אנטוניו ג'וליאנו
 | |||||||||||||
| לידה |
26 בדצמבר 1942 נאפולי, איטליה  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 2023 (בגיל 80) נאפולי, איטליה | ||||||||||||
| מדינה |
איטליה | ||||||||||||
| גובה | 1.76 מטרים | ||||||||||||
| תקופת פעילות |
1963–2023 (כ־60 שנה) | ||||||||||||
| עמדה |
קשר | ||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
אנטוניו ג'וליאנו (באיטלקית: Antonio Juliano; 26 בדצמבר 1942 – 13 בדצמבר 2023) היה כדורגלן איטלקי ששיחק בעמדת הקשר, ונחשב לאחד מהשחקנים הבולטים של הכדורגל האיטלקי בשנות ה־60 וה־70. ג'וליאנו נודע בעיקר בזכות תקופתו הארוכה במועדון נאפולי, שבו שימש כקפטן והיה דמות מרכזית בקישור הקבוצה במשך למעלה מעשור.
במהלך הקריירה שלו הצטיין ג'וליאנו ביכולת ניהול משחק, מסירות מדויקות וראיית משחק גבוהה, תכונות שהפכו אותו לשחקן מפתח הן ברמת המועדונים והן בנבחרת הלאומית של נבחרת איטליה בכדורגל. הוא ייצג את איטליה במספר טורנירים בינלאומיים, בהם השתתף במונדיאל וזכה עם הנבחרת ביורו 1968.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וליאנו נולד בנאפולי ב–26 בדצמבר 1942.[1] הוא בילה את מרבית הקריירה שלו במועדון מעיר הולדתו, נאפולי, לאחר שצמח במחלקת הנוער של הקבוצה.[2][3] הוא זכה פעמיים בהגביע האיטלקי (בשנים 1962 ו–1976), וכן בגביע האלפים (בשנת 1966) ובהגביע הליגה האנגלו–איטלקי (בשנת 1976).
לאחר שעזב את נאפולי בשנת 1978, שיחק ג'וליאנו עונה אחת נוספת במדי בולוניה 1909, בטרם פרש ממשחק פעיל בשנת 1979.[2][4]
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וליאנו רשם 18 הופעות במדי הנבחרת הבוגרת של איטליה בין השנים 1966 ו–1974, והיה חלק מהסגל שזכה ביורו 1968.[2]
כמו כן, הוא נכלל בסגל האיטלקי לשלושה טורנירי מונדיאל, לאחר שנטל חלק בטורנירים של 1966,[5] 1970[6] (שם סיימה הנבחרת במקום השני) ו־1974. למרות זאת, הוא שיחק במשחק מונדיאל אחד בלבד, כאשר נכנס כמחליף בהפסד 4–1 לנבחרת ברזיל במסגרת גמר מונדיאל 1970.[4][7]
סגנון משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפליימייקר יצירתי, ג'וליאנו היה ידוע במיוחד בזכות כישורי המנהיגות שלו[2][8], וכן בזכות ראיית המשחק, השליטה בכדור, כושר העמידה וטווח המסירות שלו.[8][9]
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו, חזר ג'וליאנו למועדון הכדורגל נאפולי בתפקיד מנהל מקצועי.[8] במהלך כהונתו בתפקיד זה, הוא פיקח על רכישתם של מספר שחקנים שתרמו לזכייה הראשונה של המועדון באליפות איטליה בשנת 1987, וביניהם רוד קרול ודייגו מראדונה.[10][2]
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וליאנו נפטר בנאפולי ב–13 בדצמבר 2023, בגיל 80,[2][3][8] לאחר תקופת אשפוז קצרה.[2][3]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאפולי
- הגביע האיטלקי: 1961–62, 1975–76
- גביע האלפים: 1966
- הגביע הליגה האנגלו–איטלקי: 1976
איטליה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו ג'וליאנו, באתר Transfermarkt
- אנטוניו ג'וליאנו, באתר WorldFootball.net
- אנטוניו ג'וליאנו, באתר National Football Teams
- אנטוניו ג'וליאנו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Send article". napoli.com.
- 1 2 3 4 5 6 7 Malfitano, Salvatore (13 בדצמבר 2023). "Addio "Totonno" Juliano: bandiera del Napoli, da dirigente portò Maradona". La Gazzetta dello Sport (באיטלקית).
- 1 2 3 "Antonio Juliano, morto lo storico capitano del Napoli". la Repubblica (באיטלקית). 13 בדצמבר 2023.
- 1 2 "Addio ad Antonio Juliano, storico capitano del Napoli". Sky Sport (באיטלקית). 13 בדצמבר 2023.
- ↑ "1966 Italy World Cup Squad at Planet World Cup". Planetworldcup.com.
- ↑ "1970 Italy World Cup Squad at Planet World Cup". Planetworldcup.com.
- ↑ "Brazil outplay Italy and take Jules Rimet Trophy outright". Glasgow Herald (Page 4). 22 ביוני 1970.
- 1 2 3 4 Battistuzzi, Giovanni (13 בדצמבר 2023). "È morto Antonio Juliano, una persona per bene". Il Foglio (באיטלקית).
- ↑ "ANTONIO JULIANO, "TOTONNO"". pianetaazzurro.it (באיטלקית).
- ↑ "Lutto SSC Napoli: è morto l'ex capitano e dirigente Antonio Juliano". calcionapoli24.it (באיטלקית). 2023-12-13.
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1966 | ||
|---|---|---|
|
1 אלברטוסי • 2 אנזולין • 3 בריסון • 4 בולגרלי • 5 בורניץ' • 6 פאקטי • 7 פוגלי • 8 גוארנרי • 9 יאניש • 10 ג'וליאנו • 11 לנדיני • 12 לאונסיני • 13 לודטי • 14 מאצולה • 15 מרוני • 16 פסקוטי • 17 פרני • 18 פיזבלה • 19 ריברה • 20 ריזו • 21 רוסטו • 22 סלבדורה • מאמן: פאברי |
 | |
| נבחרת איטליה – יורו 1968 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 אלברטוסי • 2 אנסטסי • 3 אנקילטי • 4 ברצלינו • 5 בורניץ' • 6 בולגרלי • 7 קסטאנו • 8 דה סיסטי • 9 דומנגיני • 10 פאקטי • 11 פריני • 12 גארנרי • 13 ג'וליאנו • 14 לודטי • 15 מאצולה • 16 פראטי • 17 ריבה • 18 ריברה • 19 רוסאטו • 20 סלבדורה • 21 ויירי • 22 זוף • מאמן: ולקארג'י |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1970 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אלברטוסי • 2 בורניץ' • 3 פאקטי • 4 פולטי • 5 צ'רה • 6 פרנטה • 7 ניקולאי • 8 רוסטו • 9 פויה • 10 ברטיני • 11 ריבה • 12 זוף • 13 דומנגיני • 14 ריברה • 15 מאצולה • 16 דה סיסטי • 17 ויירי • 18 ג'וליאנו • 19 גורי • 20 בונינסניה • 21 פורינו • 22 פראטי • מאמן: ולקרג'י |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1974 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 ספינוסי • 3 פאקטי • 4 בנטי • 5 מוריני • 6 בורניץ' • 7 מאצולה • 8 קאפלו • 9 קינאליה • 10 ריברה • 11 ריבה • 12 אלברטוסי • 13 סבאדיני • 14 בלוג'י • 15 וילסון • 16 ג'וליאנו • 17 רה צ'קוני • 18 קאוזיו • 19 אנסטסי • 20 בונינסניה • 21 פוליצ'י • 22 קסטליני • מאמן: ולקארג'י |
| |