אנטיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון לא אחיד ומגמתי בחלקו, חוסר במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אנטיפה, אנטיפא או פעולה אנטי-פשיסטית היא רשת בינלאומית של ארגונים, תנועות ופעילי שמאל רדיקלי אנטי-סמכותנים, חלקם בעלי אופי מיליטנטי, ששמו לעצמם מטרה "להיאבק בפשיזם ובכל צורותיו". תנועות מיליטנטיות מהשמאל הרדיקלי ברחבי אירופה, יבשת אמריקה וגם בישראל החלו לצוץ כבר בשנות ה-30 כחלק מהמאבק נגד הפשיזם, הגזענות ועליית הימין הקיצוני. חברי אנטיפה מתנגדים לפשיזם, גזענות, לאומנות, סקסיזם והומופוביה.

פעילות 'אנטיפה' כוללת בדרך כלל חלוקת פלאיירים, הפצת מידע באינטרנט, וארגון הפגנות, כולל ונדליזם[דרוש מקור] ואלימות פיזית[דרוש מקור] כלפי כוחות שיטור כמו גם רכוש אזרחי. במדינות אחדות, אנטיפה מזוהים עם הגוש השחור, אשר לטענתם, אלימות פיזית היא חלק בלתי נפרד וחשוב במאבק בפאשיזם[דרוש מקור]. קבוצות אנטיפה מנוהלות על פי עקרונות אנרכיסטיים, צורת קבלת ההחלטות היא על פי קונצנזוס, ללא היררכיה פורמלית. נוסף לפעילות ברחוב, יש גם קבוצות אנטיפה במגרשי הכדורגל, ובתוך סצנת המוזיקה, בעיקר להקות פאנק רוק והיפ הופ (למשל לוס פסטידיוס)[1].

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של Antifaschistische Aktion

הקבוצה הגרמנית הקוראת לעצמה Antifaschistische Aktion החלה בשנת 1932. היא כללה חלקים רבים בשמאל בגרמניה באותו הזמן, לרבות הסוציאל-דמוקרטים, הקומוניסטים, האנרכיסטים והנוצרים הפרוגרסיביים. התנועה קיבלה הכרה לאחר שפורסמה על ידי המפלגה הקומוניסטית הגרמנית (KPD) בעיתון Rote Fahne (דגל אדום), כתגובה לקטטה בין נאצי לבין חבר פרלמנט קומוניסטי. בשנות השלטון הנאצי בגרמניה, מ-1933, התנועה ירדה למחתרת ועסקה בעיקר בהברחת יהודים למדינות שכנות. התנועה חזרה לפעול באופן גלוי במהלך שנות ה-80. בתקופת חלוקת גרמניה, אנטי-פשיזם נהייתה האידאולוגיה הרשמית של השלטון הקומוניסטי. בשנת 1961, חומת ברלין כונתה "חומת הגנה אנטי-פשיסטית" באופן רשמי.[2]

באוגוסט 2017 חסמו הרשויות בגרמניה את אתר האינטרנט הרשמי של התנועה בגין הסתה לאלימות נגד שוטרים.

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הבריטית, Anti-Fascist Action, או AFA, החלה לפעול בבריטניה בשנת 1985 על ידי פעילי Red Action וקבוצות שמאל נוספות. התנועה פעילה במאבק נגד קבוצות ומפלגות פשיסטיות וגזעניות, כמו החזית הלאומית (National Front) והמפלגה הבריטית הלאומית (British National Party). הקבוצה שואפת לקיים מאבק נגד הפשיזם ברחובות, ובאותו הזמן מאבק נגד פשיזם בתוך תנועת מעמד הפועלים הבריטית עצמה. AFA ידועה במאבקים פיזיים נגד פשיסטים ופעילי ימין קיצוני, ולא פעם הואשמה באלימות פיזית וביצוע לינצ'ים בפעילי ימין. ב-1995 פעילי Red Action וחברים נוספים מ־AFA הקימו את אגודת מעמד הפועלים העצמאית (IWCA). ב-2001 התפרק ארגון ה-AFA ומרבית פעילותו עברה ל-IWCA.

ארצות הברית וקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Anti-Racist Action, או ARA, היא רשת של ארגונים אנטי-גזעניים ואנטי-פשיסטיים בצפון אמריקה. חברי הקבוצה ארגנו פעולות והפגנות על מנת להפריע ולהתנגד לקבוצות נאו-נאציות וימין קיצוני, ולאידאולוגיות פשיסטיות, גזעניות, סקסיסטיות, הומופוביות ואנטישמיות. כמו כן ARA נצפית גם בהפגנות למען הפלות וחופש בחירה אצל נשים.

ב-2020, הנשיא דונלד טראמפ ואחרים האשימו את אנטיפה באירועים אלימים שהתרחשו במהלך מחאות ג'ורג' פלויד. טראמפ הצהיר שאנטיפה יוגדר כארגון טרור, אף על פי שהחוק בארצות הברית לא מאפשר להגדיר ארגונים מארצות הברית כארגוני טרור. מנגד, לפי גורמים אחרים[דרושה הבהרה], האחריות של פעילי השמאל הקיצוני חלקית, ולטענתם לאלימות ולהרס אחראים אנשי ימין באותה מידה. מרק בריי, היסטוריון שכתב את הספר "אנטיפה: המדריך האנטי-פשיסטי", אמר היום שאין ספק שפעילים של אנטיפה מעורבים במהומות, אף על פי שקשה לדעת בכמה אנשים מדובר. בכתבה בוושינגטון פוסט אמר בריי שלהערכתו "אין מספיק אנרכיסטים וחברי אנטיפה", כך שהוא מתקשה להאמין שהארגון יצליח לבדו להיות אחראי על הרס בקנה מידה שכזה.[3]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולה אנטי-פאשיסטית

בארץ קמו קבוצות אנטי-פשיסטיות מתוך שורות השמאל והשמאל הרדיקלי. קבוצת 'אנטיפא' או 'אנטיפה' או 'פעולה אנטי-פשיסטית' קמה בארץ ישראל בשנת 1934 על מנת להאבק בארגוני ימין בתוך היישוב היהודי. בשנת 1936 הקבוצה ניסתה לעורר מודעות בקרב הציבור היהודי בארץ ישראל למלחמת האזרחים בספרד, וארגנה אירועים לגיוס כספים וסיוע פוליטי לתמיכה ברפובליקה. כמה מאות פעילי שמאל אנטי-פשיסטים, מרביתם חברי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ), נסעו להילחם בספרד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות.[4]

ביוני 2014 בעקבות התגובה הציבורית לרצח שלושת הנערים וחשש מהתחזקות הגזענות בחברה הישראלית, קמה קבוצת אנטיפה 972 (972 היא קידומת הטלפון הבינלאומית של מדינת ישראל), במטרה לתעד אלימות ופשעי שנאה כלפי ערבים, פליטים ופעילי שמאל ולפעול כנגד תופעות אלו. בין הפעולות בהן השתתפה קבוצת אנטיפה 972: התפרעויות של חבריה בירושלים, הגנה על הפגנות שמאל בזמן מבצע צוק איתן ומניעת מצעד של להב"ה בת"א. [5][6][7][8]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאי אנטיפה ברחבי העולם סופגים ביקורת רבה, בעיקר בשל אופיים המיליטנטי והאלימות שרבים מהם מפעילים כנגד אזרחים ורכוש אזרחי, כחלק מהמאבק שהם טוענים שמכוון כנגד פשיזם.[9] בישראל אף התארגנה עצומה אינטרנטית במטרה להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק לאחר שכמה מחבריה תקפו פעילי ימין שהפגינו למען שחרור החייל אלאור אזריה.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הקונגרס, בכתבה, תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, ynet, ‏2020-06-01
  2. ^ "חומת ברלין: חמישה דברים שאולי לא ידעתם" הטלגרף (באנגלית), 11 באוגוסט 2011
  3. ^ תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, ynet, ‏2020-06-01
  4. ^ בתיה דונר ורחל בונפיל (עורכות), מכאן למדריד - המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד 1936–1938., יד בן-צבי, 2012
  5. ^ התא המקומי של אנטיפה מרים את ראשו מול הגזענות- Time out
  6. ^ הלחי השנייה: פעילי השמאל שמתארגנים להגנה מאלימות הימין - שיחה מקומית
  7. ^ כך גירשנו את בנצי גופשטיין ופעילי להב"ה מתל אביב- שיחה מקומית
  8. ^ דף הפייסבוק של קבוצת אנטיפה 972 פעילות אנטיפה נוספת מתקיימת ברשת, לדוגמה באמצעות דפים המפיצים מסרים ויראליים בפייסבוק, בנוסף להשתתפות בהפגנות ומחאות.(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  9. ^ תאגיד השידור הישראלי, אנטיפה - מתוך רואים עולם, באתר יוטיוב, ‏9 בספטמבר 2017
  10. ^ להוציא את ארגון השמאל הקיצוני "אנטיפה" מחוץ לחוק באתר עצומה