אנה קלייפול פיל
 | |
| ג'יימס פיל, דיוקן ביתו אנה קלייפול פיל, 1805 | |
| לידה |
6 במרץ 1791 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1878 (בגיל 87) פילדלפיה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלנדס |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
אנה קלייפול פיל (באנגלית: Anna Claypoole Peale; 6 במרץ 1791 – 25 בדצמבר 1878) הייתה ציירת אמריקאית, שהתמחתה במיניאטורות דיוקן על שנהב וטבע דומם.
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה קליידפול פיל נולדה ב־6 במרץ 1791 בפילדלפיה, פנסילבניה, לג'יימס פיל (1749–1831) ומרי צ'יימברס (1753–1829). אנה הייתה הרביעית מבין שישה ילדים, והבת השלישית. אחיה היו: ג'יין רמזי (1785–1834), מריה (1787–1866), ג'יימס ג'וניור (1789–1876), מרגרטה אנג'ליקה (1795–1882), שרה מרים (סאלי) (1800–1885) ואלינור. אנה הייתה הילדה היחידה שנשאה את השם קלייפול, והשתמשה בו לאורך כל הקריירה שלה.
מגיל צעיר צפתה אנה באביה, אמן פורטרטים המיניאטוריים, מצייר בסטודיו שלו, ללמוד את צורת האמנות הזאת. נטיותיה היזמיות ניכרו בגיל 14 כשהעתיקה שני נופים צרפתיים ומכרה אותם במכירה פומבית במחיר טוב.[1]
בהנחיית אביה, החלה אנה ללמוד ציור דיוקנאות, והצליחה לצייר את משפחתה. אביה עודד אותה, ככל הנראה להתאמן אצל אחיו האמן צ'ארלס וילסון פיל, שייסד יחד עם ויליאם רוש את האקדמיה האמריקאית הראשונה, האקדמיה לאמנויות פנסילבניה.[2] אנה שירתה בחניכות חמש שנים עם אביה. אליהם הצטרפו לאחר מכן אחיותיה שרה מרים ומרגרטה אנג'ליקה. אנה כנראה הייתה בת שש עשרה כשציירה את "נערה עם ספר", בערך 1807. משנת 1810 בערך חתומים בדרך כלל ציוריה של אנה פיל, וככל שהפכה למקצוענית, היא הוסיפה את האות C, הכרה כשם משפחת אמה, Claypooles לחתימתה.
בשנת 1811, בגיל 20, אנה השתתפה בתערוכה הראשונה באקדמיה לאמנויות פנסילבניה, שהייתה גם התערוכה הגדולה הראשונה שלה. שם, היא הציגה טבע דומם בצבעי שמן. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1814, היא הציגה את הקבוצה הראשונה של שלוש מיניאטורות בתערוכה השנתית של האקדמיה בפנסילבניה, שנתיים לאחר שאביה הציג שם את המיניאטורות האחרונות שלו.
אבל שנה מאוחר יותר, התרחשה מלחמת 1812, וב־24 באוגוסט צעדו כוחות בריטים אל וושינגטון הבירה, ותוך 24 שעות הציתו באופן שיטתי מבני ממשלה גדולים. עם התקדמות הבריטים בבולטימור, בדיוק הסתיימה התערוכה השנתית באקדמיה בפנסילבניה. 12 שנים אחר כך, בשנת 1824, הפכו אנה ואחותה שרה מרים לנשים הראשונות שנבחרו כאקדמיות באקדמיה לאמנויות פנסילבניה.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצלחה של אנה בפורטרטים באה בעקבות דורות של אמני פורטרטים במשפחתה. צ'ארלס וילסון פיל, דודה, היה דמות חשובה בהכנסת הציור המיניאטורי במושבות האמריקאיות. אביה גם תרם להתפתחות הנושא. אחיותיה, שרה מרים, מריה ומרגרטה אנג'ליקה פיל היו גם אמניות: שרה מרים כציירת פורטרטים, ומריה ומרגרטה אנג'ליקה כציירות טבע דומם.
שני האחים פיל האמינו שצריך לדחוף את ילדיהם לעבר קריירה אמנותית. ג'יימס פיל וצ'ארלס וילסון פיל היו שניהם בעלי השפעה רבה על חייהם של ילדיהם, אחייניותם ואחייניותיהם.
אנה נישאה בוושינגטון, לוויליאם סטאכטון ב־27 באוגוסט 1829, שנפטר בדצמבר 1829. [8] לאחר מכן היא חזרה לפילדלפיה כדי להמשיך לצייר דיוקנאות באולפן שלה. [9] 11 שנים מאוחר יותר, בשנת 1841, התחתנה עם הגנרל ויליאם דאנקן, ופרשה מציור זמן קצר לאחר מכן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית חוותה שגשוג כלכלי במהלך המאה ה-19, מה שהרחיב את קהל הלקוחות למיניאטורות. בנוסף, האימונים של אנה אצל אביה היו מצוינים מכיוון שמלאכה מסורתית נרכשת באיטיות וביחסי המאסטר / חניך.
הדיוקן המדויק במיניאטורה היפה של "ילדה קטנה", בצבעי מים על שנהב משנת 1817, היה אחת מכמה יצירות שביססו את המוניטין של אנה קלייפול פיל. הדמות מופיעה ברקע שאינו דומה לשמיים המעוננים האופייניים למיניאטורות דיוקן נאו-קלאסיות. במקום לנצל את השקיפות של שנהב לייצור גוני עור, השתמשה פיל בצבעים עשירים כהים וזיגוג כדי לדמות את השפעת צבעי השמן, וזה הפך לסימן ההיכר של הסגנון שלה.[3]
חלק מהמצוירים הבולטים של אנה כללו את הנשיא ג'יימס מונרו והנשיא אנדרו ג'קסון, הסנטור והקולונל ריצ'רד מנטור ג'ונסון, כמו גם שגרירים, מדענים ותאולוגים. הרבה גברים ונשים מפילדלפיה, בוסטון, בולטימור, וושינגטון וריצ'מונד וירג'יניה, כולל אנשי עסקים רבים ונשותיהם, הפכו גם הם למצוירים.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה צוינה כמי שביססה את עצמה בשקדנות ושאפתנות. היא הצליחה בעבודתה מה שאפשרה לה לתרום לתמיכה בהוריה ג'יימס ומרי. כבר בשנת 1805, בגיל 14, מכרה את ציוריה הראשונים, שהיו שתי רפרודוקציות של צבעי שמן של נופים והרוויחה 30 דולר - סכום לא מבוטל באותה עת.
יחד עם מסירותה של אנה, דודה צ'ארלס וילסון פיל סייע בקריירה המוקדמת שלה. הוא קידם את הפוטנציאל שלה להצלחה מסחרית, וסידר עבורה עבודות. אחיה של אנה גם סייע לה בהצלחה המוקדמת שלה. בכך שהוא ליווה אותה בנסיעה שלה בבוסטון.
נושא וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידוע שאנה קלייפול פיל ציירה לפחות מאה וארבעים מיניאטורות, טבע דומם, נופים ודיוקנאות בשמנים.
הסגנון של אנה הושפע מאביה, שלימד אותה כיצד למזג במיומנות פיגמנטים כדי לשלוט בצפיפות צבע עם צבעי מים על שנהב. עם זאת, היא התאימה טכניקה זו לפיתוח סגנון משלה. השפעה משפחתית נוספת על עבודתה של אנה ככל הנראה הגיעה מבני דודה, טיצ׳יאן רמזי פיל (1780–1798). כשהייתה ילדה קטנה, טיצ׳יאן חקר וכתב על טכניקות להעברת תמונות לשנהב. לאחר הבדיקה נמצא כי אנה השתמשה בטכניקות דומות בציוריה שלה כדי לעזור לצבעי מים להיצמד לשנהב.
בשנים 1817–1818 חוותה אנה הצלחה רבה בקריירה שלה. בשנת 1818 כתב צ'ארלס וילסון פיל לבנו רמברנדט פיל על עבודתה של אנה, "ראיתי אחת [מיניאטורות] שהיא עשתה של ג'נטלמן שבו הצביעה הייתה מעולה". אנה נהגה לצייר ורד בשער של הדיוקן, מה שהפך למוטיב בעבודתה בשנות העשרים של המאה ה-19.
וושינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1818 ליוותה אנה את דודה המזדקן צ'ארלס וילסון פיל ואשתו חנה פיל במסע ציור לוושינגטון הבירה. משימתה הייתה לקדם את "פוטנציאל ההצלחה המסחרית של אנה", לבחון הזדמנויות ולייצר רישומי דיוקנאות שישלחו לאחר סיומם.
ג'ון וולס אפס (1773–1823), חתנו של תומאס ג'פרסון, היה אחד הגברים הבולטים שביקרו בסטודיו של פיל בוושינגטון. הוא ביקש ממנה לצייר מיניאטורה שלו. ב־7 באפריל 1819, אנה חזרה לפילדלפיה מוושינגטון עם שלל עבודה. היא כתבה לבן דודה טיצ׳יאן פיל (1799–1885): ״יש לי כל כך הרבה עבודה לעשות שאני בקושי יודעת מה לעשות עם עצמי...״
בין אמצע נובמבר 1818 לפברואר 1819 ציירו אנה ודודה דיוקנאות של הנשיא ג'יימס מונרו (1759–1831) דיוקן שהיה בבית הלבן בתקופת נשיאותו. מיקומם של ציורים אלה אינו ידוע כרגע. בתקופתם בוושינגטון, הייתה לאנה וצ'ארלס גם הזדמנות לצייר את דיוקנו של אנדרו ג'קסון (1767-1845), לימים הנשיא השביעי של ארצות הברית.
הדיוקן של ג'קסון שאנה ציירה, שוכן כעת בגלריה לאמנות באוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט. היא מיקמה את ג'קסון נמוך על שנהב על רקע שמיים סוערים והרבה עננים, כמו רקע תיאטרלי. כשציירה את המיניאטורה בשנת 1819, ג'קסון נחשב כגיבור.
בזמן שהשתתפה במסיבת השנה החדשה של הנשיא מונרו, המשיכה אנה להרחיב את קהל לקוחותיה, מבין האנשים המרכזיים בשלטון ובעילית הפוליטית.
קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1819–1829 ייצרה אנה מיניאטורות רבות. במכתב שכתבה אנה לטיצ׳יאן רמזי פיל השני, באפריל 1819, היא הסבירה שניתנו לה כרטיסים על ידי תומאס סולי להשתתף ב -15 הרצאות אנטומיות של מר קאלון עם אחותה שרה מרים. סדרת מחקרים אנטומיים זו סייעה בעבודות הדיוקן שלה שלאחר מכן.
בשנת 1820 ציירה אנה דיוקן של בתה של בת דודתה רוזלבה פיל. המיניאטורה של רוזלבה הייתה ניסוי להתנתק ממיניאטורות סגלגלות, הדיוקן לא הושלם אף פעם ונותר כדוגמה לשיטת עבודתה.
בשנת 1822 השלימה אנה דיוקן של רובנס פיל שנחשב לאחת מנקודות השיא של יצירתה. היא השלימה דיוקן נוסף של אדם נוסף בשבט פיל בשנת 1824, אברהם סלרס. לאורך הקריירה המאוחרת שלה, המשיכה אנה להציג יצירות אמנות נפרדות מעסק ציורי הדיוקן המיניאטוריים שלה.
אחרי קריירה ארוכה, אנה קלייפול פיל הייתה הציירת המיניאטורות האחרונה בשורה ארוכה של אמנים במשפחת פיל. לאחר נישואיה השניים, ב-1841, בגיל 50, היא הפסיקה לצייר והקריירה שלה הסתיימה, במקביל לדעיכת הביקוש למיניאטורות הדיוקן בארצות הברית.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום חג המולד 25 בדצמבר 1878, בגיל 87, נפטרה אנה קלייפול פיל בפילדלפיה ונקברה בבית הקברות וודלנדס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנה קלייפול פיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנה קלייפול פיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sellers, Charles (1967). The Peale Family Three Generations of American Artists. The Detroit institute of the Arts & Wayne State University Press.
- ^ Charles Willson Peale | Smithsonian American Art Museum, americanart.si.edu
- ^ Rosenbach Museum & Library - Collections Spotlight, web.archive.org, 2008-05-13