אנה יסיפובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה יסיפובה

אנה יסיפובהרוסית: Анна Николаевна Есипова;‏ 12 בפברואר 1851 סנקט פטרבורג - 18 באוגוסט 1914 סנקט פטרבורג) הייתה פסנתרנית, מורה לנגינה ברוסיה בולטת בתקופתה. שמה נכתב בצורות שונות: אנה או אנט אסיפובה, אנטה אסיפוף, אנט פון אסיפוב, אנה יסיפובה (Anna Esipova, Annette Essipova, Annetta Essipoff, Annette von Essipow, Anna Jessipowa). יסיפובה נחשבה לאחת מפסנתרני הקונצרטים הטובים בתקופה.

חייה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסיפובה, בתו של איש ציבור בכיר שקיבלה חינוך מוזיקלי בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. היא הייתה אחת מתלמידותיו המובילות של תאודור לשטיצקי, אתו היא התחתנה ב-1880 (הזוג התגרש אחרי 12 שנה). ב-1869 היא עשתה את מבחני הגמר שלה יחד עם פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ושניהם קיבלו מדלית זהב כאות הצטיינות. זו הפעם הראשונה שמדליה כזו ניתנה. לאחר הופעתה הראשונה כפסנתרנית בסקנט פטרבורג היא יצאה ב-1875 למסע קונצרטים ברוסיה, אירופה וארצות הברית. היא הופיעה, גם עם הצ'לן אנטון הקינג (Anton Hekking). ב-1885 מונתה יסיפובה לפסנתרנית החצר של ממלכת פרוסיה.

מ-1893 עד 1908 שימשה כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. בין תלמידיה נמנים סרגיי פרוקופייב, לב פישנוב, סרגיי טרנובסקי, איזידור אחרון, מריה יודינה ואחרים[1][2].

בתחילת המאה ה-19 היא הקליטה מספר יצירות הזמינות היום בהקלטות מודרניות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anna Yesipova
  2. ^ Comtesse Angèle Potocka., Theodore Leschetizky, an intimate study of the man and the musician, New York: The Century co, 1903, עמ' 223