אנה פרנק: היומן הגרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה פרנק: היומן הגרפי
אנה פרנק היומן הגרפי.webp
מידע כללי
מאת ארי פולמן
איורים דוד פולונסקי
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית
עברית
סוגה אוטוביוגרפיה
היסטוריה
הוצאה
הוצאה כנרת זמורה-ביתן דביר
תאריך הוצאה 2017
תאריך הופעה ראשונה 19 באוקטובר 2017
מספר עמודים 152
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9789655665642
הספרייה הלאומית 990041087070205171

אנה פרנק: היומן הגרפי הוא רומן גרפי עברי מאת דוד פולונסקי וארי פולמן, המבוסס על יומנה של אנה פרנק בתרגומה של קרלה פרלשטיין. הספר ראה אור ב-19 באוקטובר 2017 על ידי הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר בישראל. הספר מנסה לתת מענה אמנותי באמצעות אמצעים חזותיים למאות הגרסאות שיצאו ליומנה של פרנק. הספר מכיל כ-152 עמודים בצבע המתארים בעזרת טקסט חזותי את עולמה הנפשי של אנה פרנק.

יומנה האמיתי של אנה פרנק בתרגום העברי

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 פורסם לראשונה יומנה של אנה פרנק על ידי אביה, אוטו פרנק. מאז הספר התפרסם והפך למוקד ספרותי ועדות חשובה מתקופת השואה. הספר, שתורגם לשפות רבות, היה לרב מכר ומאות גרסאות ועיבודים יצאו לו במשך השנים - עיבודים בתחום הקולנוע, הספרות, התיאטרון, הציור ועוד - אך מעולם לא יצא עיבוד בצורת רומן גרפי. לטענתם של כותבי הספר, דוד פולונסקי וארי פולמן, הסיבה היא שרבים חושבים שמדיום הקומיקס הוא "בזוי" ומתאים לילדים בלבד ולכן מעולם לא יצא ספר קומיקס העוסק בסיפור זה. הרומן הגרפי הראשון שעסק בשואת העם היהודי היה מאוס: סיפורו של ניצול, שהיה ספר פורץ דרך מכיוון שמעולם לא היה ספר קומיקס שעסק שנושא כאוב כל כך. ארי פולמן ודוד פולונסקי, שניהם בנים להורים ניצולי שואה, התבקשו במקור ליצור בכלל סרט על חייה של אנה פרנק, אך התערבות של קרן אנה פרנק בפרויקט ביקשה מהם ליצור דווקא ספר קומיקס אודות סיפורה של פרנק. פולמן ופולונסקי רצו להראות כי מדיום הקומיקס ראוי לנושאים מורכבים כמו השואה, ולכן מיד החלו במלאכה.

קראנו שוב את היומן, הפעם כמבוגרים, והתאהבנו. העיף לנו את המוח איך ילדה בת 13 כותבת ככה, וכהורה אתה מבין את כל הסיטואציה הזו אחרת. כנער, במיוחד אם אתה בן, זה ׳ספר בנות׳. לא התחברתי אליו, לא הייתה לי סבלנות. כאבא זה סיפור אחר לגמרי

ארי פולמן, ריאיון לרשת פורטפוליו

הפרויקט החל בשנת 2015 כאשר פולמן החל לאסוף ציטוטים מתוך היומן המקורי כדי לבנות עלילה רציפה ונאמנה למקור. עם שיווקו של הפרויקט בשנת 2016 הוא קיבל חיזוק מקרן אנה פרנק העולמית על מנת שיוכל לצאת בכמה מדינות. העבודה על הקומיקס הייתה קשה מהמצופה - היה מסובך "לנקות" חלקים מסוימים מהיומן ולהוסיף חלקים אחרים בתוך ריבועי קומיקס על מנת ליצור עלילה רציפה ונאמנה למקור. לאחר שהוכן תסריט הספר החל פולונסקי לעבוד על ציוריו לספר. את הציורים צייר ביד וצבע במגוון דרכים, ביניהם צביעה במחשב, צבעי מים, צבעי שמן, copic markers ועוד. לנה גוברמן שימשה כמעצבת האומנותית של היומן[1].לבסוף, בשנת 2017 יצא לראשונה הספר לחנויות הספרים בישראל על ידי חברת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר היה להצלחה מסחרית, אם כי הרעיון לא היה ליצור הצלחה מסחרית כי אם יצירת אמנות.

במקור החשש שלי היה שנקבל ביקורת על התערבות יתר ביומן, אבל אם כבר קיבלנו ביקורת, זה היה ההפך, שיכולנו לקחת יותר חופש יצירתי, אבל אני לא מרגיש שזה נכון כי בסופו של דבר זה מסמך אמיתי, היסטורי. יש לי אחריות מאוד גדולה אני לא יכול לסלף את המקור

ארי פולמן, ריאיון לרשת פורטפוליו

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורות לספר היו מאוד טובות בישראל, אם כי היו כמה קולות ברשתות החברתיות שקראו לספר בשמות כמו "זילות זיכרון השואה" וכדומה[2].

הרוב המכריע של מבקרי הספרות בישראל קיבלו את הספר בהתלהבות:

אבנר שביט מאתר וואלה! תרבות כתב על הספר כי "ידי האמן הווירטואוזיות של פולמן ופולונסקי משכילות להעניק חיים מוחשיים לטקסט המקורי, שגם כך היה כל כך מפורט, עתיר דקויות וגרפי, עד שרק התבקש כי מישהו יתקין לו עיבוד כזה". עדן יואל מאתר מאקו כתב כי "העולם לא זקוק לגרסה נוספת ליומן של אנה פרנק אבל הוא בהחלט זקוק לספרים שאומרים משהו חכם, ובמקרה הזה "אנה פרנק - היומן הגרפי" מבקש להגיד משהו על טראומה ועל הדרך המורכבת שבה היא מתקיימת בעולם של אנה. החלק המרשים באמת בגרסה הגרפית לסיפור הידוע, הוא ההרחבה וחוסר הדיוק שנוצרים במפגש בין המילים לאיורים". עינת עינהר מאתר ynet כתבה כי "היומן הגרפי של ארי פולמן ודוד פולונסקי הוא יצירה וירטואוזית, עוצרת נשימה, שמתעלה על כל קומיקס שפורסם עד היום בעברית ומעבירה את הספר הקאנוני למאה ה-21, בצורה שאנה הייתה כנראה מחבבת". עפרה רודנר מאתר הארץ; ספרים כתבה על הספר כי "בעיבוד הגרפי ליומן המפורסם של אנה פרנק, ארי פולמן ודוד פולונסקי מציעים מבט אחר על דמותה ומעוררים את התהייה כיצד היא הגיעה בגילה הצעיר לתובנות מתקדמות כל כך על אנושיות, נשיות, מין, אהבה ומשפחה".

מנגד, הופיעו גם ביקורות שליליות על הספר, הטוענות כי הוא רק ניסיון לסחוט כסף באופן לא-מוסרי מה"מותג" של אנה פרנק.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן דותן, ‏אנה שלה, באתר ישראל היום, 26 במאי 2022
  2. ^ אבנר שביט‏, אני אנה.פ: הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק הוא עיבוד מופתי, באתר וואלה!‏, 13 בנובמבר 2017