אנונימוס (הונגריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסלו של אנונימוס בפארק העירוני של בודפשט על יד שחזור טירת הוניאד בבודפשט, יצירה של הפסל מיקלוש ליגטי (1903). הפסל נתרם לעם ההונגרי, עם עוד תשעה פסלים, על ידי הקיסר פרנץ יוזף
הדף הראשון של הכרוניקה "גסטה הונגרורום"

אנונימוס או נוטריון המלך בֵּלהלטינית: Anonymus Bele regis notarius - הנוטריון האלמוני של המלך בלה, בתרגום להונגרית: Béla király [Névtelen] Jegyzője, חי ככל הנראה בין סוף המאה ה-12 לתחילת המאה ה-13) היה נוטריון וכרוניקן של מלך הונגריה, ייתכן בלה השלישי. מעט ידוע עליו, כנראה שמו האמיתי בלטינית התחיל באות P, כשהוא קרא לעצמו "P הקרוי מגיסטר" ‏ "P. dictus magister".

אנונימוס נודע בכרוניקה שלו "גסטה הונגרורום" (Gesta Hungarorum), כלומר "מעשי ההונגרים", שנכתבה בשפה הלטינית כנראה בסביבות שנת 1200. הספר מביא את הסיפור המפורט ביותר של תהליך פלישתם של ההונגרים באגן הקרפטים, אירועים הנקראים בפי ההונגרים - honfoglalás ("כיבוש המולדת"). לרוב מאמציו להסביר את השמות הגאוגרפיים ההונגרים השונים לא נמצא בסיס באטימולוגיה המודרנית. אנונימוס ערך גם קומפילציה על טרויה[1]

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהותו של מחבר ה"גסטה הונגרורום" היא מאז ומתמיד נושא שנוי במחלוקת. במשפט הפתיחה של הכרוניקה הוא קורא קודם כל לעצמו "P dictus magister", מילים שפירושם עמום. אפשר להבין כי מדובר באדם ששמו מתחיל ב-P (פּ) או כי מדובר בשימוש במילת הקיצור הליטינית P עבור ביטוי praedictus, כלומר "המוזכר קודם" המתייחס אולי לשם המופיע בדף הכותרת של הכרוניקה שנעלם בימינו. מרבית החוקרים מקבלים את ההסבר הראשון, ומתרגמים את הטקסט כ"P הקרוי מגיסטר, ושהיה אי פעם נוטריון של בלה המהולל ביותר, מלך הונגריה, זכרונו יהיה ברוך". הועלתה השערה, לא מוכחת, שמדובר בפטר, בישוף העיר גיור (גייר). השערות אחרות, גם כן בלתי מוכחות, ביקשו לקשר את דמותו לפאל פטר, בישוף טרנסילבניה, והמגיסטר פּואוס (Pous), נוטריון בחצרו של בלה הרביעי

הכרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרוניקה "מעשי ההונגרים" מתארת ב-57 פרקים את השתלשלות פלישת ההונגרים לאגן הקרפטים והמישור הפאנוני שבהם הקימו את מדינתם - הונגריה. הוא דיווח על שמות ראשי השבטים ההונגרים, שעליהם רוב ההיסטוריונים סבורים שאינם אותנטיים. הכרוניקה מוחזקת בספרייה הלאומית ההונגרית על שם אישטוואן סצ'ני. היא תורגמה מלטינית להונגרית על ידי אישטוואן לתניאי (Lethenyey) בשנת 1791, על ידי אישטוואן מאנדי ב-1799 ועל ידי קארוי סאבו ב-1860. הכרוניקה הוצאה לאור במהדורה בקורתית במאה ה-19 על ידי פלוריאן מתיאש. מחקר הכרוניקה ניתן היה לשער כי מוצא המחבר הוא באזור הטיסה העליונה, שבו היו לו קשרים הדוקים עם בני משפחת האצילים אבא. לפי המקדמה לכרוניקה יוצא כי אנונימוס למד במערב אירופה, ככל הנראה בפריז. לכרוניקה שהיא כתובה בסגנון מאולץ משהו, אסוציאציות לשירת הניבלונגים ולכרוניקה ההונגרית העתיקה ביותר בעלת אותה הכותרת "גסטה הונגרורום" מן המאה ה-11.

סוגיות שוניות במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוניקה של אנונימוס והרומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הסוגיות הכי שנויות במחלוקת בכרוניקה מתייחסת לנוכחותם של הרומנים באזורי טרנסילבניה, באנאט ופרטיום בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-10. בעת כיבוש פאנוניה, המתואר של ידי אנונימוס בפרקים 23–27, מצאו בה ההונגרים תושבים "סלאבים, בולגרים ובלאכים (כלומר - רומנים), ו"רועי הצאון של הרומאים". מידע זה הושם בפי בני קייב (בפרק 9) המודיעים להונגרים ומנהיגם אלמוש מיהם תושבי האגן הקרפטי. בגרסת בני גליציה (הליץ') בפרק 11 של הכרוניקה של אנונימוס, הם מזכירים גם את הכוזרים בלי לדבר על הבלאכים.

גם כן לפי אנונימוס, בטרנסילבניה היו קיימות באותה תקופה ישויות מדיניות של ה"בלאזים" והסלאבים בראשות ג'לו (פרקים 27-24),ששלט על בלאכים וסלאבים", גלאד ובהתאמה, מנומורוט, והן התנגדו לפלישת השבטים ההונגרים. ג'לו שלט בדוכסות או וויבודות באזור שבין הקרפטים, מנומורוט בחבל קרישאנה, וגלאד בחבל באנאט.[2]

בישויות המדיניות האלה ובהזכרת שמות מנהיגיהן ראו היסטוריונים רומנים ראיות לנוכחות הרומנים באזור לפני פלישת ההונגרים, בעוד שהיסטוריונים הוגנרים וגרמנים חלקו על כך. ההיסטוריונים ההונגרים טענו שאונונימוס ייחס לתקופת הכיבוש ההונגרי במאה ה-9–10 את התמונה האתנו-דמוגרפית שהייתה קיימת בזמנו. הם גם טוענים שהרבה משמות השליטים שהוא הזכיר בתור מנהיגים סלאבים או בלאכים - כולל מנומורוט, גלאד, זובור, ג'לו, הם שמות של מקומות גאוגרפיים ותו לא. נטען כי שמות אלה הם המצאה שלו ומופיעים רק בכרוניקה של אנונימוס ולא בכרוניקות הקדומות יותר ששימשו לו כמקורות.[3] בקשר לשמות "בלאכים", "בלאקים" ו"בלאסים" שאנונימוס משתמש בהם, טוענים היטוריונים הונגרים כי אלו השאלות מהכרוניקה הרוסית של נסטור (שכינה כך את הרומאים) וממקורות צרפתיים ומתייחסים לבולגרים-ואלכים שבאו מדרומה של דנובה וגורשו על ידי ההונגרים.[3]

כרוניקה של אנונימוס והאוקראינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכותבו על הפלישה ההונגרית באזור הדנובה האמצעית ציין אנונימוס כי בדרך כבשו ההונגרים את קייב, את גליציה ואת וולודימיר. היסטוריונים אוקראינים סבורים שמדובר גם במקרה זה, באקסטרפולציה של אירועים שהתרחשו במאה ה-12 ויוחסו לתקופה מוקדמת יותר - המאה ה-9, ושהיא נועדה לשרת שאיפות של המלכים ההונגרים מבית ארפאד לספח את גליציה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jakubovich Emil: P. mester, Klebelsberg Emlékkönyv, Budapest, 1925.
  • Erdélyi László: Anonymus, III. Béla jegyzője, Szeged, 1933.
  • Horváth János: P. mester és műve, Irodalomtörténeti Közlemények, 1966
  • Györffy György: Anonymus Gesta Hungarorumának kora és hitelessége, Irodalomtörténeti Közlemények, 1970
  • Sólyom Károly: Új szempontok az Anonymus-probléma megoldásához, Irodalomtörténeti Közlemények, 1966
  • Grandpierre K. Endre: Anonymus titkai nyomában, Budapest, 1998.
  • László Veszprémy (2010). "Anonymus Belae regis notarius". In Graeme Dunphy. Encyclopedia of the Medieval Chronicle. Leiden: Brill. pp. 102. ISBN 90-04-18464-3.
  • Bácsatyai Dániel: Gesta eorum digna aeternitate laudis. Századok, CXLVII. évf. 2. sz. (2013)
  • János M. Bak, Urszula Borkowska, Giles Constable, Gábor Klaniczay (editors) Central European Medieval Texts Series, Volume V

ISSN 1419-7782

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנונימוס בוויקישיתוף

from Béla Köpeczi (g-al ed) Lajos Makkai, András Mócsy - History of Transylvania, Institute of History of the Hungarian Academy of Sciences - in English - Columbia University Press, New York 2001 East European Monographs, NO. DLXXXI

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G.Kristó עמ' 105
  2. ^ הקטע על התנגדות הוויבוד ג'לו במקור הלטיני: "Et ut ibi foderetur sal et salgenia, et habitatores terre illius uiliores homines essent tocius mundi. Quia essent blasij et sclaui, quia alia arma non haberent, nisi arcum et sagittas, et dux eorum geleou minus esset tenax et non haberet circa se bonos milites, et auderent stare contra audatiam hungarorum, quia a cumanis et picenatis multas iniurias peterentur
  3. ^ 3.0 3.1 2001 ...L.Makkai Anonymus on