אנטוניו יניגרו
לידה |
21 בינואר 1918 מילאנו, ממלכת איטליה |
---|---|
פטירה |
1 במאי 1989 (בגיל 71) מילאנו, איטליה |
מוקד פעילות | איטליה, ממלכת איטליה |
מקום לימודים | הקונסרבטוריון של מילאנו, אוניברסיטת מוצרטיאום, האוניברסיטה למוזיקה ולאמנות הבמה בשטוטגרט |
שפה מועדפת | איטלקית |
כלי נגינה | צ'לן |
בן או בת זוג | Jelka Stanič |
פרופיל ב-IMDb | |
אנטוניו יניגרו (באיטלקית: Antonio Janigro; 21 בינואר 1918 – 1 במאי 1989) היה צ'לן ומנצח איטלקי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יניגרו נולד במילאנו. בגיל שש התחיל לנגן בפסנתר ובגיל שמונה בצ'לו. לאחר לימודים אצל ג'ובאני ברטי, נרשם לקונסרבטוריון ורדי במילאנו, שם למד אצל ג'ילברטו קרפאקס. בהמשך למד יניגרו אצל דיראן אלכסאניאן ופבלו קזאלס באקול נורמל בפריז. לאחר סיום לימודיו שם בשנת 1934, החל להופיע כסולן וברסיטלים עם דינו ליפאטי ופאול בדורה-סקודה.
חופשה שלא בעתה ביוגוסלביה הותירה את יניגרו תקוע שם למשך כל מלחמת העולם השנייה. הוא התמנה לפרופסור לצ'לו ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון של זגרב, שם סייעה השפעתו לפיתוח נגינת צ'לו מודרנית ביוגוסלביה. כמו כן ניגן בשלישיית מאצ'ק - זולק - יניגרו, עם איוו מאצ'ק ושטייפאן זולק. עם תום המלחמה סייר ג'אניגרו כסולן בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק. ב-1959 הסולן של פריץ ריינר, יחד עם מילטון פריבס וג'ון וייכר, בהקלטה מחודשת של התזמורת הסימפונית של שיקגו ל"דון קיחוטה" של ריכרד שטראוס.
יניגרו היה מורה מחונן, שלימד צ'לנים רבים ברחבי העולם. רובם למדו בבית הספר הגבוה למוזיקה בשטוטגרט ובאוניברסיטת מוצרטיאום של זלצבורג. בין תלמידיו היו יוליוס ברגר, מריו ברונלו, תומאס דמנגה, מיכאל פלקסמן, מיכאל גרוס, אנטוניו מנזס, אנדז'יי פטרץ, מריו דה סקונדי, ג'ובאני זולימה, גוסטבו טאבארס, אנריקו דינדו וכריסטוף תיינרט.
יניגרו היה מנצח מוערך, שניצח על תזמורת סימפונית לרדיו זגרב והופיע כמנצח אורח ברחבי אירופה. התזמורת הקאמרית סולני זגרב הייתה יציר כפיו של יניגרו, שחי את יתר חייו בזגרב, שם הלך לעולמו ב-1989.
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטוניו ויוואלדי: קונצ'רטו לכלים שונים. סולני זגרב, אנטוניו יניגרו - מנצח. "אגודת באך", תקליטי ואנגארד, Stereolab LP, BG/BGS-70665, 1960s
- יוהאן סבסטיאן באך: 6 הסוויטות לצ'לו (1954, Westminster/Doremi DHR-8014~5
- י. ס. באך: 3 הסונאטות לצ'לו וצ'מבלו, רוברט ויירון-לקרואה (צ'מבלו) (1954, Westminster/Doremi DHR-8014~5)
- לואיג'י בוקריני: קונצ'רטו לצ'לו בלה המול מז'ור, התזמורת הסימפונית של פראג בניצוח מילאן הורוואט (1948, Westminster/Doremi DHR-8016)
- אנטונין דבוז'אק: קונצ'רטו לצ'לו בסי מינור, ג'אניגרו - סולן, תזמורת האופרה של וינה בניצוח דן דיקסון, (Westminster/ABC Records W-9716)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטוניו יניגרו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנטוניו יניגרו, באתר AllMusic (באנגלית)
- אנטוניו יניגרו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנטוניו יניגרו, באתר Discogs (באנגלית)