אנטוניו מנצ'יני

אנטוניו מנצ'יני
Antonio Mancini

לידה	14 בנובמבר 1852 אלבנו לזיאלה, איטליה
פטירה	28 בדצמבר 1930 (בגיל 78) רומא, ממלכת איטליה
מקום לימודים	Accademia di Belle Arti di Napoli
הושפע על ידי	Stanislao Lista, Domenico Morelli
יצירות ידועות	The Little Schoolboy, Man with a parror (front); A man lifts his hat (rear), Still life
בן או בת זוג	Aurelia Ciommi

דיוקן עצמי, 1910

אַנְטוֹנְיוֹ מָנְצִ'נִי (באיטלקית: Antonio Mancini;‏ 14 בנובמבר 1852 – 28 בדצמבר 1930) היה צייר איטלקי.

ביוגרפיה

דיוקנו של אנטוניו מנצ'יני, צויר על ידי ג'ון סינגר סרג'נט בשנת 1898 לערך.

מנצ'יני נולד ברומא. בילדותו הראה יכולות אמנותיות מפותחות לגילו. כשהיה בן 12 החל ללמוד ב"מכון לאמנויות יפות" בנאפולי, שם למד אצל הצייר דומניקו מורלי (1901—1823) שהרבה לצייר סצנות היסטוריות במשיחות מכחול נועזות ובשימוש בקונטרסט דרמטי (קיארוסקורו), כמו גם אצל הצייר פיליפו פליצי. מנצ'יני התפתח במהרה תחת הדרכתם, וב-1872 הציג שני ציורים בסלון הפריזאי הנודע.

מנצ'יני פעל בחזית תנועת ה"וריזמו" (Verismo) – תגובתם של הציירים האיטלקים למוסכמות האסתטיקה הריאליסטית במאה ה-19. בין הנושאים שהרבה לצייר היו ילדים עניים, אומני קרקס צעירים ומוזיקאים שבהם הבחין ברחובות נאפולי. דיוקנו של אקרובט צעיר: (Il Saltimbanco", (1878—1877" מתאר את שבריריותו של ילד אשר גדל בצל העוני והעביר את ילדותו בבידור קהל עוברי אורח.

בזמן ששהה בפריז בשנות ה-70 של המאה ה-19, פגש מנצ'יני בציירים האימפרסיוניסטים אדגר דגה ואדואר מאנה. הוא התיידד עם הצייר ג'ון סינגר סרג'נט, שהצהיר ברבים כי מנצ'יני הוא הצייר הטוב ביותר בתקופתו.

עבודותיו המאוחרות מראות שימוש בצבעים בהירים יותר מאלו המוקדמות, כמו גם טכניקת אימפסטו מרשימה בציוריו על בד ושימוש נועז בצבעי פסטל בציוריו על נייר.

ב-1881 התפרצה אצל מנצ'יני מחלת נפש אשר פגמה ביכולת תפקודו. ב-1883 התיישב ברומא למשך עשרים שנה, ואז עבר לפרסקטי הסמוכה לה, שם המשיך להתגורר עד 1918. במהלך תקופה זו בחייו, מצא עצמו לעיתים קרובות חסר כל, ושרד בעזרתם של חבריו ושל קוני אמנות. לאחר מלחמת העולם הראשונה חייו התייצבו והוא מצא שלווה רבה בעבודתו.

מנצ'יני נפטר ברומא ב-1930 ונקבר בכנסיית "Santi Bonifacio e Alessio" שעל גבעת אוונטינו.

ציורו "Il piccolo scolaro" ("התלמיד המסכן") אשר הוצג בסלון הפריזאי ב-1876, מוצג כיום במוזיאון ד'אורסה שבפריז. הטכניקה הריאליסטית והשימוש בצבעים כהים אופייניים לעבודותיו המוקדמות. ניתן לראות עבודות נוספות שלו גם בגלריה הלאומית לאומנות מודרנית ברומא, ב "Museo Civico-Galleria d'Arte Moderna" בטורינו ובגלריות נוספות ברחבי איטליה.

התערוכה הראשונה בארצות הברית אשר הוקדשה באופן בלעדי למנצ'יני, נערכה במוזיאון פילדלפיה לאמנות, והוצגה בין התאריכים 20 באוקטובר 2007, ל-20 בינואר 2008.

המוזיאון עודנו מציג חמישה-עשר ציורי שמן ושלושה ציורי פסטל של מנצ'יני שהוענקו לו במתנה מאת סוחר האמנות הניו-יורקי ואנס נ' ג'ורדן.

גלריה

• 
  Lo scungizzo
  ("הפרחח הפיקח")
• 
  Il Malatino
  ("החולה הקטן", סביבות 1878)
• 
  נושא הדגל של פסטיבל הקציר, 1884 לערך
• 
  Prevetariello in Preghiera
  ("כומר מתלמד קטן", 1872)
• 
  דיוקנו של ג'ון לואל גרדנר השני, 1895
• 
  Allegra canzone
  ("שיר שמח")
• 
  Il Saltimbanco
  (האקרובט, 1879)

לקריאה נוספת

• Ulrich W. Hiesinger (2007). "Antonio Mancini: Nineteenth-Century Italian Master" (Philadelphia Museum of Art), Yale University Press. ISBN 0-300-12220-9
• Broude, Norma (1987). The Macchiaioli: Italian Painters of the Nineteenth Century. New Haven and London: Yale University Press. ISBN 0-300-03547-0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטוניו מנצ'יני בוויקישיתוף

• Biography: Portrait of a young girl (באנגלית)
• Selected works in Academic Classicism (מעבודותיו של מנצ'יני)
• Short biography (באנגלית)
• Notes for 2008 Exhibition notes at the Philadelphia Museum of Art (באנגלית)
• Tumultuous Mind, Spread Across Canvas by Roberta Smith, The New York Times, Art Review, 4 Jan 2008 (מאמר מהניו-יורק טיימס, באנגלית)
• אנטוניו מנצ'יני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנטוניו מנצ'יני".