אנטי-נטליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור שופנהאואר (17881860) - פילוסוף הנודע בעמדתו האנטי-נטליסטית

אנטי-נטליזםאנגלית: Antinatalism) היא עמדה פילוסופית המייחסת להולדה ערך שלילי, זאת בניגוד לעמדה הפילוסופית "פרו-נטליזם", המייחסת להולדה ולריבוי טבעי ערך חיובי. את העמדה האנטי נטליסטית קידמו מספר הוגי דעות, בהם: ארתור שופנהאואר[1], אמיל צ'וראן[2], ודייוויד בנאטר (אנ')[3]. אחת התנועות המצדדות באנטי-נטליזם היא תלמ"ה (התנועה להיכחדות מרצון של האנושות).

טיעונים בעד אנטי-נטליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביולוג פול ארליך - מחבר הספר The Population Bomb

אחת העמדות גורסת כי מדיניות אנטי-נטליסטית חלקית (הגבלת ילודה), עשויה לפתור בעיות של צפיפות אוכלוסין, רעב[4] ודלדול משאבים מתכלים[5]. יש מדינות, החשובה בהן סין, המנהיגות מדיניות של הגבלת ילודה על מנת לבלום התפוצצות אוכלוסין ודלדול משאבים לאומיים, אך מדיניות זו אינה מתנגדת להולדה באופן כללי.

בטווח הארוך, פיצוץ אוכלוסין עלול להוביל לקונפליקט על משאבים מתכלים מדלדלים[6]. הביולוג, פול ארליך, טוען בספרו 'The Population Bomb' כי גידול מהיר במספר האוכלוסין יוביל בקרוב למשבר, ולכן יש לכפות ברמה הגלובלית, מדיניות אנטי-נטליסטית[דרושה הבהרה] כדי להימנע מקטסטרופה מלתוסיאנית. אף על פי שתחזיותיו למשבר שיתפרץ בסוף שנות השמונים לא התממשו, הוא עודנו טוען כי ללא צמצום אוכלוסייה, הבעיה רק תחמיר[7].

אחריות מוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף ארתור שופנהאואר טען כי ערכם של החיים הוא בסופו של דבר שלילי. לפיו, כל חוויה חיובית בחיים תמיד תהיה בעלת חשיבות פחותה מחוויה של סבל, משום שהסבל הוא תחושה בעלת עוצמה רבה יותר. הוא מבקש ממי שרוצה להעמיד למבחן את הטענה שהעונג בעולם עולה בעוצמתו על הסבל, או שאלו חוויות שוות בעוצמתן, להשוות בין התחושות של בעל חיים שטורף בעל חיים מסוים, לבין התחושות של אותו בעל חיים שנטרף. שופנהאואר סבר כי העמדה ההגיונית ביותר, היא העמדה שמתנגדת להבאת ילדים לעולם, ותהה האם המין האנושי היה ממשיך להתקיים אם הולדה הייתה פעולה של התבונה. עוד תהה, האם האדם לא מעדיף לחוס על הדורות הבאים מנטל הקיום, אותו הוא מטיל על כתפיהם בדם קר[8].

הפילוסוף דייוויד בנאטר מבסס בספרו 'Better Never to Have Been: The Harm of Coming into Existence' את עמדתו האנטי-נטליסטית על ההנחה שגרימת נזק היא עוול מוסרי ולכן יש להימנע ממנה. לטענתו, הולדה של תינוק היא תמיד בבחינת גרימת נזק רציני לאותו נולד, ולכן ישנו צו מוסרי המורה לא להתרבות[9].

הטיעון שלו מבוסס על ההנחות הבאות:

  1. נוכחות של כאב זה דבר רע.
  2. נוכחות של עונג זה דבר טוב.
  3. העדרו של כאב זה דבר טוב, גם אם אין אף אחד שנהנה מהטוב הזה.
  4. העדרו של עונג הוא לא רע, אלא אם יש מישהו שהעונג הזה נשלל ממנו.

לדוגמה: כאשר אישה מתבשרת כי היא נושאת גן מסוים אשר יסכן את ילדיה הפוטנציאלים במחלה מאוד קשה ומכאיבה שתייסר אותם, תהיה לה סיבה מוסרית חזקה להחליט שלא להביא ילדים לעולם, וזאת מתוך ההנחה כי העדרו של כאב זה דבר טוב, גם אם אין אף אחד שנהנה מהטוב הזה. אולם, בשונה מהעדרו של הכאב, אין סיבה מוסרית חזקה להביא ילדים לעולם כדי שלא יפסידו את העונג הפוטנציאלי. אם היינו חושבים שהעדר עונג הוא רע גם עבור מי שאינו קיים, היינו עשויים לשלול שימוש באמצעי מניעה מתוך ההנחה כי אמצעים אלו שוללים עונג מתינוקות פוטנציאלים. אולם, העדר עונג הוא לא דבר רע, אלא אם יש מישהו חי שהעונג הזה נשלל ממנו.

אם מישהו קיים, הוא חווה בחייו כאב ועונג. אם מישהו לא קיים, שום דבר רע לא קורה וכאב נמנע. הוא מפסיד עונג, אבל אי קיומו הוא בבחינת 'בורות זו ברכה'. לפי בנאטר, כל סבל שהוא, מספיק כדי שהולדה תגרום לנזק. הנזק שגורמת ההולדה ניתן למניעה, ולדעתו, תמיד טוב להימנע מגרימת נזק כאשר הדבר אפשרי, ולכן תמיד טוב לא לבוא לכדי קיום.

לפי ג'ימי אלפונסו ליקון, הולדה מוצדקת מוסרית רק כאשר מתקבלת הסכמה מדעת של אותו אדם שטרם נולד, אך משום שקבלת הסכמה שכזו אינה אפשרית – הולדה היא לא מוסרית[10].

אושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבאת ילדים לעולם והורות אינן מבטיחות אושר. לפי ליסה בלקין, מספר רב של חוקרים מאמריקה ומאירופה מצאו עדויות לכך שסטטיסטית, על פי דיווחים של הורים ואל-הורים, רמות של אושר, סיפוק בחיים, סיפוק מחיי הנישואין ורווחה נפשית הן נמוכות באופן משמעותי אצל הורים בהשוואה לאל-הורים[11].

Sleep is good, death is better; but of course, the best thing would to have never been born at all [12]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקפה האנטי-נטליסטית סופגת ביקורת, בין היתר, מצד פילוסופים פרו נטליסטים ומצד השקפות רוחניות ודתיות מסוימות [דרושה הבהרה] המעודדות ילודה בטיעונים שונים [דרושה הבהרה].

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהולדת ילדים היא מצווה על פי היהדות - דת פרו-נטליסטית מובהקת, בכתבי חז"ל יש אמרות המביעות עמדה אנטי-נטליסטית. בתלמוד מובאת המחלוקת הבאה: "תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו" [13]. בתפילת מוסף של יום הכיפורים נאמרת ההכרזה: "מנויה וגמורה בסוד חכמי תורה, אשרי מי שלא נברא".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schopenhauer, Arthur. Parerga and Paralipomena, Short Philosophical Essays, Vol. 2, Oxford University Press, 2000, Ch. XII, Additional Remarks on the Doctrine of the Suffering of the World, 149, p. 292.
  2. ^ E. M. Cioran, The Trouble with Being Born
  3. ^ Benatar, David (2006). Better Never to Have Been. Oxford University Press, USA.
  4. ^ Dixon, Brian, E. (28 April 2008). In food crisis, family planning helps
  5. ^ Meadows, Donella (1993): Die neuen Grenzen des Wachstums: die Lage der Menschheit: Bedrohung und Zukunftschancen. Stuttgart: Dt. Verl.-Anst.
  6. ^ "Effects of Over-Consumption and Increasing Populations". 26 September 2001. Retrieved 19 June 2007
  7. ^ Paul R. Ehrlich; Anne H. Ehrlich (2009). The Population Bomb Revisited
  8. ^ Schopenhauer, Arthur. Studies in Pessimism: The Essays. The Pennsylvania State University, 2005, p. 7
  9. ^ Benatar, David (2006). Better Never to Have Been. Oxford University Press, USA
  10. ^ Alfonso Licon, Jimmy (September 2012). "Immorality of Procreation". Think 11 (32): 85–91
  11. ^ Belkin, Lisa. "Does Having Children Make You Unhappy?". The New York Times. Retrieved 19 November 2013.
  12. ^ Heine, Heinrich, Morphine, lines 15–16
  13. ^ עירובין יג, ב