אנטונוב An-2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטונוב An-2
Ан-2
Antonov An-2 OK-HFL amk (cropped).jpg
מאפיינים כלליים
קוד נאט"ו Colt עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן הונגדאו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 1947–הווה (כ־75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 18,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמש ראשי
ממדים 
אורך 12.74 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטת כנפיים 18.18 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
Shvetsov ASh-62IR עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטוס בגרסה לכיבוי שריפות יער, 2011

אנטונוב An-2 (שם דיווח נאט"ו קולט[1][2]) הוא מטוס סובייטי, כלי טיס דו-כנפי חקלאי שתוכנן ויוצר על ידי לשכת העיצוב אנטונוב החל משנת 1946.[3] עמידותו המדהימה, כוח ההרמה הגבוה ויכולתו להמריא ולנחות ממסלולים גרועים הקנו לו חיי שירות ארוכים. האנטונוב An-2 יוצר עד שנת 2001 ונותר בשירות עם מפעילים צבאיים ואזרחיים ברחבי העולם. במשך שנים היו תוכניות להחליף אותו במטוס באיקל, אך בשנת 2019 הם נגנזו. בשנת 2020, רוסיה החלה ליישם תוכניות להחלפתו במטוסים מדגם L-410 ו-L-610 שייצורם החל במפעלים ביקטרינבורג.

ה-An-2 תוכנן כמטוס שירות לשימוש שירותי הייעור והחקלאות כמחליף לפוליקרפוב Po-2 שהיה רובו בנוי מעץ. עם זאת, מבנהו הבסיסי והחסון של המטוס מאפשר התאמתו לשימושים רבים ומשתנים. וריאציות רבות מסוגו פותחו; אלה כוללים גרסאות מאובזרות לריסוס יבולים חקלאיים, גרסאות מדעיות לדגימה אטמוספירית, מטילי מים ללחימה בשריפות יער, מטוסי פינוי רפואי של שירותי האמבולנסים, גרסאות של מטוס ימי בעלות מצופים וגרסאות לחימה קלות לצנחנים. הגרסה הנפוצה ביותר היא מטוס הנוסעים An-2T שכולל 12 מושבים. כל הגרסאות (למעט An-3 ו-An-2-100) מופעלות באמצעות מנוע 750 קילוואט (1,010 כ"ס) תשעה צילינדרים מדגם שבצוב ASh-62 רדיאלי, שפותח מתוך המנוע האמריקאי רייט R-1820 "סייקלון".[3] אנטונוב An-2 בדרך כלל צורך 2.5 ליטרים של דלק לדקה.[4]

בתחילת שנות השמונים עבד משרד אנטונוב על גרסה מודרנית יותר, מצוידת במנוע טורבו-פרופ גלושנקוב בן 1,450 כוחות סוס בחרטום ארוך ואווירודינמי יותר, זו קיבלה לבסוף את הציון An-3. בשנת 2013 אנטונוב פיתחה גרסה מחודשת נוספת עם מדחף בן 3 להבים הניתן להיפוך כיוון ומנוע 1,500 כ"ס מתוצרת מוטור סיץ' המונע בקרוסין ולא בדלק תעופתי. אנטונוב דיווחה שהיא קיבלה מאות הזמנות לגרסה זו ממדינות כקובה, אזרבייג'ן ורוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטונוב An-2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Designations of Soviet and Russian Military Aircraft and Missiles". Designation-systems.net. 18 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2017. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Designations of Soviet and Russian Military Aircraft and Missiles". Designation-systems.net. 18 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2017. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Gordon,Yefim & Komissarov, Dmitry. “Antonov An-2”. Midland. Hinkley. 2004. מסת"ב 1-85780-162-8
  4. ^ Совиет Унион. Министерство сельского хозяйства, Научно-техническое общество сельского хозяйства. Центральное правление, Государственный агропромышленный комитет СССР (publisher): Защита растений, Изд-во "Колос", 1989, p.36