אנדריי מארגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדריי מארגה
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1946 (בן 73)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גתה בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת מינסטר, אוניברסיטת באבש-בויאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הרברט מרקוזה, יורגן הברמאס
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2003)
פרס הרדר (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.andreimarga.eu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדריי מארגהרומנית: Andrei Marga‏ נולד ב- 22 במאי 1946 בבוקרשט) הוא פילוסוף, פוליטולוג ופוליטיקאי רומני, היה שר החוץ של רומניה בשנת 2012 ושר החינוך שלה בשנים 2000-1997, כמו כן כיהן פעמיים כרקטור אוניברסיטת קלוז'-נפוקה (האוניברסיטה באבש-בויאי), ב-1993-2004 וב-2008-2012, הוא פרופסור לפילוסופיה בת זמננו וללוגיקה באוניברסיטה זו.

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי מארגה נולד בבוקרשט כבן אמצעי מבין שלושה ילדים של משפחה רומנית שמקורה בטרנסילבניה. אביו, יליד ביסטריצה, עבד במחצבות אבן וערק בשנת 1940 לבוקרשט בעקבות סיפוח צפון טרנסילבניה להונגריה של הורטי. הוא ניהל את אחוזתו של מהנדס ממוצא גרמני בשם אנדריאס אקהארט. מארגה קיבל את השם הפרטי אנדריי מאותו מעסיק של אביו, שהיה לסנדקו. האם הייתה ילידת העיר מדיאש. מילדותו נמצא אנדריי מארגה במגע עם התרבות הגרמנית. כשבשנת 1947 המשפחה חזרה לטרנסילבניה, היא קנתה בית בכפר נוידורף או סאטו נואו שעל יד ביסטריצה, ושרוב תושביו היו סקסונים טרנסילבנים. למד בבית הספר התיכון "שטפאן לודוויג רוט" במדיאש, במגמה הריאלית. מפני שסיים את מבחני הבגרות עם הציון המרבי התקבל אוטומטית לפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת קלוז', ללא בחינת כניסה. בימי הלימודים פקד את חוגי הסטודנטים והאקדמאים שנפגשו באופן קבוע בבית הקפה "אריזונה". מארגה הצטיין כסטודנט הטוב ביותר במחזורו בקלוז' וברמה ארצית. היה זמן-מה יושב ראש איגוד הסטודנטים הקומוניסטים באוניברסיטה. עקב הפשרת היחסים בין רומניה ובין ארצות הברית, נשלח יחד עם עוד 74 סטודנטים רומנים לביקור של חודש בצפון אמריקה. בשנת 1971 סיים תואר שני בפילוסופיה וסוציולוגיה. בהמשך לימד כמדריך האוניברסיטה, משנת 1979 כמדריך בכיר. בשנת 1975 זכה למלגה אקדמית גרמנית לצורך עבודת הדוקטורט בפילופסיה, ועשה למשך שנה באוניברסיטת פרייבורג. באותה תקופה עשה עבודת מחקר גם באוניברסיטאות בילפלד ו "גתה" בפרנקפורט. בשנים 1990- 1984 נסע להשתלמויות נוספות באוניברסיטת ארלנגן, מינסטר ובמכון "מאקס פלנק" בשטארנברג.

פעילותו האקדמית ובתחום התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארגה לימד באוניברסיטה פילוסופיה של ההיסטוריה ולוגיקה כללית, לצידו של פרופ' אלואש. החל משנת 1979 לימד פילוסופיה בת זמננו.

מארגה חיבר ספרים בתחום מדעי המדינה, הפילוסופיה הפוליטית והפילוסופיה של ההיסטוריה. בין השאר כתב מסות הנוגעות לתורות הפילוסופיות של הרברט מרקוזה ושל יורגן הברמאס, על טבעו של הפוזיטיביזם ועל מגמות בפילוסופיה בת זמננו. הירצה הרצאות על היסודות הפילוסופיים של המעבר מהמשטר הקומוניסטי לכלכלת השוק ועל התפתחות העקרונות המנחים את האינטגרציה האירופית. כמו כן חקר סוגיות הקשורות לפילוסופיה של הדת ולמעמד הדת בעידן הגלובליזציה. פריצת הדרך בקריירה שלו כפרופסור התחוללה אחרי המהפכה הרומנית משנת 1989. אחרי שכיהן כדקאן של הפקולטה להיסטוריה ופילוסופיה וכפרורקטור, בשנים 1993 -2004 ושוב ב-2008-2012 כיהן מארגה כרקטור של אוניברסיטת קלוז'. בתוקף תפקיד זה קידם רפורמה של המוסד האוניברסיטאי, כולל אימוץ חוקה של האוניברסיטה בשנת 1995 והקמת 11 פקולטות חדשות. מארגה נבחר להנהלת איגוד האוניברסיטאות באירופה ובועד לחינוך גבוה של מועצת אירופה. בשנת 2010 התקבל לאיגוד הסופרים הרומנים. בשנת 2011 נבחר ליושב ראש אוניברסיטת האומות המאוחדות בטוקיו. החל מספטמבר 2012 נבחר אנדריי מארגה, בחסות הסנאט הרומני, לעמוד בראש מפעל מכוני התרבות של רומניה בעולם.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2000 - 1997 כיהן כשר החינוך בממשלות הקואליציה של הקונבנציה הדמוקרטית (CDR) בראשותם של ויקטור צ'ורביה, ואסילה ראדו ומוגור איסרסקו. כשר החינוך קידם רפורמה מקיפה של החינוך ברומניה שכללה רפורמה בתוכניות הלימודים, שינויים בניהול האקדמי והפיננסי בתחום החינוך, ביזור ורה-ארגון של המחקר. בשנת 2000 ניהל מ"ום עם האיחוד האירופי בנושא החינוך.

אחרי שהצטרף בשנת 1999 למפלגה הלאומית של האיכרים - נוצרית דמוקרטית (PNŢCD), מארגה נבחר בינואר 2001 במקומו של יון דיאקונסקו לתפקיד של יושב ראש המפלגה הזאת. למרות שלפי חוקת המפלגה נדרשו לשם כך לפחות חמש שנות חברות, מועמדים אחרים הסירו את מועמדותם על מנת לפנות מקום למארגה מתוך תקווה שישקם את המפלגה אחרי התבוסה בבחירות בשנת 2000. אולם האגף השמרני של PNŢCD בלם את יוזמותיו והוא התפטר ביוני 2001.. בשנת 2001 ייסד מפלגה חדשה - המפלגה הנוצרית עממית אך מאוחר יותר, בשנת 2002 הצטרף למפלגה הלאומית ליברלית (PNL).

במאי - אוגוסט 2012 כיהן מספר חדשים כשר החוץ בממשלה של ויקטור פונטה במסגרת קואליציה בין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של ראש הממשלה ובין המפלגה הלאומית ליברלית.

אנדריי מארגה נשוי לדליה-פליצ'יה מארגה, מרצה בפקולטה לכלכלה ולמנהל עסקים באוניברסיטת קלוז'.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Herbert Marcuse. Studiu critic, Editura Dacia, Cluj, 1980, (הרברט מרקוזה, עיון בקורתי)
  • Cunoaștere și sens. Perspective critice asupra pozitivismului, Editura Politică, București, 1984, .

(ידיעה ותחושה. פרספקטיבות בקורתיות לגבי הפוזיטיביזם)

  • Acțiune și rațiune în concepția lui Jürgen Habermas, Editura Dacia, Cluj, 1985,.
  • Raționalitate, comunicare, argumentare, Editura Dacia, Cluj, 1991, (רציונליות, תקשורת, טיעון
  • ,Introducere în metodologia și argumentarea filosofică, Editura Dacia

Cluj, 1992.(מבוא למתודולוגיה ולטיעון הפילוסופי)

  • Philosophy in the Eastern Transition, Editura Apostrof, Cluj, 1993, 200 p.; (reeditare), Editura Apostrof, Cluj,

(פילוסופיה במעבר המזרחי)

  • Explorări în actualitate, Editura Apostrof, Cluj, 1995, (סקירות באקטואליה)
  • Filosofia unificării europene, Editura Apostrof, Cluj, 1995, 257 p.; ediția a II-a,, Editura Apostrof, Cluj,

(הפילסופיה של האיחוד האירופי) 1997, p.; ediția a III-a, editura Fundației pentru Studii Europene, Cluj, 2003, 436 . Universitatea în tranziție, Editura Apostrof, Cluj, 1996, (אוניברגסיטה במעבר)

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי מארגה הוא דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטאות "יון קריאנגה" בקישינב, מריבור, דברצן, פלימות (ארצות הברית), "קרובינוס" בבודפשט, "פול ואלרי" במונפלייה, האוניברסיטה הפדגוגית בבאקו וכו'

  • 1999 עיטור המסדר הלאומי להצטיינות של צרפת בדרגת רב-קצין
  • 2000 - הצלב הגדול של המסדר הלאומי להצטיינות של פורטוגל
  • 2002 - עיטור "פאלם אקדמיק" של משרד החינוך הצרפתי
  • 2002 - הפרס "רומניה-ישראל" ומדליית ירושלים
  • 2003 - הצלב הגדול להצטיינות של גרמניה - בשביל קידום הכרת השפה והתרבות הגרמנית ברומניה
  • 2005 - מדליית הזהב של אוניברסיטת טיבינגן
  • 2005 הפרס הרדר - מטעם אוניברסיטת וינה בשביל חיזוק צביון אוניברסיטת קלוז' כמרכז רב-תרבותי לחינוך גבוה
  • 2005 ו-2006 - מדליה פונטיפיקיה של הוותיקן
  • 2008 - פרס הקרן שרה וחיים ינקולוביץ' מישראל
  • 2008 - יקיר העיר כרמיאל בישראל
  • 2009 - עיטור המסדר להצטיינות של איטליה
  • 2011 - צלב הפטריארכיה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]