לדלג לתוכן

אנדריי פבלוביץ' סובוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדריי פבלוביץ' סובוטין
Андре́й Па́влович Суббо́тин
לידה 1852 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 1906 (יוליאני) (בגיל 54 בערך)
סמייז, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַנדרֵיי פַּבלוביץ׳ סוּבּוֹטיןרוסית: Андре́й Па́влович Суббо́тин;‏ 185214 במרץ 1906) היה כלכלן באימפריה הרוסית.

בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה. הוא לימד מדעי מסחר וכלכלה במוסדות חינוך שונים בסנקט פטרבורג. לאחר שעזב את תחום ההוראה, עסק במחקרים כלכליים ברוסיה ומחוצה לה בשיתוף שרי הממשלה של ממשלת הצאר. בשנים 1885–1894 ערך את "כתב העת הכלכלי" (Экономический журнал). במאמריו הכלכליים הוא כתב את דעתו בנוגע להרחבת הפעילות הכלכלית, חיזוק המיסוי העקיף והצורך במס הכנסה.

ב־14 במאי 1906 הוא נפטר בסימאיז (Симеи́з) סמוך ליאלטה שבשטח אוקראינה של ימינו.

סובוטין ויהדות רוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סובוטין ערך בשנת 1887 מחקר מקיף על כלכלת היהודים בתחום המושב ולמעשה היה הראשון שערך מחקר מקיף שכזה ובו סקר את הפעילות הכלכלית של היהודים. הוא לא הסתפק בנתונים כלכליים בלבד אלא שאף להכיר את מנהגי הדת והתרבות של היהודים ואת כל זה תיאר בספרו המקיף שיצא בשנת 1888 ושמו "בתחום מושבם של היהודים".

בספרו זה הוא ניפץ כמה מהנחות היסוד לגבי היהודים. הוא מצא שהיהודים ובעיקר היהודיות חלשים מאוד בחישובים, וזאת עקב ההיקפים המצומצמים של המסחר בהם עסקו, כך שרובם לא הסתדרו בפעולות חשבוניות מעל המספר מאה. כן הוא תיאר יהודים העוסקים בהצלחה בעבודות חקלאיות. הוא תיאר את היהודים הנתונים בתוך מסגרות של עזרה הדדית וגמילות חסדים, אך במסחר הם היו נכונים לשלוף ציפורניים אחד מול השני. בוילנא הוא תיאר חיים בדלות נוראה של היהודים המתגוררים במאורות תת-קרקעיות במרתפים.

באותן שנים של פוגרומים ניסה סובוטין לפעול למען היהודים בחוגי השלטון. לאחר מותו נכתב עליו כי היה מהנציגים המעטים של העם הרוסי שניסה להשיג ליהודים תנאי מחיה הוגנים באימפריה הרוסית, במעשים ולא רק במילים.

סובוטין חיבר ספרים ומאמרים רבים. ספרו "בתחום מושבם של היהודים" תורגם לעברית על ידי יונה גונופולסקי, ויצא בהוצאת "קדימה" (2020-21) המתמחה בתרגום ספרים מהרפורטואר הרוסי. את המבוא לספר, המבהיר את חשיבותו הרבה למחקר ההיסטורי, כתב פרופ' גור אלרואי[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]