אנה ליאונוונס
 | |
| אנה ליאונוונס, 1905 | |
| לידה |
6 בנובמבר 1831 אחמדנגר, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1915 (בגיל 83) מונטריאול, קנדה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט רויאל |
| שם לידה | Anna Harriette Leonowens |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| עיסוק | מורה, סופרת, מרצה |
| בן זוג | תומאס ליאון אוונס |
| ילדים |
Louis T. Leonowens |
| מספר ילדים | 4 |
  | |
אנה הארייט ליאונוונס (באנגלית: Anna Harriette Leonowens; 6 בנובמבר 1831 – 19 בינואר 1915) הייתה מורה, סופרת ומרצה בריטית-קולוניאלית, שהתפרסמה כמורה לאנגלית לילדיו ולנשותיו של מלך סיאם מונגקוט[1] (ראמה הרביעי) בשנות ה־60 של המאה ה־19. ספרי זיכרונותיה על שהותה בחצר המלכות הסיאמית עיצבו במידה רבה את הדימוי המערבי של סיאם במאה ה־19, ושימשו בסיס לרומן: אנה ומלך סיאם ("Anna and the King of Siam")[2] ולמוזיקל: המלך ואני, (The King and I)[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאונוונס נולדה בשם אנה הארייט אדוורדס באחמדנגר[4] שבהודו הבריטית למשפחה ממעמד נמוך בצבא הקולוניאלי הבריטי; אביה, תומאס אדוורדס, מת זמן קצר לאחר לידתה, ואמה מרי אן נישאה בשנית לחייל דרגה נמוכה. לימים שינתה לא פעם את תיאור מוצאה, וגיל ופרטים אחדים בקורות חייה שנויים במחלוקת מחקרית. בילדותה ונעוריה התחנכה בין הודו לבריטניה, ולאחר מכן חזרה לתת-היבשת ההודית. בשנת 1849בהיותה בת כ־18 נישאה לתומאס ליאון אוונס, וממיזוג שמותיו נוצר שם המשפחה ליאונוונס; בני הזוג נדדו בין מושבות שונות באימפריה הבריטית, ובכללן אוסטרליה ומלזיה, ונולדו להם ארבעה ילדים, שמתוכם שרדו הבת אוויס (נולדה כנראה ב־1854) והבן לואיס (נולד ב־1855). בשנת 1859 נפטר בעלה במלזיה ממכת שמש, ואנה נותרה אלמנה צעירה שנאלצה לפרנס את משפחתה לבדה[5].
הרקע ההיסטורי: סיאם ומדיניות הרפורמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת שלטונו של מונגקוט עמדה סיאם תחת לחץ מדיני מצד בריטניה וצרפת. חתימת הסכם בורינג בשנת 1855 פתחה את הממלכה למסחר בינלאומי מוגבר והשפעה מערבית. במסגרת מגמה זו ביקש המלך לקדם רפורמות מינהליות וחינוכיות, ובהן הוראת שפות מערביות לבני משפחת המלוכה[6].
מורה בחצר המלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1862 הוזמנה ליאונוונס לשמש מורה לאנגלית לנשותיו ולילדיו הרבים של המלך. היא שהתה בבנגקוק כחמש שנים ולימדה, בין היתר, את יורש העצר צ'וללונגקורן, לימים ראמה החמישי.[7]
תיאוריה המאוחרים של חיי החצר תיארו מערכת יחסים מורכבת בינה לבין המלך, אולם מקורות תאילנדיים בני התקופה אינם מאשרים חלק מן האירועים הדרמטיים שתיארה.
עזיבת סיאם ופעילות ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עזיבתה את סיאם פרסמה שני ספרי זיכרונות:
הספרים זכו להצלחה באנגליה ובארצות הברית ועוררו עניין ציבורי רב[8].
סוגיית אמינות כתביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחקר המודרני מצביע על פערים בין תיאוריה לבין תיעוד היסטורי עצמאי. חוקרים ציינו נטייה לדרמטיזציה, אוריינטליזם והתאמת הסיפור לציפיות קהל מערבי בן התקופה[9].
ייצוג תרבותי ועיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1944 פרסמה מרגרט לנדון את הרומן: אנה ומלך סיאם Anna and the King of Siam, שהתבסס באופן חופשי על ספריה של ליאונוונס. הרומן עובד לסרט קולנוע בשנת 1946 ולמוזיקל The King and I (1951) מאת רוג'רס והמרשטיין. עיבודים אלה עיצבו את תדמיתה הפופולרית של ליאונוונס במערב, אך ספגו ביקורת בתאילנד בשל הצגת דמותו של מונגקוט[10].
פעילות בקנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות חייה המאוחרות התגוררה ליאונוונס בקנדה, בעיקר בנובה סקוטיה ובמונטריאול. היא הייתה פעילה בחוגי רפורמה חברתית ובהשכלת נשים[11].
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאונוונס הייתה אם לבת, אוויס, ולבן, לואיס, שהיו שותפים בחלקים שונים למסעותיה ולמעבריה בין יבשות. הבן לואיס שב בשלב מאוחר לחצר הסיאמית, שירת כקצין בצבא המלך והפך לסוחר עץ טיק; חברה מסחרית שנשאה את שמו, Louis T. Leonowens & Co[12], הוקמה בסיאם והמשיכה לפעול גם לאחר מותו. בשלהי חייה התגוררה ליאונוונס בעיקר בקנדה, לרבות במונטריאול ובהליפקס, והמשיכה לכתוב, להרצות ולפעול בחוגי נשים ורפורמה חברתית עד מותה בשנת 1915 במונטריאול[13].
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותה של ליאונוונס נותרה שנויה במחלוקת: מחד, היא נחשבת לאחת הדמויות המוכרות ביותר המקשרות בין המערב לבין סיאם של המאה ה־19, בזכות ספריה והעיבודים הספרותיים והבימתיים שנעשו להם; מאידך, חוקרים תאילנדים ומערביים כאחד מצביעים על הפער בין הדימוי הפופולרי לבין התיעוד ההיסטורי. ההיסטוריוגרפיה המאוחרת על מונגקוט וצ'וללונגקורן מנסה לשלב בין העדות החלקית שמספקים כתבי ליאונוונס לבין מקורות תאילנדיים ומסמכים מערביים אחרים, ולמקם את סיפורה האישִי בהקשר הרחב של מפגש תרבויות וזיכרון קולוניאלי[14].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The King and I
- Anna and the King of Siam
- אנה ליאונוונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אנה ליאונוונס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Mongkut, britannica
- ↑ Anna Harriette Leonowens, newporthistory
- ↑ "Memoirs of an English Governess at the Siamese Court, Amazon
- ↑ אחמדנגר (הודו), באתר הספרייה הלאומית
- ↑ Anna Harriette Leonowens, britannica
- ↑ ראמה הרביעי, מלך תאילנד, באתר Google Arts & Culture
- ↑ [https://www.thoughtco.com/anna-leonowens-about-3529497 Anna Leonowens Western Teacher in Siam / Thailand], thoughtco.
- ↑ Anna, the King, and I - Canada's History, www.canadashistory.ca
- ↑ Review of Bombay Anna, New Mandala
- ↑ About - Rodgers & Hammerstein, 2019-04-22
- ↑ Anna Leonowens, thecanadianencyclopedia.ca
- ↑ Louis T. Leonowens (Thailand), www.louist.co.th
- ↑ Anna Harriett Emma Leonowens, geni
- ↑ Adam Simkins, Leonowens and the King: 19th Century Legacy in 21st Century Bangkok, Travelogues from Remote Lands, 2018-04-09
- ↑ Chulalongkorn, britannica
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|