אנדרטת נצר אחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטת נצר אחרון
נצר אחרון.jpg
לזכר העולים ניצולי השואה שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות
מיקום הר הרצל, ירושלים שבישראל
קואורדינטות 31°46′26.87″N 35°10′42.39″E / 31.7741306°N 35.1784417°E / 31.7741306; 35.1784417קואורדינטות: 31°46′26.87″N 35°10′42.39″E / 31.7741306°N 35.1784417°E / 31.7741306; 35.1784417
שנת חניכה 2004
יוצר מיכה אולמן
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
אנדרטת נצר אחרון
אנדרטת נצר אחרון

"אנדרטת נצר אחרון" היא אנדרטה שהוקמה בהר הרצל בירושלים בשנת 2004 לזכר העולים ניצולי השואה. עולים אלה הגיעו לישראל ממחנות ההשמדה של הנאצים ולאחר גיוסם לצה"ל ב-1948 נפלו בקרבות מלחמת העצמאות, מבלי להותיר אחריהם שארים (שכן בני משפחתם הושמדו בשואה). האנדרטה בנויה מאבן גיר חברונית, גובהה 116 ס"מ, רוחבה 302 ס"מ ועומקה 300 ס"מ. מספר המונצחים באנדרטה הוא 144.[1]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה, פרי יצירתו של פסל הישראלי מיכה אולמן, עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, אשר התפרק והתמוטט. חלקו העיקרי נפל לצד אחד, וחזית הבית ובה פתח הדלת נפלה לכיוון האחר, והיא מונחת על הקרקע בהמשך למבנה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. מוטיב הבית, השכיח ביצירותיו של אולמן,[2] יוצר סמליות של תלישות וזיכרון, המתבטאים בעקירת הבית ממקומו ובקריעת הדופן. בסמוך לאנדרטה קבוע כיתוב על לוח אבן, לאמור:

"יד זיכרון לחללי נצר אחרון
שנפלו במערכות ישראל

הבית שהיה שם - ואיננו.
הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום.
הם היו נצר אחרון לביתם - ואינם."

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ונחנכה ב-22 באפריל 2004 בסופו של השביל המחבר, העולה מהכניסה הראשית של יד ושם אל הר הרצל.

על הוגה מפעל "נצר אחרון" כתב דברי משה אורן[3]:

"קודם למפעל נצר אחרון הייתה הנצחתם של חללים ניצולי שואה שאין להם שארים מפעלו האישי של יהודה שטרנפלד, אזרח מן השורה שמסירותו ועקשנותו הבלתי-נלאית הביאו בין היתר להקמת אנדרטת 'משֶבֶר לתקווה' ביער המגינים סמוך ללטרון..."

האנדרטה היא חלק מפרויקט של היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ושל יד ושם לאיתור והנצחה של חיילי צה"ל ניצולי שואה שהיו נצר אחרון למשפחתם בגולה, שעלו לארץ ונפלו במלחמות ישראל מבלי שזכו להקים דור המשך לבני משפחתם. יוזם האנדרטה ומפעל הזיכרון לחללי נצר אחרון היה משה אורן, בתפקידו כראש תחום מפעלי הנצחה במשרד הביטחון. בשנת 2006 נחנכה "כיכר נצר אחרון" בעיר רעננה.[4]

אנדרטת נצר אחרון מופיעה על בול יום הזיכרון ה'תשס"ה.[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת נצר אחרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר יד ושם
  2. ^ ראו: צלמונה, יגאל, שעון חול, עבודתו של מיכה אולמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2011.
  3. ^ מפעל זיכרון "נצר אחרון", באתר "נזכור את כולם"
  4. ^ רעננה חונכת כיכר זיכרון כחלק ממיזם "נצר אחרון", באתר ynet, 1 במאי 2006.
  5. ^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשס"ה, באתר התאחדות בולאי ישראל