אנחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחקן הטניס אנדי מארי, נאנח במהלך משחק עם רפאל נדאל

אנחה (וכן גניחה או אנקה) היא נשיפה קולנית של אוויר מהפה או מהאף המשמשת בני אדם להעברת רגשות. קודם לה בדרך כלל שאיפה עמוקה. לעיתים הרגש המופגן שלילי כמו במקרים של חוסר שביעות רצון, ולעיתים הוא חיובי כמו במקרים של הקלה לאחר שמצב שלילי הסתיים או נמנע או במהלך קיום יחסי מין. גם תפילות משלבות לעיתים אנחות, לדוגמה בכל נדרי בנוסח אשכנז או תרועת השברים בתקיעת שופר. לעיתים מתייחסים לאנחה כמנגנון אתחול למערכת הנשימה, למשל ביוגה, מה שנתמך גם על ידי מחקרים מדעיים[1].

היות שמדובר בביטוי קולי משולל איות, ייצוגו הטקסטואלי בהתכתבויות באינטרנט, בספרי קומיקס וכדומה משתמש במילה 'אנחה' עצמה, או בין סוגריים '(אנחה)' או בין כוכביות '*אנחה*'. למשל במשפט: 'שוב פספסתי את ההרשמה. *אנחה*'. כמו כן היא מיוצגת לעיתים במילת הקריאה האונומטופאית אח! כביטוי של כאב או רווחה.

מחקרים מדעיים מראים כי תינוקות נאנחים אחרי 5-10 נשימות, מה שמסייע לשיפור רקמת הריאה שלהם וכן לפיתוח של קצב נשימה רגיל. גם אצל בעלי חיים כמו קופים, כלבים או סוסים יש ביטוי לפעולה זו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]