לדלג לתוכן

אנה יסיפובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה יסיפובה
לידה 31 בינואר 1851 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1914 (יוליאני) (בגיל 63)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין טיחווין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1871 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית, גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג תאודור לשטיצקי (18801892) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה יסיפובה[1]רוסית: Анна Николаевна Есипова;‏ 12 בפברואר 1851 סנקט פטרבורג - 18 באוגוסט 1914 סנקט פטרבורג) הייתה פסנתרנית, מורה לנגינה ברוסיה בולטת בתקופתה. יסיפובה נחשבה לאחת מפסנתרני הקונצרטים הטובים בתקופה.

חייה וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסיפובה, בתו של איש ציבור בכיר שקיבלה חינוך מוזיקלי בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. היא הייתה אחת מתלמידותיו המובילות של תאודור לשטיצקי, אתו היא התחתנה ב-1880 (הזוג התגרש אחרי 12 שנה). ב-1869 היא עשתה את מבחני הגמר שלה יחד עם פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ושניהם קיבלו מדליית זהב כאות הצטיינות. זו הפעם הראשונה שמדליה כזו ניתנה. לאחר הופעתה הראשונה כפסנתרנית בסקנט פטרבורג היא יצאה ב-1875 למסע קונצרטים ברוסיה, אירופה וארצות הברית. היא הופיעה, גם עם הצ'לן אנטון הקינג (Anton Hekking). ב-1885 מונתה יסיפובה לפסנתרנית החצר של ממלכת פרוסיה.

מ-1893 עד 1908 שימשה כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. בין תלמידיה נמנים סרגיי פרוקופייב, לב פישנוב, סרגיי טרנובסקי, איזידור אחרון, מריה יודינה ואחרים[2][3].

בתחילת המאה ה-19 הקליטה מספר יצירות הזמינות היום בהקלטות מודרניות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה יסיפובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמה נכתב בצורות שונות: אנה או אנט אסיפובה, אנטה אסיפוף, אנט פון אסיפוב, אנה יסיפובה (Anna Esipova, Annette Essipova, Annetta Essipoff, Annette von Essipow, Anna Jessipowa)
  2. ^ Anna Yesipova
  3. ^ Comtesse Angèle Potocka., Theodore Leschetizky, an intimate study of the man and the musician, New York: The Century co, 1903, עמ' 223