אנטל הידאש
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1899 גדלה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1980 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Spitzer Gyula |
| מדינה |
ברית המועצות, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| תקופת הפעילות |
מ-1919 |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אנטל הידאש (במקור דיולה שפיצר, דיולה סאנטו מ-1916[1] ; בהונגרית: Hidas Antal; ברוסית: Антал Гидаш או Анатолий Гидаш; גדלה, 18 בדצמבר 1899 – בודפשט, 22 בינואר 1980) היה סופר, משורר ומתרגם יהודי-הונגרי שכתב גם ברוסית. נציג השירה הקומוניסטית של ה"שכנוע" לפני מלחמת העולם השנייה ודמות בולטת בספרות הריאליזם הסוציאליסטי שלאחר 1945.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטל הידאש נולד במשפחה יהודית כבנם של פרנץ שפיצר (1871–1945) ושל ברטה דויטש (1873–1945).[2] הוריו נרצחו ככל הנראה בשואה על ידי אנשי מפלגת צלב החץ לקראת סוף המלחמה. הידאש נולד במשפחה מרובת ילדים. אביו היה סנדלר. הוא נזרק מהתיכון בשל דעותיו המהפכניות המוקדמות והקראת שירי המשורר אנדרה אדי, לאחר מכן עבד זמן קצר כפועל במפעל וכמוכר עיתונים. בשנת 1919 פרסם את שיריו המהפכניים-קומוניסטיים הראשונים תחת שמות בדויים כפטר קובאץ' ואדם צ'ונט. תחילה במגזין "דרכים חדשות" (Új Utak). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה סטודנט באוניברסיטת הפועלים. לאחר נפילת הרפובליקה היגר לצ'כוסלובקיה בשנת 1920 יחד עם מי שהפכה לאשתו הראשונה, יהודית סאנטו. הם התחתנו בקושיצה ב--1 באוקטובר 1922. כבר לפני נישואיהם, בשנת 1921 או אולי שנה לאחר מכן בשנת 1923 נולדה בתם הבלשנית אווה סאנטו, שלימים הייתה בעלת דוקטורט בבלשנות. הידאש הצטרף לתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית והפך לחבר במפלגה הקומוניסטים של הונגריה (KMP). הם חזרו להונגריה עם אשתו ובתם בשנת 1924, אך ביוני 1924 כבר נפרדו. הגירושין הרשמיים חלו בשנת 1925 ב-10 במרץ. בתו אווה גדלה אצל הוריו של אנטל הידאש.
למרות שהיה תחילה בקשר הדוק עם חוג האוונגרד של לאיוש קאשאק, הוא הרגיש אך ורק את השפה הפורמלית של הריאליזם. ואז הופיע כרך שיריו הראשון בווינה, בהשגחה של ה-KMP, בשם "על אדמת מהפיכת הנגד". הוא ברח למוסקבה ממעצר שהיה צפוי דרך וינה וברלין. שם נשא את בתו של בלה קון, אגנש קון (במקור אגנש קוהן-כהן), שהייתה מתרגמת. הוא היה אחד מהכתבים המרכזיים של האלמנאך "מגל ופטיש", אך הוא פרסם גם בעיתונים בווינה, בקושיצה ובכתב עת סוציאליסטי בשפה ההונגרית בניו יורק. בין השנים 1926–1936 היה ממנהיגי איגוד הסופרים והאמנים המהפכנים ההונגרים, שנוסד במוסקבה, ובין השנים 1929–1935 היה חבר במועצה הבינלאומית של הסופרים המהפכניים. משנת 1926, בנוסף להונגרית כתב גם ברוסית, שיריו הגיעו להונגריה ללא סימון מחברם והפכו לשירי תנועה ("צ'פל האדומה", בהונגרית:Vörös Csepel, "אסור לעצור בקרב" ועוד). גם הידאש (כמו רבים אחרים) הורשע במשפט ראווה בשנת 1938 נכלא ושוחרר רק בשנת 1944, אך הורשה לחזור להונגריה רק בשנת 1959. בתו אוה (מנישואיו הראשונים) שמה קץ לחייה בשנת 1965 אחרי שחזרה להונגריה.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרכי שירה
- בארץ האנטי-מהפכה, וינה, 1925
- המשפט נמשך, מוסקבה, Centrizdat, 1930
- צעקת המושבות, מוסקבה, חברת הוצאה לאור של עובדים זרים החיים בברית המועצות, 1933
- Работы и хлеба, Москва, Молодая гвардия, 1933
- Земля движется, Москва, Товарищество писателей, 1934
- גן דודתי, בודפשט, 1958
- רחוב יסמין, בודפשט, 1960
- מוצאים אותי, בודפשט, 1964
- כמהים אחריך, בודפשט, 1968
- ברקים והבזקים, בודפשט, 1970
- הירח עלה, השמש זרחה, בודפשט, 1972
- צפצפה חזקה, בודפשט, 1974
- עצי דובדבן, בודפשט, 1978
- מה יקרה מחר?, בודפשט, 1979
- על פסגת ההרים הגדולים, בודפשט, 1979
- יורד השלג, בודפשט, 1981
- אני שב, בודפשט, 1983
רומנים, וסיפורים קצרים
- מארטון וחברים, בודפשט, 1959
- דרושה מוזיקה אחרת. בודפשט, 1963
- מר פיצק, בודפשט, ספרות, 1966
- מהפארק העירוני עד לאוקיינוס השקט, בודפשט, 1968
- סיור עולמי, בודפשט, מגבטő, 1973
- אני מדבר בזמן, בודפשט, מגבט, 1979
תרגומיו הספרותיים החשובים
- Дандор Петефи, Избранные стихи, Москва, Правда, 1946
- ספרות סובייטית: סיפורים קצרים נבחרים, פרטים חדשים, שירים, קייב, אוז'הורוד, 1950
- סמואיל מרשק, העכבר הקטן, בודפשט, 1950
- Венгерские народные сказки, Москва, Гослитиздат, 1952
- Антология венгерской поезии, Москва, Гослитиздат, 1952
- אנתולוגיה של שירה סובייטית, בודפשט, 1952
- Жигмонд Мориц, Рассказы, Москва, Гослитиздат, 1954
- Геза Гардони, Звезды Эгера, Москва, Детгиз, 1955
- מהים לים: תרגומים ספרותיים, בודפשט, 1960
- Янош Арань, Избранное, Москва, Гослитиздат, 1960
- יצירות פואטיות נבחרות של אלכסנדר פושקין, בודפשט, 1964
- העננים צועקים, בודפשט, 1976
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Ki kicsoda? Életrajzi lexikon magyar és külföldi személyiségekről, kortársainkról. Szerk. Fonó Györgyné, Kis Tamás. Bp., Kossuth, 1969
- Kislexikon. Szerk. Ákos Károly. Bp., Akadémiai Kiadó, 1968
- Kortárs magyar írók 1945-1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Bp., Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000
- Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest: Magvető. 1989. ISBN 963-14-1604-6
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000
- Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
- Mindenki lexikona. [Szerk. Ákos Károly]. Bp., Akadémiai Kiadó, 1974
- Révai új lexikona IX. (Gym–Hol). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2002. ISBN 963-927-268-X
- Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. ISBN 963-547-414-8
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
- Új magyar lexikon. Bp., Akadémiai Kiadó, 1959-1962. 6 db. Kieg. kötet, 1962-1980. 1972, 1981; Kieg. füzet. 1983
- Botka Ferenc: Távlatok és zsákutcák. Emigráció és irodalom. Moszkva: 1921-1932/34. Doktori disszertáció. (Bp. 1990)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיהו מי בספרות הונגרית בין 1000 ל-2000? עורך פרנץ גרנצ'ר. בודפשט, 2000. ISBN 9638607106
- אישטוואן שימון: ספרות הונגרית. בודפשט. 1979
- הלקסיקון ההונגרי הגדול
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטל הידאש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)