אנדריי סחרוב

אנדריי סחרוב
Сахаров, Андрей Дмитриевич
לידה	21 במאי 1921; מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
פטירה	14 בדצמבר 1989 (בגיל 68); מוסקבה, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ברית המועצות
מקום קבורה	בית קברות ווסטריאקובסקויה
מקום לימודים	הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה (1942)
מנחה לדוקטורט	איגור תם
מוסדות	מכון לבדב לפיזיקה; מכון לבדב לפיזיקה; מכון לבדב לפיזיקה ;
פרסים והוקרה	פרסים והוקרה
בן או בת זוג	ילנה בונר (1972–1989)
הערות	אחד מהפעילים הראשיים למען זכויות האדם והפרט בברית המועצות.
	www.sakharov.space
תרומות עיקריות
	אבי פצצת המימן הסובייטית

אנדריי דמיטרייביץ' סָחָרוֹב (ברוסית: Андрей Дмитриевич Сахаров;‏ 21 במאי 1921 – 14 בדצמבר 1989) היה פיזיקאי רוסי סובייטי, דיסידנט ופעיל זכויות אדם. זוכה פרס נובל לשלום בשנת 1975. סחרוב היה אבי פצצת המימן הסובייטית, ונודע לא פחות גם כאחד מהפעילים הראשיים למען זכויות האדם והפרט בברית המועצות. סחרוב פעל רבות למען עליית יהודי ברית המועצות לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחרוב נולד ב-1921, במוסקבה לאב רוסי מרצה לפיזיקה, ולאם ממוצא יווני. סבו היה עורך דין ידוע, שפעל למען זכויות האדם ברוסיה הצארית. משפחתו התגוררה עם קרובים, והורי הילדים בסביבתו דאגו לחינוך ביתי עבורם, במקום לשלוח אותם לבית הספר. כך אביו לימד אותו אישית מתמטיקה ופיזיקה, ועשה עימו ניסויים. בגיל 12 נכנס לבית הספר לראשונה.

בתקופת נעוריו הושלכו למחנות או הוצאו להורג מאות אלפי בני אדם על ידי משטר סטלין, בהם דודיו של סחרוב וקרובי משפחה אחרים. למרות הקשיים, סיים סחרוב את לימודיו בהצטיינות, והתקבל ב-1938, ללימודי פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה. לימודיו נעצרו עקב פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות. בריאותו הלקויה מנעה את גיוסו לשירות צבאי, אך הוא התנדב למשמר האזרחי. והמשיך את לימודיו כשהתאפשר. בעקבות התקרבות הנאצים למוסקבה ב-1941, פונתה האוכלוסייה האזרחית ממנה, והאוניברסיטה בה למד כמו גם מפעלים רבים ומוסדות השלטון הועברו מזרחה.

ב-1942, סיים סחרוב את לימודי התואר הראשון בהצטיינות, באַשְגַבָּט שבטורקמניסטן. למרות שיכול היה להמשיך לתואר מתקדם, הוא בחר להתגייס למאמץ המלחמתי, והוצב כטכנאי מעבדה במפעל תחמושת בעיר אוּלְיַאנוֹבְסְק. במפעל פיתח מכשיר מגנטי פשוט לבדיקת האיכות של פצצות חודרות שריון לאחר ייצורן.

סחרוב התחתן ב-1943, עם טכנאית המעבדה קלאבְדיה וִיחִירֶבָה, אותה הכיר במפעל. לזוג נולדו שלושה ילדים, וב-1945, לאחר סיום המלחמה, הם חזרו למוסקבה, להמשך לימודיו.

בסוף שנת 1989 מת סחרוב מהתקף לב ונקבר בבית העלמין ווסטריקובקוי במוסקבה. היה נשוי משנת 1972 לילנה בונר(אנ'), פעילת זכויות האדם, שנפטרה בארצות הברית בחודש יוני 2011.^[1]

סחרוב על גבי בול משנת 1991

קריירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחרוב החל ללמוד לדוקטורט, במכון לפיזיקה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות למדעים (FIAN), בהנחיתו של הפיזיקאי הנודע איגור תם, לימים חתן פרס נובל בפיזיקה. מחקרו של סחרוב עסק בפיזיקה של החלקיקים היסודיים. הוא סיים את מחקרו תוך שנתיים בלבד, וב-1947 הוענק לו תואר דוקטור^[2]. ב-1946 וב-1947, במהלך לימודי הדוקטורט שלו, הוצע לסחרוב להצטרף לקבוצות מחקר בנושא הנשק הגרעיני, אך הוא דחה את ההצעות. ב-1948, כשהוקם צוות גרעיני במכון לפיזיקה, בראשות תם, הוא נאלץ להצטרף.

עם תום מלחמת העולם השנייה, החל סחרוב לחקור את נושא הקרינה הקוסמית במסגרת עבודתו במכון לבדב לפיזיקה, ובאמצע 1948 היה לחבר בפרויקט פיתוח פצצת האטום הסובייטית בראשותו של איגור קורצ'טוב. לאחר מכן, מילא תפקיד מפתח בפיתוח פצצת המימן הסובייטית, פצצת "עוגת השכבות" שפוצצה לראשונה ב-12 באוגוסט 1953. סחרוב הביא גישה הנדסית חדשה בתכנון הפצצה, שהייתה מורכבת מליבה של חומר בקיע, עטופה לסירוגין בשכבות של אורניום ושל דלק תרמו-גרעיני (איזוטופים של מימן ושל ליתיום), והכול נעטף בחומר נפץ קונבנציונלי^[2].

ב-1950 עברו סחרוב ורוב צוות הפיתוח לעיר סארוב, מרחק כמה מאות קילומטרים ממוסקבה, שהייתה למרכז המחקר הגרעיני של ברית המועצות.

בשנת 1953 נבחר כחבר קבוע באקדמיה למדעים, וקיבל את הראשון מבין שלושת אותות "גיבור העמל הסוציאליסטי".

בשנת 1956 זכה בפרס לנין.

סחרוב המשיך לעבוד על פיתוחי פצצת המימן, עד ל-"פצצת הצאר" שפוצצה באוקטובר 1961, והייתה הפצצה רבת העוצמה ביותר שפוצצה מעולם (עוצמתה 50 מגהטון TNT).

סחרוב גם הגה את רעיון כור ההיתוך המבוקר המכונה "טוקמאק", לשימוש אזרחי, שהוא עדיין הבסיס לרוב הפרויקטים בתחום זה. יחד עם איגור תם הוא הגה את רעיון הכליאה של פלזמה חמה מיוננת באמצעות שדה מגנטי דמוי טורוס, לשם שליטה בהיתוך התרמו-גרעיני. רעיון זה הביא לפיתוח מתקן הטוקמק.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחרוב סירב להצטרף למפלגה הקומוניסטית, אף על פי שהסירוב לעשות זאת היה צעד חתרני. "לא יכולתי להצטרף למפלגה כי חלק ממעשיה בעבר היו פסולים בעיניי", ציין בזיכרונותיו^[2]. מסוף שנות ה-50 החל סחרוב להיות מודאג מההשפעות המוסריות והפוליטיות של עבודתו. הוא מחה כנגד התפשטות הנשק הגרעיני והניסויים בו, והיה פעיל בהשגת האיסור החלקי על ניסויים גרעיניים שהושג ב 1963.

בשנת 1965 חזר לעסוק בקוסמולוגיה, אך המשיך להתנגד לדרכו הפוליטית של המשטר. במאי 1968 הוא פרסם (מחוץ לברית המועצות) מסה שכותרתה "הרהורים אודות קדמה, קיום הדדי בשלום וחופש אינטלקטואלי" שבעקבותיה נאסר עליו להשתתף בכל מחקר הקשור ליישומים צבאיים והוא חזר לחקור בתחומי הפיזיקה התאורטית.

שנתיים לאחר מכן הוא ייסד את "ועדת מוסקבה לזכויות האדם" תחת לחץ הולך וגובר של השלטונות, בקבוצה זו (שכונתה גם "קבוצת הלסינקי") היה נתן שרנסקי אחד הפעילים הבולטים ועוזרו של סחרוב.

בשנת 1973 הוצע שמו של סחרוב כמועמד לפרס נובל לשלום, הפרס הוענק לו ב-1975 אך הוא לא הורשה להשתתף בטקס. סחרוב המשיך להיות פעיל למען זכויות אדם כבסיס עקרוני לכל מערכת פוליטית, ותמך במאבקם של הסירובניקים היהודים לעלות מברית המועצות לישראל. ב-22 בינואר 1980 הוא נעצר והוגלה לעיר גורקי לאחר שמחה כנגד המעורבות הסובייטית בפלישה לאפגניסטן.

בין השנים 1980–1986 הוא היה נתון תחת פיקוח הדוק של המשטרה ובודד מהעולם. הותר לו לחזור למוסקבה רק בדצמבר 1986, שם עזר ביסודם של ארגונים פוליטיים אופוזיציוניים, הראשונים שהותר להם להתקיים באופן חוקי. הוא נבחר באפריל 1989 לועידת נציגי העם והיה ממנהיגי האופוזיציה. נפטר בדצמבר 1989 מדום לב.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס סחרוב לחופש המחשבה נוסד בשנת 1988 על שמו. פרס זה מוענק מדי שנה על ידי האיחוד האירופי לאנשים וארגונים הפועלים למען זכויות האדם וחירותו.

במוסקבה מצויים מוזיאון, מרכז מחקר ושדרה על שמו של סחרוב.
בירוואן, בירת ארמניה, ישנה כיכר הקרויה על שמו.
בסנקט פטרבורג, ישנה כיכר על שם סחרוב ובה אנדרטה לזכרו וכן פארק על שמו.
בישראל, קרויים על שמו מחלף גינות סחרוב בכניסה לירושלים, וכן רחובות בחיפה ובתל אביב

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס סטלין (1953)
פרס לנין (7 בספטמבר 1956)
פרס היינץ פייגלס לזכויות אדם של מדענים (1979)
פרס האקדמיה המלכותית ההולנדית למדע ואומנויות (1989)
הפרס העולמי ע״ש סינו דל דוקה (1974)
הרצאת לאו סילארד (1983)
פרס טומאלה (1984)
פרס השלום ע״ש אלברט איינשטיין (1988)
מדליית אליוט קרסון (1985)
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל (1985)
גיבור העמל הסוציאליסטי (1962)
פרס נובל לשלום (1975)
הומניסט השנה (1980)
עיטור לנין (1956)
גיבור העמל הסוציאליסטי (1953)
פרס חופש הביטוי הנורווגי (1980)
גיבור העמל הסוציאליסטי (1955)
מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
הצלב הגדול של מסדר הצלב של ויטיס
מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיו
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חרונינגן
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
מדליית ותיק העמל
דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת המדינה של אוהיו
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה
מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של אנדריי סחרוב

מדיה וקבצים בנושא אנדריי סחרוב בוויקישיתוף

אנדריי סחרוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
אנדריי סחרוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
‏BioCast - אלף אישים באלף שניות: על חירות, מוסר ופצצות מימן - אנדריי סחרוב, באתר iCast‏, 6 באוגוסט 2012
אלקסה ג'ילאס, על חייו ופועלו של אנדריי סחרוב. אתר מידה, 15 באוגוסט 2019
אנדריי סחרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנדריי סחרוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איתי נבו, אבי הפצצה שקיבל פרס נובל לשלום, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 במאי 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מתה רעייתו של אנדריי סחרוב, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2011
^ ¹ ² ³ אבי הפצצה שקיבל פרס נובל לשלום, ynet, ‏2021-05-21

[1] מתה רעייתו של אנדריי סחרוב, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2011

[:0-2] ¹ ² ³ אבי הפצצה שקיבל פרס נובל לשלום, ynet, ‏2021-05-21

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022)