אנטואן תומסון ד'אבדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטואן תומסון ד'אבדי
Antoine d'Abbadie
Anton abbadia.png
לידה 3 בינואר 1810
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה 19 במרץ 1897 (בגיל 87)
פריז, צרפת
ענף מדעי גאוגרפיה
אסטרונומיה
בלשנות
פרסים והוקרה
  • מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית הצרפתית (1850)
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Virginie Vincent de Saint-Bonnet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַנְטוּאָן תוֹמְסוֹן דַ'אבָּדִי דָ'ארַסְטצרפתית: Antoine Thomson d'Abbadie d'Arrast‏; 3 בינואר 181019 במרץ 1897) היה מגלה ארצות, גאוגרף, אתנולוג, בלשן ואסטרונום צרפתי יליד אירלנד. יחד עם אחיו הצעיר, ארנו-מישל ד'אבדי, ערך מסעות חקר בחבש במחצית הראשונה של המאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אבדי נולד כנתין בריטי בדבלין שבאירלנד למשפחת אצילים בסקית למחצה מפרובינציית סול שבצרפת. אביו, מישל אבדי, נולד בארסט-לרביה ואמו הייתה אירית. בשנת 1818 עברה המשפחה לצרפת, שם קיבלו האחים חינוך מדעי קפדני. בשנת 1827 השלים אנטואן תואר ראשון בטולוז, והחל משנת 1829 החל לימודי משפטים בפריז.

הוא נשא לאישה את וירז'יני ונסן דה סן-בונה ב-21 בפברואר 1859, והתיישב באנדיי (אנ') שם רכש 250 הקטאר לבניית טירה. הוא היה לראש העיר של אנדיי בין השנים 1871 ל-1875.

ד'אבדי היה אביר לגיון הכבוד, אות שאותו קיבל ב-27 בספטמבר 1850, וחבר באקדמיה הצרפתית למדעים. הוא נפטר ב-1897 והוריש את מתחם ד'אבדי ואת הטירה באנדיי, אשר מניבים 40,000 פרנק בשנה, לאקדמיה למדעים, בתנאי שיפיקו קטלוג של חצי מיליון כוכבים בתוך חמישים שנה.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1835 נשלח מטעם האקדמיה הצרפתית לשליחות מדעית בברזיל, שתוצאותיה פורסמו ב-1873 תחת הכותרת Observations relatives à la physique du globe faites au Brésil et en Ethiopie (תצפיות בתחום הגאופיזיקה שנערכו בברזיל ובאתיופיה). ב-1837 יצאו האחים ד'אבדי לכיוון חבש ועגנו במאסאווה בפברואר 1838. הם נסעו ברחבי אתיופיה, והגיעו דרומה עד לממלכת קאפה לעיתים נסעו יחד ולעיתים בנפרד. בנוסף למחקרים שערך, ד'אבדי התעמק בפוליטיקה המקומית ודיבר בזכות צרפת והמיסיונרים הקתולים. שני האחים חזרו לצרפת ב-1848 עם רשמים על הגאוגרפיה, הגאולוגיה, הארכאולוגיה וההיסטוריה הטבעית של האזור.

ד'אבדי היה מעורב במחלוקות שונות שנגעו הן למחקרים הגאוגרפיים שערך והן לתככים הפוליטיים שבהם היה מעורב. הוא הותקף, במיוחד על ידי צ'ארלס טילסטון בקה, שהטיל ספק במהימנות עבודתו, בפרט בהתייחסו למסע לקאנה. אבל מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים לאחר מכן הראו שד'אבדי היה די מהימן באשר לעובדות שציין, אם כי שגה בקביעתו, שעליה ערער בקה בחריפות - שהנילוס הכחול היה הזרם המרכזי של הנילוס. התוצאות הטופוגרפיות של מחקריו פורסמו בפריז בין השנים 1860–1873 ב-Géodésie d'Éthiopie (הגאודזיה של אתיופיה), והיו מלאות במידע יקר ביותר ומלוות בעשר מפות. מתוך ה-Géographie de l'Ethiopie (גאוגרפיה של אתיופיה) שיצא בפריז בשנת 1890 פורסם רק כרך אחד. ב- Un Catalog raisonné de manuscrits éthiopiens שיצא בפריז ב-1859 מובא תיאור של 234 כתבי יד אתיופיים שנאספו על ידי ד'אבדי. הוא גם ערך מספר מילונים, כולל Dictionnaire de la langue amariña (מילון השפה האמהרית) שפורסם ב-1881, והכין מהדורה של "הרועה של הרמאס" בגרסה הלטינית ב-1860. הוא פרסם מאמרים רבים העוסקים בגאוגרפיה של אתיופיה, מטבעות אתיופיים וכתובות עתיקות. תחת הכותרת "Reconnaissances magnétiques" פרסם ב-1890 תיאור של התצפיות המגנטיות שערך במהלך מספר מסעות לים סוף וללבנט. התיאור הכללי של מסעותיהם של שני האחים פורסם על ידי ארנו-מישל בשנת 1868 תחת הכותרת Douze ans dans la Haute Ethiopie (שתים-עשרה שנים ברמה האתיופית).

ד'אבדי פיתח אמצעים לייעול טכניקות בגאודזיה, יחד עם המצאת תאודוליט חדש למדידת זוויות.

בסקית ובסקופיליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אבדי היה בסקי למחצה ופיתח עניין מיוחד בשפה הבסקית לאחר שפגש את הנסיך לואי לוסיאן בונפרטה בלונדון. הוא החל את עבודתו האקדמית על השפה הבסקית ב-1852.

בהיותו דובר את הניבים הסולטיני והנווארו-לפורדי של בסקית, שכן היה תושב לפורדי, אבדי ראה עצמו כבאסקי מסול. המוטו הבאסקי הפופולרי Zazpiak Bat (השבעה שהם אחד) מיוחס לד'אבדי.

טירת אבדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוזת אבדיה באנדיי, בעיצובו של אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק

ד'אבדי כינה את הטירה שלו בשם אבאדיה, שם שעדיין משתמשים בו הבסקים. עם זאת, בצרפתית הוא מכונה בדרך כלל Chateau d'Abbadie (טירת ד'אבדי) או Domaine d'Abbadia (אחוזת ד'אבדיה).

הטירה נבנתה בין השנים 1864–1879 על צוק ליד האוקיינוס האטלנטי, ועוצבה על ידי אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק בסגנון נאו-גותי. הטירה נחשבת לאחת הדוגמאות החשובות ביותר של אדריכלות נאו-גותית בצרפת. היא מחולקת לשלושה חלקים: המצפה והספרייה, הקפלה והמגורים.

הטירה עדיין שייכת לאקדמיה הצרפתית למדעים שלה הוריש אותה ד'אבדי בשנת 1895, בתנאי שתפיק קטלוג של חצי מיליון כוכבים בתוך חמישים שנה, כשהעבודה תתבצע על ידי חברי מסדרים דתיים.

הטירה סווגה כמונומנט היסטורי מוגן על ידי צרפת ב-1984. רוב שטח הטירה שייך כעת לסוכנות להגנת החופים ומנוהל על ידי העיר אנדיי.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אבדי קיבל את אות לגיון הכבוד הצרפתי ב-27 בספטמבר 1850 בדרגת פרש או אביר. הוא היה חבר בלשכת קווי האורך ובאקדמיה הצרפתית למדעים. שני האחים קיבלו את המדליה הגדולה של החברה הגאוגרפית של פריז ב-1850.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]