אנטונין נובוטני
![]() | |||||
לידה |
10 בדצמבר 1904 פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 בינואר 1975 (בגיל 70) פראג, הרפובליקה הצ'כוסלובקית הרביעית ![]() | ||||
מדינה | צ'כוסלובקיה | ||||
מקום קבורה |
Malvazinky Cemetery ![]() | ||||
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה | ||||
בן או בת זוג |
Božena Novotná (דצמבר 1929–28 בינואר 1975) ![]() | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||
![]() ![]() |
אנטונין יוזף נובוטניד (בצ'כית: Antonín Josef Novotný;) (10 בדצמבר 1904 - 28 בינואר 1975) היה מנהיג המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה ונשיא צ'כוסלובקיה בשנים 1957 - 1968.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטונין נובוטני נולד בעיירה לטניאני (היום - חלק מפראג) למשפחת פועלים צ'כית. מגיל צעיר עבד כמסגר וכנפח. הצטרף אל המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. משנת 1929 מילא שורה של תפקידים במנגנון ההנהגה של המפלגה. בשנת 1937 מונה לראש הסניף של המפלגה בפראג. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית המפלגה הקומוניסטית הוצאה אל מחוץ לחוק. נובוטני ירד למחתרת עם בכירי המפלגה האחרים. בספטמבר 1941 הוא נעצר על ידי גסטאפו ונכלא במחנה ריכוז מאוטהאוזן. הוא הצליח לשרוד במחנה עד לשחרור על ידי הצבא האמריקאי ב-5 במאי 1945.
לאחר תום המלחמה הוא שב לצ'כוסלובקיה והצטרף חזרה אל מנגנון המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה. כבר בשנת 1946 נבחר לוועד המרכזי של המפלגה. לאחר ההפיכה של פברואר 1948 בה תפסו הקומוניסטים את השלטון בצ'כוסלובקיה, הפך לאחד מן הבכירים בשלטון במדינה. הוא רכש את אמונו של מנהיג המפלגה, קלמנט גוטוולד, אשר קידם אותו לעמדה בכירה בוועד המרכזי של המפלגה. בשנת 1951, לאחר הדחתו של רודולף סלנסקי במשפטי פראג, מונה נובוטני לחבר בפוליטביורו. בתחילת 1953 מונה נובוטני לסגן ראש הממשלה. במרץ 1953, לאחר מותו של גוטוולד, הצליח נובוטני (בתמיכת בכירים בברית המועצות) להתמנות למזכיר ראשי של המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית ובכך הפך למעשה לאיש השני במדינה, לאחר הנשיא אנטונין זפוטוצקי. נובוטני ייצג את הקו הנוקשה במדינה, לעומת הנשיא זפוטוצקי וראש ממשלה ויליאם שירוקי. נובוטני נהנה מתמיכתו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, לכן, לאחר מותו של זפוטוצקי ב-1957, מונה נובוטני לנשיא צ'כוסלובקיה.
בתקופתו כנשיא התנגד נובוטני לשינויים מרחיקי לכת בצקכוסלובקיה, אך יחד עם זאת נאלץ לרכך במידה מסוימת את המשטר (בעיקר בשל בעיות כלכליות במדינה). תהליך הדה-סטליניזציה בצ'כוסלובקיה של נובוטני היה איטי יותר, לעומת המדינות האחרות בגוש המזרחי. בשנת 1960 הוא הכריז על מתן חנינה לאסירים פוליטיים רבים. למרות מתן החנינה הוא עיכב ככל האפשר את תהליכי טיהור שמם של אלה, שנכלאו או הוצאו להורג בתקופת שלטונו של קלמנט גוטוולד. נובוטני הכריז על כך שצ'כוסלובקיה נכנסה לעידן הסוציאליזם, לכן לשם המדינה צורפה המילה "סוציאליסטית" - "הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית". בסוף 1967 החלה להתגבש אופוזיציה פעילה לנובוטני בהנהגת המפלגה הקומוניסטית. בינואר 1968 הוא הודח מתפקיד של המזכיר הראשון של המפלגה, בטענה כי אדם אחד לא יכול למלא שני תפקידים כה בכירים במדינה (גם מנהיג המפלגה וגם נשיא המדינה). במקומו התמנה לתפקיד אלכסנדר דובצ'ק. ההתנגדות לשלטונו של נובוטני התחילה להתגבר גם בתוך המפלגה וגם בציבור הרחב. לאור המצב, ב-22 במרץ 1968 התפטר אנטונין נובוטני מתפקיד הנשיא. לודביק סבובודה מונה במקומו לתפקיד הנשיא. התפטרותו של נובוטני הייתה למעשה תחילתו של האביב של פראג.
לאחר פרישה מהתפקיד ניהל נובוטני חיים של גמלאי. בשנת 1971 הירשה לו גוסטב הוסאק לחזור לפוליטיקה - הוא מונה לחבר בוועד המרכזי של המפלגה. בשלב זה לנובוטני כבר לא הייתה השפעה כלשהי בפוליטיקה צ'כוסלובקית. למעשה הוא מילא תפקיד ייצוגי בלבד. ב־28 בינואר 1975 הוא מת בבית נופש ליד פראג ממחלת לב. הוא נקבר ב-1 בפברואר בטקס צנוע. אף אחד מבכירי השלטון באותם הימים לא השתתף בהלוויה שלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטונין נובוטני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנטונין נובוטני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)