אנה גולדי
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1734 זנוואלד, שווייץ  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
13 ביוני 1782 (יוליאני) (בגיל 47) Glarus, שווייץ |
| מדינה |
שווייץ |
  | |
אנה גולדי (בגרמנית: Anna Göldi; 14 באוקטובר 1734 – 13 ביוני 1782) הייתה אישה שווייצרית שהואשמה בכישוף ונידונה למוות בעריפת ראש באמצעות חרב. נחשבת ל"מכשפה האחרונה" של שווייץ ולאחת מהנשים האחרונות שהוצאו להורג בגין כישוף באירופה. משפטה היה מהראשונים שתוארו כ"רצח שיפוטי" (אנ') על ידי ההיסטוריון אוגוסט לודוויג פון שלצר. בשנת 2008 זוכתה מאשמה על ידי הרשויות בגלרוס[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדי נולדה בכפר הקטן סנוולד בסנט גאלן למשפחה קשת יום, הרביעית מבין שמונה ילדים. בגיל 15 החלה לעבוד כעובדת משק בית[2] ובשנים 1762–1765 עבדה בביתו של הכומר המקומי. בהיותה בת 31 נכנסה להריון משכיר חרב שעזב את שווייץ לפני שילדה. התינוק שנולד מת זמן קצר לאחר הלידה, ולמרות שתמותת התינוקות הייתה שכיחה וגבוהה באותה תקופה, הואשמה גולדי ברצח תינוקה. בתור עונש, נכבלה לעמוד קלון והוטל עליה מאסר בית במשך שש שנים. בסופו של דבר הצליחה להמלט וברחה אל הכפר מוליס (היום גלרוס נורד), שם מצאה עבודה אצל משפחת זוויקי בשנים 1768–1775/6. הייתה לה מערכת יחסים עם בנו של מעסיקה, רופא הצעיר ממנה ב-11 שנים. היא נכנסה להריון וילדה את בנם. בגלל הבדלי המעמדות ביניהם, השניים מעולם לא נישאו והילד נשלח לגור אצל משפחה אחרת[2].
בעודה בת 46 החלה גולדי לעבוד בבית משפחת טצ'ודי, שהייתה עשירה ומיוחסת. אב המשפחה היה יוהאן יעקב טצ'ודי, רופא, שופט ופוליטיקאי מהאליטה המקומית. בוקר אחד גילתה אחת מבנותיו מחטים בכוס חלב שהוגשה לה. הם האשימו את גולדי ופיטרו אותה. כעבור שבועיים וחצי, בת נוספת החלה להקיא סיכות מתכת. למרות שלא עבדה שם יותר, גם הפעם הפנה טצ'ודי אצבע מאשימה אל גולדי וטען שקיללה את בתו והשתמשה בכישוף כדי להזיק לה.
גזר הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדי הצליחה להמלט ממאסר, אך בעקבות פרס כספי שהוצע למי שיעזור לתפוס אותה, נעצרה. תחילה הכחישה את ההאשמות נגדה אך בעקבות מסכת עינויים שעברה, הודתה בברית עם השטן ובכישוף הנערה. לאחר שהעינויים פסקו חזרה בה, אך המועצה הפרוטסטנטית של גלרוס חרצה את דינה וגזרה עליה עונש מוות. אנה גולדי הוצאה להורג באמצעות עריפת ראש ב-13 ביוני 1782 בגיל 48[3].
ביקורת על המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקרה של גולדי עורר זעם רב באירופה הנאורה של סוף המאה ה-18. האישומים המקוריים בנוגע לעיסוק אסור בכישוף וציד המכשפות שבא בעקבותם לא באו לידי ביטוי במהלך המשפט עצמו. במקום זאת, נשפטה גולדי על הרעלה, כאשר מרביתם המכריע של העדים היו חברים של בני משפחת טצ'ודי[2]. גזר הדין שניתן היה מוות, למרות שהחוק במקרה של הרעלה לא-קטלנית אינו דורש זאת. בנוסף, כל הפרוטוקולים מבית המשפט הושמדו[4].
המשפט תואר על ידי ההיסטוריון הגרמני אוגוסט לודוויג פון שלצר כ"רצח שיפוטי", כלומר "מתן גזר דין מוות בכוונה תחילה ובחסות מערכת המשפט והצדק, עבור אדם שהוא חף מפשע". לדברי חוקרים מודרניים, טצ'ודי ניצל את כוחו ומעמדו כדי להסתיר רומן בינו לבין גולדי, דבר שהיה עשוי לפגוע בקריירה הפוליטית שלו ובמעמדו החברתי אם יוודא[3][2][5].
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרלמנט השווייצרי קבע כי נעשה לגולדי אי-צדק וקרא לתקן את עיוות הדין. 226 שנים לאחר מותה, ב-27 באוגוסט 2008, זוכתה לחלוטין מאשמה[2].
ב-2014 הוצבו כאות הנצחה שני פנסים משני צדי בית המשפט בגלרוס כאשר הם מאירים באופן קבוע[6]. ב-2017 נפתח בעיר אננדה (Ennenda) "מוזיאון אנה גולדי" המתמקד בסיפור חייה, בזכויות נשים ובזכויות אדם ככלל[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Last witch in Europe" cleared, SWI swissinfo.ch, 27 באוגוסט 2008
- ^ 1 2 3 4 5 Lars Gotsch, ‘Anna Göldi was like a wild horse, impossible to catch’, SWI swissinfo.ch, 21 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 3 לירון מילשטיין, למה באמת אנה גולדי הוצאה להורג?, באתר מאקו, 12 במרץ 2018
- ^ Harald Sack, The Case of the Last Condemned Witch – Anna Göldi, Scihi, 13 ביוני 2021
- ^ Imogen Foulkes, Europe's last witch-hunt, BBC, 20 בספטמבר 2007
- ^ Last ‘witch’ given ‘eternal light’ memorial, SWI swissinfo.ch, 13 ביוני 2014