אנטי טריניטריזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטי-טריניטריזםאנגלית: Antitrinitarianism או Nontrinitarianism, מהמילה Trinity "טריניטי" או השילוש הקדוש) היא מערכת אמונות מונותאיסטיות, נוצריות בעיקר, השוללות את דוקטרינת השילוש הקדוש, דהינו התורה הנוצרית הגורסת שהאב, הבן ורוח הקודש אחד הם, ושלושה פנים לדמותו של אלוהים. בהשוואה לנצרות, גם היהדות והאסלאם מוגדרות כדתות אנטי-טריניטריות.

בעיני הכנסיות המקבלות את פסיקות הוועידות האקומניות, השילוש הקדוש הפך לעיקר אמונה נוצרי כבר במאה ה-4 לספירה: בוועידת ניקיאה הראשונה (325 לספירה), ובוועידת קונסטנטינופוליס הראשונה (381 לספירה), אשר אשררה את החלטות ועידת ניקיאה.

תפיסות אנטי-טריניטריות רבות היו קיימות בנצרות הקדומה, בטרם זכתה תורת השילוש להגדרה רשמית. התנועה האריאנית, למשל, טענה שהבן נברא על ידי אלוהים האב, ועל כן מעמדם אינו זהה.

כיום הזרמים האנטי-טריניטריים מהווים מיעוט שולי בקרב המזדהים כנוצרים; בתקופות קודמות נרדפו ונענשו (האוניטרים, לדוגמה, יכלו לעלות מן המחתרת בבריטניה רק ב-1774) וגם בעידן חופש הדת אינם מקובלים כנוצרים לגיטימיים על היתר. בין הקבוצות הדוגלות בתפיסות אנטי-טריניטריות נמנים בייחוד המורמונים ועדי יהוה, אך גם אחוות ישו, המדע הנוצרי, אוניברסליזם אוניטריאני, איגלסיה ני קריסטו ואחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלה, ז׳ראר. 2005. הנצרות הקדומה: היסטוריה וספרות בתקופת כינונה (800-100). פרק 8: אלים, אלוהים וכריסטוס (681-381). האוניברסיטה הפתוחה