אנדרש סורן
 | |
| אנדרש ואמה סורן בסביבות 1885 | |
| לידה |
18 בפברואר 1860 Yvraden |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1920 (בגיל 60) סטוקהולם,  שוודיה |
| שם לידה | אנדרש לאונרד סוֹרֶן |
| מקום קבורה |
Mora old cemetery  |
| לאום | שוודי |
| מקום לימודים | אקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות |
| תחום יצירה | ציור, פיסול ותצריב |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
רמברנדט |
| יצירות ידועות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בת זוג | אמה לאם |
| חתימה |
 |
  | |
,_akvarell_av_Anders_Zorn.jpg)
אנדרש לאונרד סוֹרֶן (בשוודית: Anders Leonard Zorn; שם המשפחה נהגה: [so:rn]; 18 בפברואר 1860 – 22 באוגוסט 1920) היה אמן שוודי אשר זכה להצלחה בין-לאומית כצייר, פסל ואמן תחריטים.[1][2] בין דיוקנאותיו נמנים דיוקנו של אוסקר השני, מלך שוודיה, וכן דיוקנות של שלושה נשיאים אמריקאים: גרובר קליבלנד, ויליאם הווארד טאפט ותאודור רוזוולט. בשנת 1920, בסוף חייו, ייסד את פרס בלמן השוודי לספרות.
משפחה, חינוך וטיולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סורן נולד וגדל בחווה של סבו וסבתו ביבראדן (Yvraden), כפר קטן באוטמלנד, שבמחוז דלרנה סמוך לעיר מוּרָה (Mora, Dalarna). הוא למד עד גיל שתים עשרה בבית הספר מורה סטרנד (Mora Strand) שבעיר מורה, ולאחר מכן, בסתיו 1872, המשיך ללימודים בבית ספר תיכון בעיירה אנצ'ופינג ( Enköping ).
בין השנים 1875 ל-1880 למד סורן באקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות בסטוקהולם, שם הרשים את מוריו בכישרונו.[3] חברי החברה הגבוהה בסטוקהולם פנו אליו בהצעות להזמנת דיוקנאות.
בתחילת 1881 פגש סורן את אמה לאם, שמוצאה היה שונה מאוד משלו. אמה לאם הגיעה ממשפחת סוחרים יהודית אמידה והתעניינה באמנות ובתרבות. לאחר תקופת אירוסין ממושכת, נישאו בני הזוג בטקס אזרחי באוקטובר 1885.
סורן הרבה בנסיעות, וביקר בלונדון, פריז, הבלקן, ספרד, איטליה וארצות הברית. בשנות ה-90 של המאה ה-19 בפריז בילה זמן רב עם האמן הפיני אלברט אדלפלט.[4] הוא זכה להצלחה בין-לאומית ונחשב לאחד הציירים המוערכים ביותר בתקופתו.[1] פרסומו העולמי נבע בעיקר מכישרונו כצייר דיוקנאות, שהתבסס על יכולתו החדה לתאר את אופיו האינדיבידואלי של מודל הציור[1] בין מושאי דיוקנאותיו נמנו שלושה נשיאים אמריקאים: גרובר קליבלנד, ויליאם הווארד טאפט ותאודור רוזוולט.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 29 הוענק לסורן תואר אביר בלגיון הכבוד בתערוכה העולמית של פריז בשנת 1889.[5]
במהלך הקריירה האמנותית שלו, זכה צורן בעיטורים הבאים:[6]
- מסדר וסה, דרגת מפקד עם הצלב הגדול, שוודיה
- מסדר וסה, דרגת אביר, שוודיה
- מסדר הכוכב הצפוני, דרגת מפקד עם הצלב הגדול, 1920, שוודיה
- מסדר הכוכב הצפוני, דרגת מפקד מדרגה ראשונה, 1918, שוודיה
- מסדר הכוכב הצפוני, דרגת מפקד מדרגה שנייה, 1903, שוודיה
- מסדר הכוכב הצפוני, דרגת אביר, שוודיה
- מפקד במסדר הקדושים מאוריציוס ולאזרוס, איטליה, 1910
- אביר במסדר איזבלה הקתולית, הצלב הגדול, ספרד, 1888
- אביר בלגיון הכבוד, הצלב הגדול, צרפת, 1889
- אביר במסדר כתר איטליה, צלב מפקד, איטליה, 1896
- מסדר המג'ידיה, הצלב הגדול, טורקיה
- מפקד במסדר התהילה, דרגה שנייה, תוניסיה, 1902
- מסדר העמוד (Order of the Pillar)
- ציורי פורטרט
-
גברת סימונס, 1886 -
גברת עם גלימת פרווה, 1887 -
גברת פוטר פאלמר, 1893 -
דיוקן פרידה שיף, 1894, אשתו של פליקס מ. ורבורג -
גברת וולטר רת'בון בייקון, 1897 -
מלך שוודיה, המלך אוסקר השני, 1898 -
מר הנרי קליי פירס, [7] איש כספים ידוע וחלוץ תעשיית הנפט, 1899 -
פרנסס קליבלנד, אשתו של הנשיא גרובר קליבלנד, 1899 -
הנשיא גרובר קליבלנד, 1899 -
הצייר ברונו ליליפורס, 1906 -
הוגו ריזינגר אוחז בכובע הומבורג אפור אופנתי, 1907 -
בת זוגו המלכה של שוודיה ונורווגיה, המלכה סופיה, 1909 -
ויליאם הווארד טאפט, הנשיא ה-27 של ארצות הברית, 1911 -
השגריר דייוויד ג'יין היל, 1911 -
גברתי אשלי, 1920 -
גברת אבן ריצ'רדס, 1920
,_Later_Mrs._Felix_M._Warburg.jpg)
.jpg)
.jpg)
אוסף האמנות של סורן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנותו של סורן הפכה אותו לאדם אמיד, והוא הצליח לצבור אוסף אמנות נרחב. יצירות האוסף נרכשו לא רק בארצו, אלא גם במהלך מסעותיו הרבים מחוץ לשוודיה.
בצוואתם המשותפת הורישו אנדרס ואמה סורן את כל נכסיהם למדינת שוודיה.
כמה מיצירותיו החשובות ביותר ניתן לראות במוזיאון הלאומי לאמנויות יפות (Nationalmuseum) בסטוקהולם. ביניהן נמצאת היצירה "ריקוד ליל אמצע הקיץ" (1897), המתארת רקדנים באור הערב של חגיגות ליל אמצע הקיץ באזור כפרי. מוזיאונים נוספים המחזיקים ביצירות מרכזיות של סורן כוללים את מוזיאון ד'אורסה בפריז, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק והמוזיאון לאמנויות יפות, בבוסטון. אוספי סורן (בשוודית: Zornsamlingarna ) השוכנים בעיר מורה ובכפר גרברג, השייך למחוז אלוודאלן, מורכבים מארבעה מוזיאונים המוקדשים לחייו וליצירותיו של אנדרש סורן. המוזיאון המרכזי, מוזיאון סורן (Zornmuseet), תוכנן על ידי רגנאר אוסטברג ונפתח ב-1939. במוזיאון מוצגות יצירות רבות של סורן לצד אוסף אמנותו, הכולל יצירות מאת רמברנדט הרמנש ואן ריין, האמן מהובינגהאם (חסידו של ניקולא פוסן), ברונו ליליפורס, אלברט אדלפלט ופהר הילסטרם.
פרס בלמן (בשוודית: Bellmanpriset) הוא פרס ספרותי המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה השוודית ל"משורר שוודי מצטיין". הפרס נוסד בשנת 1920 על ידי אנדרש סורן ואשתו אמה.[8][9]
סורנגורדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1886 רכשו אנדרש סורן ואשתו, אמה, חלקת אדמה סמוך לכנסיית מורה, שאליה העבירו בקתה מחוות סבו מצד אמו. לאחר ששבו לשוודיה בתום שהות של כמה שנים מחוץ למדינה, החלו בני הזוג להרחיב את המבנה. סורנגורדן, ששימשה כחווה קטנה, משק ובית מגורים למשפחת סורן, הקמתה הושלמה בשנת 1910. מאז שהושלמה הקמתה נותרה סורנגורדן כמעט ללא שינוי גם לאחר פטירתה של אמה סורן בשנת 1942, והיא מהווה דוגמה מובהקת לביתו של אמן מראשית המאה ה-20.
בהשראת האדריכלות האנגלית והשוודית, המבנה מייצג היטב את החופש האדריכלי שאפיין את התקופה סביב שנת 1900.
- החלק המרכזי של סורנגורדן כולל את ביתו של סורן ומוזיאון המציג את יצירותיו, אך ישנם שני מוזיאונים נוספים השייכים לאוספי סורן.
- מוזיאון גמלגורדן, הממוקם בדרום מורה, מורכב מכארבעים בתי עץ שקנה סורן במטרה לשמר את אמנות הבנייה המסורתית שלהם ולמנוע את היעלמותה.
- מוזיאון גופסמור, ששימש כמקום מפלט עבור סורן בתקופות של מתח, נמצא בתחום מחוז אלבדלן ופתוח למבקרים רק בחודש יולי.[10]
- דיוקנאות עצמיים
-
דיוקן עצמי, ללא תאריך -
דיוקן עצמי, 1882 -
דיוקן עצמי עם דוגמנית, 1896 -
דיוקן עצמי עם כובע 1907 -
דיוקן עצמי עם מעיל פרווה, 1915 -
דיוקן עצמי באדום, 1915 -
דיוקן עצמי עם פאון ונימפה מהמיטולוגיה הרומית (לפני 1920)
ציורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שעבודותיו המוקדמות נעשו לרוב בצבעי מים, עד שנת 1887 עבר אנדרש סורן לציור בשמן באופן מוחלט. סורן היה אמן פורה וזכה להצלחה בינלאומית כאחד מציירי הדיוקנאות המוערכים ביותר של תקופתו. בין מושאי ציוריו נמנו שלושה נשיאים אמריקאים, בני אצולה, מלך ומלכת שוודיה, וכן רבים מאנשי החברה הגבוהה.
סורן צייר גם דיוקנאות של בני משפחתו, חבריו ודיוקנאות עצמיים. לצד זאת, הוא נודע גם בזכות ציורי העירום שלו.[1] חיבתו לתיאור נשים מלאות גזרה הולידה את המונחים "סורנקולה" או "דלקולה", כינוי בניב המקומי של מחוז דלרנה שפירושו אישה לא נשואה או נערה מהאזור שבו התגורר.
- עירום
-
פריה, 1901 -
אישה רוחצת בסנדהמן, 1906 -
Skärgårdsblomster (פרחי ארכיפלג), 1916 -
אישה בסירה, 1917 -
בחדר השינה, 1918 -
סטודיו אידיליה, 1918
_by_Anders_Zorn.jpg)
לוח הצבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרש סורן נודע בשימוש בפלטת צבעים בסיסית, שהורכבה מלבן עופרת (לבן פתית), אוכרה צהובה, ורמיליון ושחור שנהב. פלטה מוגבלת זו אפשרה מגוון רחב של ערבובי צבעים והעניקה לטווח הטונאלי בציוריו עומק ועושר רב. שימוש בפלטה זו היווה התפתחות משמעותית בציור דיוקנאות, אך ניתן היה ליישמה גם בציורי טבע דומם ונוף בתנאים מסוימים.
אחד המאפיינים הבולטים בטכניקה זו הוא האפשרות ליצור גוון ירוק-זיתי באמצעות ערבוב של שחור שנהב עם אוכרה צהובה. תופעה זו נובעת מכך שלשחור שנהב יש מטבעו נטייה כחלחלה, המאפשרת יצירת גוני ירוק בשילוב עם פיגמנטים צהובים.[11]
עבודות עיקריות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרתה דנה (לימים גברת ויליאם מרסר) (1899) מוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. [12]
- ג'ורג' פיבודי גרדנר (1899) מוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. [13]
- ריקוד ליל אמצע הקיץ (1897), במוזיאון הלאומי לאמנויות יפות, בסטוקהולם.
- דיוקן בנותיו של ראמון סוברקסו (Ramón Subercaseaux) (1892), אוסף פרטי.
- שותף לדרך (מר צ'ארלס דירינג) (1904) המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. [14]
עבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טירות באוויר, 1885 -
הלחם היומי שלנו, 1886, המוזיאון הלאומי, סטוקהולם -
אדם וילד באלג'יר, 1887 -
En premiär, 1888 "הפעם הראשונה" -
בחוץ, 1888 -
האמבטיה (1888) -
ואלס, 1891 -
דיוקן של בנותיו של רמון סוברקסו, 1892 -
Omnibus I, 1892 באוטובוס בפריז. -
נערה אירית, 1894, הגלריה הלאומית לאמנות -
ריקוד אמצע הקיץ, 1897 -
סריגה של ילדה דלקרליאן. מרגיט כרוב, 1901 -
-
משפחה מוזיקלית, 1905 -
ריקוד בגוסמור, 1906 -
בנות מדלנה באמבטיה, 1906 -
אולס מריה, 1918
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Asplund, Karl. Anders Zorn: His Life And Work (edited By Geoffrey Holme The Studio, Ltd. 1921)
- Facos, Michelle, Swedish Impressionism and Its Boston Champion: Anders Zorn and Mrs. Gardner (Boston: The Isabella Stewart Gardner Museum, 1993)
- Facos, Michelle, “Anders Zorn and English Art,” The Nationalmuseum Bulletin (Spring 1994) vol. 18, no. 1: 58–67
- Laurvik, John Nilsen Anders Zorn (F. Keppel. 1913)
- Engstrom, Albert Anders Zorn (Stockholm: Albert Bonniers Forlag. 1928) Swedish
- Gerda Boëthius Anders Zorn;: An international Swedish artist, his life and work (Stockholm: Nordisk Rotogravyr, 1962) Swedish
- Hagans, William and Willow Zorn In America: A Swedish Impressionist of the Gilded Age (Swedish American Historical Society, 2009) English
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Anders Leonard Zorn, Swedish Master of the Brush, סרטון בערוץ "Gammell Lack Institute of American Art", באתר יוטיוב (אורך: 13:32)- Works by or about Anders Zorn at the Internet Archive
- Zorn Collections
- Zorn Gallery in Stockholm
- Listing of 289 Zorn prints with reference numbers and many with images at Artists Archive
- Zorngården house
- Anders Zorn exhibition catalogs
- Anders Zorn: Sweden's Master Painter at National Academy of Design, 2014
- Anders Zorn in the Gilded Age video trailer
- כתבי אנדרש סורן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אנדרש סורן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Birnbaum, Britta (1985). Paintings at Nationalmuseum. (Stockholm: Nationalmuseum) ISBN 91-7100-273-1
- Lidbeck, Sven (2007). Anders Zorn Etchings – Catalogue Raisonné 2007. (Stockholm: Zorn Gallery) ISBN 978-91-631-8962-3
- "Anders Zorn in the Gilded Age", PBS biography (Colorado Public Television), one hour, 2013.
- Oliver Tostmann, ed., Anders Zorn: A European Artist Seduces America (Boston: The Isabella Stewart Gardner Museum, 2013)
- ArtGraphica biography
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Bernard Safran, Artist, web.archive.org, 2024-05-15
- ^ Anders Zorn: Sweden’s Master Painter, National Academy Museum, New York – review | Financial Times | Ghostarchive, ghostarchive.org
- ^ "Anders Zorn: Sweden's Master Painter, National Academy Museum, New York – Review". Financial Times. 17 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-2022-12-10. נבדק ב-20 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vainio-Kurtakko, Maria (2022). Ett gott parti : Scener ur Ellan de la Chapelles och Albert Edelfelts liv (בשוודית). Svenska litteratursällskapet i Finland. ISBN 978-951-583-557-4.
- ^ "Anders Zorn". Artinthepicture.com. אורכב מ-המקור ב-2011-07-18.
- ^ Vestmannaeyjar County Gazette, 2017-01-19.
- ^ Henry Clay Pierce (אורכב 25.12.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Bellmanpriset 2012" [Bellman Prize 2012] (בשוודית). Swedish Academy. אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2013. נבדק ב-11 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ International Who's who in Poetry 2005. Europa Publications. 2004. p. 1724. ISBN 0-203-32580-X.
- ^ Alsing, Peter (22 באפריל 2007). "Anders Zorn, the Artist and Collector". Alsing.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harrison, Birge (1909). Landscape Painting (באנגלית). Scribner. p. 118.
The expert cannot be bothered with useless pigments. He selects the few that are really essential and throws aside the rest as useless lumber. The distinguished Swedish artist, Zorn, uses but two colors—vermilion and yellow ochre; his two other pigments black and white, being the negation of color. With this palette, simple to the point of poverty, he nevertheless finds it possible to paint an immense variety of landscape and figure subjects.
- ^ "MFA Boston: Collections Search Results". אורכב מ-המקור ב-2007-02-24. נבדק ב-2010-01-20.
- ^ "MFA Boston: Collections Search Results". אורכב מ-המקור ב-2007-02-24. נבדק ב-2010-01-20.
- ^ "MFA Boston: Collections Search Results". אורכב מ-המקור ב-2007-02-24. נבדק ב-2010-01-20.