אנדריה דיאק
לידה |
9 במאי 1889 סיגטוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
6 במאי 1980 (בגיל 90) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
מדינה | הונגריה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
השכלה | |
השתייכות | הצבא העממי היוגוסלבי |
תקופת הפעילות | 1921–1956 (כ־35 שנים) |
דרגה |
קולונל בצבא ממלכת יוגוסלביה גנרל-מאיור בצבא יוגוסלביה |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
ד"ר אנדריה דיאק (בסרבית קירילית: Андрија Деак; בסרבית באותיות לטיניות: Andreja Deak; 9 במאי 1889, סיגטוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 6 במאי 1980, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי-הונגרי, חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה, וגנרל-מאיור בצבא העממי היוגוסלבי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה סיגטוואר, הסמוכה לפץ' (בשטחי הונגריה המודרנית). למד רפואה באוניברסיטת בודפשט ובאוניברסיטת וינה והוסמך ב-1915. דיאק שב להונגריה, וב-1919 שירת כרופא צבאי במהלך האירועים האלימים בהונגריה שלאחר מלחמת העולם הראשונה (אנ'). בהמשך היגר לווינה ומאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה ובה התגייס לחיל הרפואה של צבא הממלכה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה כיהן כמנהל בית החולים הצבאי בנובי סאד בדרגת קולונל. לאחר הפלישה ליוגוסלביה נעצר ונשלח לעבודות כפייה באזור הונגריה.
בהמשך, הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה וחבר לכוחות הפרטיזנים של טיטו. הוא ניהל את היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הצבאי המרכזי בוויבודינה. בהמשך מונה למפקד האקדמיה לרפואה של צבא יוגוסלביה והועלה לדרגת גנרל-מאיור. ב-1956 סיים את שירותו הצבאי. לאורך הקריירה שלו פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום עיסוקו בסרבית, בהונגרית ובגרמנית וכן ספר העוסק בטבח בדרום באצ'קה.[1] לאחר שחרורו מצבא יוגוסלביה השתקע בבלגרד וכיהן כנשיא הקהילה היהודית בעיר.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקהילה היהודית בנובי-סאד, בתוך: פנקס הקהילות יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 192.
- ^ יהודים נודעים בסרביה, עמודים 78–79 (בסרבית).
גנרלים יהודים בצבא יוגוסלביה | ||
---|---|---|
מישה דאנון • אנדריה דיאק • ארווין זלצברגר • וויו טודורוביץ' • מירקו לוי • סלומון לוי • מירקו נחמיאס • איזידור פאפו • רוזה פאפו • משה פיאדה • הרברט קראוס • סולומון רומנו • בנו רוסו • סטייפן שטיינר |