אנטוניו קאנובס דל קסטיו
 | |||||||
| לידה |
8 בפברואר 1828 מאלגה, ממלכת ספרד  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
8 באוגוסט 1897 (בגיל 69) מונדראגון, הרסטורציה הספרדית  | ||||||
| מקום קבורה |
Pantheon of Illustrious Men  | ||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||
| מקום מגורים |
מדריד | ||||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית הספרדית | ||||||
| השקפה דתית |
נצרות קתולית | ||||||
| בנות זוג |
María de la Concepción Espinosa de los Monteros (20 באוקטובר 1860 – 3 בספטמבר 1863 (שנתיים ו־10 חודשים))
| ||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||
| חתימה |
 | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אַנְטוֹנְיוֹ קָאנוֹבָס דֶּל קַסְטִיּוֹ (בספרדית: Antonio Cánovas del Castillo; 8 בפברואר 1828 – 8 באוגוסט 1897) היה פוליטיקאי והיסטוריון ספרדי אשר שימש כ"אדריכל" הרסטורציה הספרדית ואשר שירת שש פעמים בתור ראש ממשלת ספרד עד אשר נרצח בידי אנרכיסט בעודו ראש ממשלה בשנת 1897.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאנובס היה יליד משפחת אצולה ספרדית שמרנית. עם מות אביו הגיע קאנובס למדריד כדי לחיות בהגנת קרוב משפחתו הסופר סרפין אסטבנס קלדרון והבנקאי חוסה סלמנקה. בשנת 1852 הוא הוצג בפני הגנרל לאופולדו אודניל, לימים גיבור המלחמה הספרדית-מרוקאית שהפך למנטור הפוליטי של קאנובס.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעשה הפוליטי הראשון שלו היה מעורבותו בממשלה של אודניל (1854), שעבורה כתב קאנובס מניפסט פוליטי אשר קרא למודרניזציה ורפורמה ליברלית שבעזרתה תסגור ספרד את הפער עם שאר אירופה שלאחר המהפכה התעשייתית.
בבחירות 1854 נבחר קאנובס לפרלמנט של מחוז מאלגה (יחידה מנהלית בתוך הקהילה האוטונומית של אנדלוסיה), אך חוסר נכונותו לתמוך בממשלת המאוחדת החדשה הביאה אותו להתפטר ולקבל את העמדה הרווחית של שגריר שהציעה לו הממשלה במדינת האפיפיור במהלך שנת 1855.
לאחר שובו מחצי האי האפיניני בשנת 1857 מילא קאנובס מספר תפקידים ממשלתיים עד שהפך לשר הפנים בממשל אלחנדרו מון בשנת 1864 ושר המושבות תחת אודניל בשנה שלאחר מכן.
הוא השתתף בפרלמנט שהקים גנרל חואן פרים בשנת 1868 לאחר התפטרות איזבלה השנייה, מלכת ספרד ב-29 בספטמבר, אך סירב לתמוך במלוכה של אמדאו הראשון, מלך ספרד (1870-1873). במקום זאת, קאנובס הפך למנהיג האלפוניסטים (תומכי אלפונסו השנים עשר לכס).
ראש ממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקמת הרפובליקה הספרדית הראשונה אורגנה מהפכה בידי האלפוניסטים אשר הכריזו את שיבת המלוכה (ראו הרסטורציה הספרדית). עם הכרזת אלפונסו השנים עשר כמלך על ספרד ב-29 בדצמבר 1874, הפך קאנובס לראש ממשלת ספרד, תפקיד בו התחלף מספר פעמים עם פרחדס מטאו סגאסטה, מנהיג המפלגה הליברלית.
כאשר המלך אלפונסו ה-12 נפטר ב-25 בנובמבר 1885, קאנובס הבטיח את העברת הסמכות בצורה שלווה למלכה מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה ואת ההצטרפות העתידית לכס המלכות של אלפונסו ה-13, בן המלך הנפטר.
מדיניות הפנים של קאנובס הביאה לספרד סדר ציבורי ומידה מסוימת של אחדות לאומית, אך הוא לא סיפק את מעמד הפועלים.
בשאלת קובה הספרדית התחייב קאנובס למדיניות שימור האי הקריבי אך לא הצליח להעביר לקובה רפורמות ליברליות. יתר על כן, הוא החמיר את המצב בכך ששלח לאי, לאחר משבר פנימי בכוחו, כוחות לדכא את המרד האזרחי. צעדי הדיכוי שלו לא קידמו את עניינה של ספרד בעיני ממשלת ארצות הברית אשר בהמשך תכבוש את האי במסגרת מלחמת ארצות הברית – ספרד.
בעיית קובה הייתה עדיין בראש מעייניו של קאנובס כשנרצח על ידי אנרכיסט איטלקי בעודו ממלא תפקידו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו קאנובס דל קסטיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ביוגרפיות וחיים (בספרדית)
- כתבי אנטוניו קאנובס דל קסטיו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אנטוניו קאנובס דל קסטיו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|