אנטולי גסמן
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1844  |
|---|---|
| פטירה |
1919 (בגיל 74 בערך) |
| פרסים והוקרה | |
|
Order of St. Alexander Nevsky with diamond signs | |
  | |
אנטולי גריגורוביץ' גַסְמַן (ברוסית: Анаталий Григорьевич Гасман; 23 באוקטובר 1844 – 13 בדצמבר 1919) היה מדינאי רוסי. חבר הסנאט הרוסי, סגן שר המשפטים באימפריה הרוסית וחבר המועצה המדינית. יהודי מומר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בווילנה, בן למשפחה יהודית ענייה. בצעירותו הוכרו כשרונותיו ולכן בחרו הוריו עבורו בקריירה רבנית. הוא התקבל לישיבת רמיילס והיה ממקורביו של רבי בצלאל הכהן, זקן המו"צים בקהילה היהודית בעיר. חבר בן עשירים תושב סלונים שכנע אותו לעזוב את הקריירה הרבנית ולקבל השכלה כללית, השניים קיבלו בסתר שיעורים ברוסית והשלימו ידע כללי מפי תלמיד בית המדרש לרבנים וכעבור זמן קצר עברו ללמוד בו בעצמם. המוסד היה מזוהה עם תנועת ההשכלה הווילנאית ואחד מחבריו לספסל הלימודים היה הסופר והפובליציסט לב לבנדה. בבית המדרש שכלל גסמן את העברית שלו וזכה לקרבתם של המשורר אד"ם הכהן, קלמן שולמן ושמואל יוסף פין. ביוזמתו נדב אברהם מאפו את הכנסות החלק השני של ספרו "עיט צבוע" לטובת העניים שבתלמידי בית המדרש לרבנים. בכל תקופת שהותו במוסד זה, ובניגוד למקובל בקרב רוב ככל התלמידים בבית המדרש, הקפיד גסמן על שמירת חוקי ההלכה בהתאם לרמה המקובלת בבית הוריו.
לאחר תום לימודיו בבית המדרש לרבנים, נבחן והתקבל ללימודים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פטרבורג במלגה ממשלתית מלאה. בתקופה זו התקרב לברון הוראצי גינצבורג. הוא תקף בסדרת מאמרים בעיתונות שפרסם בעילום שמו, את התובע העליון של הסינוד הקדוש (אנ') קונסטנטין פוביידונוסצב (אנ') הנודע בדעותיו האנטישמיות ובפעולותיו להצרת צעדי יהודי רוסיה. הוא השלים את לימודיו ב-1867 ולאחר מכן נשלח ללימודים גבוהים מחוץ לרוסיה במימון ממשלתי מלא. בשנים 1868–1882 עבד במשרד המשפטים של האימפריה הרוסית, בין היתר כיהן תקופה כשופט בערכאה נמוכה בסרטוב. בתקופת עבודתו בקזאן כקטגור ממשלתי, התנצר. הרקע להתנצרותו אינו ברור כל צרכו, ייתכן שהיה זה תנאי למינויו כקטגור וייתכן שהיה זה על רקע רומנטי, כדי לאפשר את נישואיו לבתו של נסיך שהציב את העניין כתנאי להסכמתו לנישואי בתו.
עם מינויו של ניקולאי מנסיין (רו') כשר המשפטים של האימפריה הרוסית ב-1885 התמנה גסמן כיועץ בכיר לשר. לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-19 הלך גסמן והתקדם בצמרת משרד המשפטים הרוסי. בתקופה הראשונה אחרי שהתנצר, ניסתה העסקונה היהודית בפטרבורג להיעזר בו, בתקווה למצוא בו "חבולסון שני", אך בפועל לא שיתף פעולה ואף פעל דרך קבע נגד היהודים. חברת מרבי השכלה ניסתה לנקום בו כלכלית לפי עצת מזכירה הקשיש יהודה לייב גורדון אך הניסיון נכשל.
ב-1895 התמנה כסנאטור בסנאט הרוסי. כשנבחר איבאן צ'גלוביטוב (אנ') כשר המשפטים של האימפריה הרוסית, התמנה גסמן כסגנו. כשנתבקשה התערבותו כסגן שר המשפטים לטובת היהודים במשפט בייליס סירב להתערב.
גסמן נפטר ב-13 בדצמבר 1919 בפטרוגרד ונקבר בית הקברות ניקולסקויה (אנ') במרכז העיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש"ל ציטרון, מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים, ב, וילנה, 1925. פרק V: אנאטולי גריגורוביטש גאסמאן עמ' 90–102