אניהו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אתגר קרת |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה |
אוסף סיפורים קצרים  |
| הוצאה | |
| הוצאה | זמורה ביתן |
| תאריך הוצאה | 2002 |
| עורך | חיים פסח |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003584066, 002336381 |
  | |
אנִיהוּ הוא אוסף סיפורים קצרים מאת אתגר קרת, שיצא לאור בשנת 2002. זהו קובץ הסיפורים הרביעי של קרת לאחר צנורות, געגועי לקיסינג'ר והקייטנה של קנלר.
באוקטובר 2002 זכה הספר בתואר "ספר פלטינה", שניתן לו לציון מכירת 40 אלף עותקים.[1]
עד שנת 2007 מכר הספר בין 70 ל-100 אלף עותקים.[2]
רשימת הסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
עיבודים בימתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבחר סיפורים קצרים מתוך "אניהו" ויצירות קודמות של קרת עובדו להצגה בשם "אניהו – מסיפורי אתגר קרת". ההצגה עלתה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, בבימויו של רועי נווה ובהשתתפות קרן אור, רון ביטרמן, אבי טיירי, דודו כרמל ואורית נחמיאס.
- הקומדיה "אניהו", המבוססת על הסיפור "השמנמן", הועלתה בשנת 2019 בתיאטרון הקאמרי בבימויה של שירילי דשא ובהשתתפותם של אודי רוטשילד, ירדן ברכה/רוני גורנשטיין, אלון דהן, אלי גורנשטיין, איה גרניט-שבא, רובי מוסקוביץ, שהם שיינר ונדב אסולין. את המוזיקה להצגה הלחין יוני רכטר.[3]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמר הביקורת על הספר שפורסם בכתב העת הספרותי "עתון 77" ביוני 2002, ונכתב על ידי רחל שקלובסקי, היא מציינת את הדמיון שהיא מוצאת בין כתיבתו של קרת ב"אניהו" לבין כתיבתו של ג'רום דייוויד סלינג'ר: "כאמור, מבחינות אלה שייכים סיפוריו של קרת לספרות האנטי-ממסדית של שנות ה-60', ובייחוד מזכירה לי את כתיבתו של ג'יי-די סאלינג'ר (התפסן בשדה השיפון, פראני וזואי). הוא מזכיר אותו גם בלשון בה בחר לספר את סיפוריו, שהיא דיבורית, רעננה ועסיסית ושובת לב."[4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "ספריו של אתגר קרת 'אניהו' ו'הקייטנה של קנלר' קיבלו את אות 'ספר הפלטינה' על מכירת יותר מ-40 אלף עותקים". ידיעות אחרונות, עמ' 28, 4 באוקטובר 2002
- ↑
אסתר נייר, אתגר קרת ושירה גפן, באתר גלובס, 6 ביוני 2007 - ↑ אניהו, באתר תיאטרון ירושלים, 2019
- ↑ רחל שקלובסקי, האושר הוא רגע גנוב וחולף, באתר עתון 77, יוני 2002
