אנה מריה הינל
 | |
| לוח זיכרון לכבוד אנה מריה הינל בביתה שברחוב פלוריאנסקה 8 בוורשה. | |
| לידה |
31 בינואר 1924 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| נרצחה |
19 במרץ 1943 (בגיל 19) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מקום קבורה |
אושוויץ |
| מקום לימודים |
בית ספר התיכון הכללי מס. 10 על שם המלכה ידוויגה בוורשה |
| שפות היצירה | פולנית |
  | |
אנה מריה הינל (בפולנית: Anna Maria Hinel; 31 בינואר 1924, ורשה – 19 במרץ 1943, אושוויץ-בירקנאו) הייתה חברת תנועת הצופים פולנייה, פעילה בתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה ומחברת יומן בזמן הכיבוש הנאצי.[1]
ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה מריה הינל נולדה ב-31 בינואר 1924 בוורשה שבפולין.[2] היא הייתה ילדתם היחידה של ידוויגה ושל ואווז'ינייץ הינל.[3] הינל הייתה תלמידת בית הספר ע"ש ידוויגה, מלכת פולין, בוורשה, בפולין. היא סיימה את הלימודים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה המשיכה בהשכלתה במסגרת הוראה בחשאי על ידי מורים מבית ספרה לשעבר. יחד עם מוריה וחבריה לבית הספר היא הייתה פעילה בארמייה קריובה.
מעצר, גירוש ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתוצאה מחקירה של הנאצים היא נעצרה יחד עם חבריה ושני מורים בליל 28–29 באפריל 1942 בדירתה ברחוב פלוריאנסקה בוורשה.
היא נכלאה בכלא פביאק הגרמני במחלקת הנשים שנקרא "כלא סרביה בוורשה". היא נחקרה במטה הגסטפו בוורשה. במשך כמה חודשים כל הקבוצה הייתה נתונה לחקירות אכזריות. הינל לא הסגירה את חבריה לתנועת ההתנגדות, בדיוק כמו חבריה. שני מוריה מתו בכלא פביאק.[2] ב-13 בנובמבר 1942 היא גורשה עם חברותיה לאושוויץ. אנה מריה הינל קיבלה את המספר 24447 כשהגיעה למחנה.[4] היא כתבה את מכתבה האחרון להוריה מבלוק 23 במחנה אושוויץ-בירקנאו. היא מתה ב-19 במרץ 1943, בת 19 במותה.[5]
יומן שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים רבות לאחר מות בתו מצא אביה מתחת לרצפה בדירה ברחוב פלוריאנסקה את יומנה, שנכתב מ-30 בספטמבר 1939 עד 5 באוגוסט 1940.[6][2] ממרץ 2013. היומן נמצא באוסף מוזיאון אושוויץ בירקנאו.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופר סטניסלב מאייבסקי כתב ספר המבוסס על יומנה של אנה מריה הינל, שכותרתו "אנה מריה".[2] סרט של הבמאית לודמילה ניידבלסקה המבוסס על היומן יצא בשנת 1981 בשם "תלמידת בית הספר".[7]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבניין בו התגוררה ונעצרה אנה מריה הינל, ושבו נמצא יומנה, ברחוב פלוריאנסקה 8 בוורשה, הוצב לוח זיכרון שהוקדש לה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dąbrowska, Jadwiga; Kowalski, Szymon (19 במרץ 2013). "Pamiętnik Anny Hinel podarowany muzealnemu Archiwum" [Anna Hinel's diary, donated to the Museum Archives] (בפולנית). נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה), auschwitz.org - ^ 1 2 3 4 Dąbrowska, Jadwiga; Kowalski, Szymon (19 במרץ 2013). "Pamiętnik Anny Hinel podarowany muzealnemu Archiwum" [Anna Hinel's diary, donated to the Museum Archives] (בפולנית). נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Aktualności / Muzeum / Auschwitz-Birkenau, auschwitz.org
- ^ "Warszawa się poddała. Tymi słowy muszę zacząć mój pamiętnik..." [Warsaw gave up. With these words I have to start my diary ...] (בפולנית). 19 במרץ 2013. נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Okupacyjny pamiętnik Anny Hinel otrzymało w darze Muzeum Auschwitz" [Anna Hinel's occupation diary received a gift from the Auschwitz Museum] (בפולנית). 20 במרץ 2013. נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Majewski, Stanisław (1980). Anna Maria [Anna Maria] (בפולנית). Warsaw: Młodzieżowa Agencja Wydawnicza. ISBN 83-203-1243-4., p. 42
- ^ "Uczennica. Film fabularny - telewizyjny" [Schoolgirl. Feature film - television] (בפולנית). 11 בפברואר 2017. נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה)