אנה נייטו-גומז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה נייטו-גומז
Anna Nieto-Gomez
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בת 78 בערך)
מחוז סן ברנרדינו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה נייטו-גומזספרדית: Anna Nieto-Gomez, לפעמים כתוב כ-NietoGomez) (נולדה ב-1946) היא אקדמאית ופמיניסטית ממוצא אמריקני-מקסיקני (בני קבוצת מוצא זו מכונים בארצות הברית צ'יקנוס), והייתה דמות מרכזית בתחילת דרכה של התנועה החברתית הקרויה צ'יקנה. היא ייסדה את כתב העת הפמיניסטי Encuentro Femenil, בו היא וכותבות נוספות ממוצא אמריקני-מקסיקני עסקו בנושאים המשפיעים על הקהילה הלטינית בארצות הברית, כגון טיפול בילדים, זכויות הולדה, ופמיניזציה של העוני.

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייטו-גומז נולדה בסן ברנרדינו, קליפורניה ב-30 במרץ 1946, הבכורה מבין שלושה ילדים. היא אמריקנית - מקסיקנית דור שלישי מצד אמה ויש לה שורשים בניו מקסיקו החל מהמאה ה-17 מצד אביה. אמה, בוגרת תיכון, החלה לעבוד עבור שירותי הרכבות של סנטה פה בגיל 18, ב-1944. מאביה למדה נייטו-גומז לשאוף לעצמאות כלכלית, נושא שהוא החשיב לאחר שראה את מאבקיה של אמו, שגידלה אותו לבדה.[1] אבא שלה, שהיה חייל משוחרר לאחר מלחמת העולם השנייה,[2] גם לימד את נייטו-גומז בישול ותפירה כדי שיהיו לה כישורים לשרוד בכוחות עצמה.[1]

מגיל צעיר, נייטו-גומז הייתה מודעת לאפליה, הן בגלל גזענות והן בגלל סקסיזם, שרווחה כלפי הקהילה האמריקנית-מקסיקנית. הרבה מהמודעות המוקדמת שלה נבעה מחוויותיה במשפחתה. לדוגמה, כילדה, נייטו-גומז לא אהבה את היחס של סבה לסבתה, והיא הכריזה על שביתה, שבמסגרתה לא השתתפה בארוחות המשפחתיות; זאת, כדי לגרום לסבה לשנות את התנהגותו. לדברי נייטו-גומז, "סבתא שלי לא אכלה ליד השולחן עד שכולם סיימו - כמו משרתת, כאילו היא לא חלק מהמשפחה... זה לא נראה לי בסדר, בייחוד מכיוון שאבא שלי וסבי השני לא התייחסו כך לנשותיהם."[1]

ב-1967, החלה נייטו-גומז ללמוד באוניברסיטת מדינת קליפורניה בלונג ביץ' וגילתה מעורבות בתנועה לזכויות סטודנטים אמריקנים-מקסיקנים. היא ייסדה את הארגון Hijas de Cuauhtémoc ב-1971, וגם את העיתון הפמיניסטי של נשים אמריקניות-מקסיקניות. נייטו-גומז וקבוצת הנשים שקראו לה Hijas de Cuauhtémoc,בעקבות שם של ארגון שפעל במקסיקו: "לקחו את השם מארגון פמיניסטי מקסיקני שפעל נגד הדיקטטורה של פורפיריו דיאז במקסיקו".[3] הן עסקו בסוגיות אשר קהילת הנשים האמריקניות-מקסיקניות התעלמה מהן עד אז, כמו סוגיות של מגדר ומיניות. בין הנשים בקבוצה היו אדליידה דל קסטיו,[4] סילביה קסטיו, לטיסיה הרננדז, וקורין סאנצ'ז.[5]

בתקופה זו נייטו-גומז גם הייתה מעורבת בארגון הסטודנטים ממוצא אמריקני-מקסיקני - el Movimiento Estudiantil Chicano de Aztlán, ‏(MEChA). על אף שהיא נבחרה כנשיאת ארגון הסטודנטים, הסטודנטים הגברים ערכו הצגה של הוצאה-להורג-בתלייה של בובה בדמותה כדי להמחיש לצופים שאישה איננה צריכה לייצג את הארגון שלהם.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר נייטו-גומז התמנתה כחברת-סגל באוניברסיטת קליפורניה, נורתרידג', במחלקה ללימודים אמריקניים-מקסיקניים, שם היא יצאה נגד הסקסיזם בקורסים שלימדה.[6] במחלקה זו היא בנתה תוכנית לימודים ביקורתית, ראשונה מסוגה, ללימודים אמריקניים-מקסיקניים. התכנית כללה נושאים של משפחה, זהויות גלובליות, היסטוריה ונושאים בני-זמננו.[1] בשנת 1973, Hijas de Cuauhtémoc התפתחה ל-Encuentro Femenil, כתב העת האמריקני-מקסיקני האקדמי הראשון.[7] Encuentro Femenil פרסם שירים ומאמרים על נושאים המשפיעים על קהילת האמריקנים-מקסיקנים, במשך שנתיים.[4] נייטו - גומז פרסמה גם מאמרים אקדמיים רבים, שנחשבים לקלאסיים בתחום של פמיניזם אמריקני-מקסיקני.

נייטו-גומז, הדגישה במחקריה שהתנועה הקרויה "צ'יקנו", התייחסה רק לגברים אמריקנים-מקסיקנים ולמטרותיהם של הגברים. יותר מכך, הגברים בתנועה טענו שאין הנשים האמריקניות-מקסיקניות רוצות, או צריכות, שחרור משלהן. "הייתה כל כך הרבה שנאה, זה פשוט הכריח את הנשים האמריקניות - מקסיקניות לעזוב את התנועה. התנועה הכזיבה אותנו". היא מציינת גם שכמו שלא היה להן מקום בתנועה החברתית של האמריקנים-מקסיקנים כנשים, גם לא היה להן מקום בתנועה הפמיניסטית הכללית כנשים לא-לבנות. לכן, היא הקימה בתחילת פעילותה את הארגון וכתב העת Hijas de Cuauhtémoc, ומאוחר יותר את La Colectiva Femenil, קולקטיב הנשים, כדי לספק מקום לנשים אמריקניות-מקסיקניות לנהל שיח משלהן, ולקדם את מטרותיהן.

ב-1976, נייטו-גומז לא קיבלה קביעות באוניברסיטה, לטענתה, בשל עמדותיה הפוליטיות. אחרי מאבק ארוך של ערעורים, נייטו-גומז התפטרה מהאוניברסיטה ב-3 בספטמבר 1976.[8] המאבק על הקביעות של נייטו-גומז נחשב לדוגמה מובהקת של דינמיקה של מאבקי-כוח במוסדות אקדמיים שנשלטים על ידי גברים לבנים, וכן למחיר שגבתה ההשתתפות בתנועת הנשים האמריקניות-מקסיקניות באותה עת.[1] המאבק שלה הפך לקריאה לפעולה ברחבי ארצות הברית בקרב חברי סגל אמריקנים-מקסיקנים, שהביעו סולידריות עמה.

מאז, פיתחה נייטו-גומז קריירה כעורכת, כתבת, וכחוקרת מיניות, זכויות הולדה, זכויות עובדים, רווחה, השכלה ומדיניות, וכן כפעילה חברתית העובדת עם הקהילה האמריקנית-מקסיקנית ובתוכה, לקידום מטרות אלה.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

  • La Feminista
  • ncuentro Femenil
ספרים
  • The Needs of the Chicano on the College Campus, California State College (1969)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Blackwell, Maylei (2016). Chicana Power!: Contested Histories of Feminism in the Chicano Movement. Austin, TX: University of Texas Press. pp. 50–52. ISBN 9780292726901.
  2. ^ Alvarez, Ramiro. "Anna NietoGomez". Chicana Por Mi Raza.
  3. ^ 1 2 Ruiz, V. (2006). Latinas in the United States: a historical encyclopedia. Bloomington: Indiana University Press. ISBN 0-253-34681-9.
  4. ^ 1 2 "Chicana Feminism - CHICANA FEMINIST WRITINGS, ORGANIZING THE MOVEMENT, DISSENT IN THE CHICANO MOVEMENT, JOINING WITH OTHERS". encyclopedia.jrank.org. אורכב מ-המקור ב-2016-03-18. נבדק ב-2018-12-23.
  5. ^ "Chicana Feminists". California State University, Long Beach. אורכב מ-המקור ב-2016-03-28. נבדק ב-2018-12-23.
  6. ^ Blea, Irene I. (1997). U.S. Chicanas and Latinas Within a Global Context: Women of Color at the Fourth World Women's Conference. Westport: Greenwood Publishing Group. p. 144. ISBN 0-275-95624-5.
  7. ^ Love, Barbara J. (2006). Feminists Who Changed America, 1963-1975. Champaign: University of Illinois Press. p. 337. ISBN 978-0-252-03189-2.
  8. ^ Blackwell, m. (2011). Chicana Power!: contested histories of feminism in the Chicano movement. Austin: University of Texas Press. p. 202. ISBN 978-0-292-72690-1.