אנטונינה נז'דאנובה

אנטונינה וסילייבנה נזדאנובה
Антони́на Васи́льевна Нежда́нова
לידה	16 ביוני 1873; ריווה בלקה, על יד אודסה, האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה
פטירה	26 ביוני 1950 (בגיל 77); מוסקבה, רוסיה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, האימפריה הרוסית
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	מוזיקה קלאסית
סוג קול	סופרן קולורטורה, סופרן
פרסים והוקרה	פרס סטלין; האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית; אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית; גיבור העבודה; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; האמנית העממית של ברית המועצות; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור לנין; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה ;

אנטונינה וסילייבנה נז'דאנובה (ברוסית: Антони́на Васи́льевна Нежда́нова;‏ 16 ביוני (לפי לוח השנה היוליאני - 4 ביוני) 1873, קריב באלקה, על ידי אודסה - 26 ביוני 1950, מוסקבה) הייתה זמרת אופרה רוסייה, סופרן לירית וקולורטורה, אחת הנציגות הבולטות של האסכולה הקולית הרוסית ומהגדולות שבזמרות האופרה של המאה ה-20. כיהנה כפרופסור בקונסרבטוריון של מוסקבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטונינה נז'דאנובה נולדה בשנת 1873 בקריווה באלקה, על יד אודסה שבאוקראינה, אז באימפריה הרוסית.

ב-1899 התקבלה לקונסרבטוריון של מוסקבה. כעבור שלוש שנים סיימה את לימודיה והצטרפה לסגל התיאטרון האופרה בולשוי והפכה במהרה לאחת הסופרנים המובילות שלו. לעיתים קרובות הופיעה גם על במת תיאטרון מרינסקי בסנט פטרסבורג וכן בקייב ובאודסה. ב-1912 הופיעה בפריז לצד הטנור הגדול אנריקו קארוזו והבריטון טיטה רופו. לנז'דאנובה הקדיש המלחין סרגיי רחמנינוב את הווקליזה שלו, והיא ביצעה בבכורה את העיבוד שלו לסופרן ולתזמורת בניצוחו של סרגיי קוסביצקי. נז'דאנובה גילמה תפקידים אופראיים רבים בבכורה העולמית שלהם. נודעה ביופי ובגמישות של קולה, ובמצוינות הטכניקה של ביצועיה.

אחרי מהפכת אוקטובר נשארה בבולשוי, להבדיל מעמיתים אחרים שערקו למערב. בשנת 1936 התחילה ללמד קונסרבטוריון של מוסקבה, משנת 1943 בתפקיד של פרופסור.

היא נפטרה במוסקבה בשנת 1950.