אנטוניה, נסיכת פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטוניה, נסיכת פורטוגל
Antónia María Fernanda Micaela Gabriela Rafaela Francisca de Assis Ana Gonzaga Silvéria Júlia Augusta de Saxe-Coburgo e Bragança
אנטוניה, נסיכת פורטוגל
אנטוניה, נסיכת פורטוגל
מדינה פורטוגל, גרמניה
תאריך לידה 17 בפברואר 1845
מקום לידה ליסבון, ממלכת פורטוגל Flag Portugal (1830).svg
תאריך פטירה 27 בדצמבר 1913 (בגיל 68)
מקום פטירה זיגמרינגן, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
עיסוק שרטטית
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג לאופולד, נסיך הוהנצולרן
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
אב פרננדו השני, מלך פורטוגל
אם מריה השנייה, מלכת פורטוגל
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטוניה, נסיכת פורטוגל (Antónia María Fernanda Micaela Gabriela Rafaela Francisca de Assis Ana Gonzaga Silvéria Júlia Augusta de Saxe-Coburgo e Bragança; ‏17 בפברואר 184527 בדצמבר 1913) הייתה בתם של מלכי פורטוגל ואשתו של לאופולד, נסיך הוהנצולרן, שהיה מועמד לכתר ספרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוניה נולדה ב-17 בפברואר 1845 בליסבון, לפרננדו השני, מלך פורטוגל ולמריה השנייה, מלכת פורטוגל, בתם של פדרו הראשון, קיסר ברזיל ומריה לאופולדינה מאוסטריה. ב-12 בספטמבר 1861 התחתנה אנטוניה עם לאופולד, נסיך הוהנצולרן, ממנו נולדו לה 3 בנים.

בשנת 1868 התחוללה בספרד מהפכה, והמלכה איזבלה יצאה לגלות. כראש ממשלה זמני מונה מרשל חואן פרים. פרים חיפש מלך חדש עבור ספרד, הוא הציע את הכתר לפרננדו השני, מלך פורטוגל, אולם פרננדו דחה את ההצעה בנימוס והציע אותו ללאופולד שכאמור היה חתנו. אם כי יש הטוענים שראש ממשלת פרוסיה אוטו פון ביסמרק לחץ על פרים להציע זאת.[1] לאופולד ואביו נטו לדחות את ההצעה, המצב הכלכלי והחברתי בספרד לא היה יציב, והיא לא נחשבה למציאה גדולה. אולם גורמים פוליטיים בפרוסיה, ובמיוחד ביסמרק, לחצו עליהם לקבל אותה.[2] בתגובה פרצה סערה בצרפת, שחששה שאם גם פרוסיה וגם ספרד תשלטנה בידי מנהיגים גרמנים אזי במקרה של מלחמה תהיה צרפת מכותרת מכל הכיוונים.[3] פרים שלא התכוון לחולל משבר כזה, לחץ על לאופולד לחזור בו,[4] וכך גם קיסר צרפת נפוליאון השלישי. אי לכך הודיע לאופולד שהוא דוחה את ההצעה. ביסמרק זעם, ואף שקל להתפטר.[5] אולם קיסר צרפת החליט שלא די בכך, ושגריר צרפת בפרוסיה נפגש עם המלך וילהלם הראשון באמס, ודרש ממנו הבטחה שלאופולד לא יתמודד עוד לעולם על הכתר הספרדי. וילהלם השיב תשובה זהירה ומנומקת, והשגריר הצרפתי שלח אותה לפריז במברק. ביסמרק עיכב את המברק וביצע בו שינויים, כך שהפך למעליב מאוד. המאורע כולו כונה "מברק אמס", ובתגובה גייסו פרוסיה וצרפת את צבאותיהן ונפתחה מלחמת צרפת פרוסיה, שבסופה ניצחה פרוסיה והפכה לקיסרות אדירה.

בשנת 1905 מת בעלה לאופולד, וב-27 בדצמבר 1913 מתה אנטוניה בביתה שבזיגמרינגן.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר 1861 התחתנה אנטוניה עם לאופולד, נסיך הוהנצולרן, ממנו נולדו לה 3 בנים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף
 
פרנץ יוזף קוהארי דה צ'אבראג
 
מריה אנטוניה, רוזנת ולדשטיין-ורטנברג
 
ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל
 
קרלוטה ז'ואקינה מספרד
 
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
 
 
 
 
 
מריה אנטוניה קוהארי דה צ'אבראג
 
 
 
 
 
פדרו הראשון, קיסר ברזיל
 
 
 
 
 
מריה לאופולדינה מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרננדו השני, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה השנייה, מלכת פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטוניה, נסיכת פורטוגל


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 171.
  2. ^ דייויד תומסון, אירופה מאז נפוליאון, עמ' 299.
  3. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 172.
  4. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 173.
  5. ^ דייויד תומסון, אירופה מאז נפוליאון, עמ' 300.