אניה אנדרסן
.jpg) | |
| אנדרסן, 2011 | |
| לידה |
15 בפברואר 1969 (בת 57) אודנסה, דנמרק |
|---|---|
| מדינה |
ממלכת דנמרק  |
| גובה | 1.78 מטר |
| תקופת פעילות | 1986–1999 (כ־13 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
| ספורט | |
| ענף ספורט | כדוריד |
| עמדה | מקשרת שמאלית |
אניה יול אנדרסן (בדנית: Anja Jul Andersen; נולדה ב-15 בפברואר 1969) היא כדורידנית ומאמנת כדוריד דנית לשעבר. היא שיחקה בעמדת המקשרת השמאלית ונחשבת לאחת משחקניות הכדוריד הבולטות בתולדות הענף. בשנת 1997 נבחרה לשחקנית השנה בעולם מטעם פדרציית הכדוריד הבין-לאומית (IHF).[1]
במדי נבחרת דנמרק זכתה אנדרסן במדליית זהב באולימפיאדת אטלנטה (1996), באליפות העולם בשנת 1997 ובאליפויות אירופה בשנים 1994 ו-1996. היא רשמה 133 הופעות בנבחרת וכבשה 725 שערים.[2] לאחר פרישתה ממשחק אימנה את סליילסה והובילה אותה לשלוש זכיות בליגת האלופות לנשים של EHF.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסן נולדה באודנסה. הוריה, קלד אנדרסן וויווי יורגנסן, היו אף הם שחקני נבחרת דנמרק בכדוריד. היא הצטרפה בגיל חמש למועדון סטיירנן שבעיר הולדתה.[3]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסן החלה את קריירת הבוגרות שלה באולבורג KFUM בשנת 1986. לאחר תקופות באיקסט FS ובוויבורג HK עברה בשנת 1989 לבקלאגטס (Bækkelagets SK) הנורווגית. עם בקלאגטס זכתה באליפות נורווגיה בשנת 1992.[3]
בשנת 1993 עברה למועדון הגרמני TuS ואלה ברמן. במהלך שלוש עונותיה בקבוצה זכתה בשלוש אליפויות גרמניה רצופות, בשנים 1994–1996, בשני גביעים גרמניים ובגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1994. בשנת 1996 שבה לבקלאגטס. בתקופתה השנייה במועדון זכתה בין היתר בגביע הנורווגי ובגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1998, ובאליפות נורווגיה נוספת בשנת 1999.[4]
נבחרת דנמרק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסן ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת של דנמרק ב-25 באוקטובר 1989. עד הופעתה האחרונה, ב-2 ביולי 1998, השתתפה ב-133 משחקים וכבשה 725 שערים.[2]
הטורניר הגדול הראשון שלה היה אליפות העולם בשנת 1993, שבה זכתה דנמרק במדליית הכסף. לאחר מכן הייתה שותפה לזכייה באליפות אירופה בשנת 1994, למדליית הארד באליפות העולם בשנת 1995 ולזכייה השנייה ברציפות באליפות אירופה בשנת 1996. בשנת 1997 השלימה דנמרק את רצף הישגיה עם זכייה באליפות העולם.[1]
באולימפיאדת אטלנטה (1996) השתתפה אנדרסן בזכייה הראשונה של דנמרק במדליית זהב אולימפית בכדוריד נשים. בגמר נגד קוריאה הדרומית כבשה 11 שערים. היא החטיאה זריקת שבעה מטרים בשניות האחרונות של הזמן החוקי, כשהתוצאה הייתה 29–29, אך דנמרק ניצחה 37–33 לאחר הארכה.[5][3]
סגנון משחק ופרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסן נודעה בסגנון משחק התקפי ויצירתי וביכולת טכנית גבוהה. היא שילבה במשחק זריקות ומסירות לא שגרתיות, ובהן זריקות מאחורי הגב, וכן אלמנטים של ראווה. לצד הישגיה המקצועיים, הקריירה שלה לוותה גם בעימותים עם שופטים, מאמנים ושחקניות אחרות.[4]
בשנת 1999 נאלצה לפרוש ממשחק פעיל בשל הפרעת קצב לב שהופיעה בזמן מאמץ. בקלאגטס הפרישה את המספר 11, שאותו לבשה אנדרסן, ולאחר מכן העסיקה אותה במשך כשנה כמאמנת.[1]
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 מונתה אנדרסן למנהלת הספורטיבית ולמאמנת של סליילסה (Slagelse). היא בנתה בקבוצה סגל שכונה "נבחרת החלומות" והובילה אותה לצמרת הכדוריד האירופי. סליילסה זכתה תחת הדרכתה באליפות דנמרק בשנים 2003, 2005 ו-2007, בגביע EHF בשנת 2003 ובליגת האלופות לנשים בשנים 2004, 2005 ו-2007.[3][6]
במחצית הראשונה של שנת 2006 אימנה במקביל את נבחרת הנשים של סרביה ומונטנגרו. בשנת 2008 עזבה את סליילסה ועברה לאמן את FCK הונדבולד מקופנהגן. היא אימנה את הקבוצה עד 2010, ובמהלך תקופתה זכתה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 2008/2009.[7]
בפברואר 2011 מונתה למאמנת אולטקים רמניקו ולצ'אה הרומנית, אך פוטרה לאחר פחות מחודשיים. בשנים 2011–2012 שימשה מנהלת פיתוח במחלקת הגברים של ויבורג HK והייתה חלק מצוות האימון של הקבוצה הבכירה. בשנים 2013–2015 אימנה את DHG אודנסה. עם סיום תפקידה בשנת 2015 הודיעה על פרישתה מעולם הכדוריד.[3]
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת דנמרק
- המשחקים האולימפיים: מדליית זהב (1996)
- אליפות העולם: מדליית זהב (1997), מדליית כסף (1993), מדליית ארד (1995)
- אליפות אירופה: מדליית זהב (1994, 1996)
- אליפות העולם לנבחרות צעירות: מדליית כסף (1987)
- מועדונים
- אליפות נורווגיה: 1992, 1999
- הגביע הנורווגי: 1997, 1999
- אליפות גרמניה: 1994, 1995, 1996
- הגביע הגרמני: 1994, 1995
- גביע אירופה למחזיקות גביע: 1994, 1998
כמאמנת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סליילסה
- אליפות דנמרק: 2003, 2005, 2007
- הגביע הדני: 2003
- גביע EHF: 2003
- ליגת האלופות לנשים של EHF: 2004, 2005, 2007
- FCK הונדבולד
- גביע אירופה למחזיקות גביע: 2009
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביה של אנדרסן, קלד אנדרסן, שיחק בנבחרת דנמרק בכדוריד והשתתף באולימפיאדת מינכן (1972). גם אמה, ויווי יורגנסן, הייתה שחקנית נבחרת.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אניה אנדרסן, באתר olympedia.org
- אניה אנדרסן, באתר פדרציית הכדוריד האירופאית
- נתוני הופעות ושערים בנבחרת דנמרק, באתר DanskHåndbold
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 Anja Andersen, European Handball Federation (באנגלית)
- 1 2 Anja Andersen, DanskHåndbold (בדנית)
- 1 2 3 4 5 6 7 Anja Andersen, Lex – Danmarks Nationalleksikon (בדנית)
- 1 2 3 4 Anja Andersen, Sportens Hall of Fame (בדנית)
- ↑ Handball, Women – 1996 Summer Olympics, Olympedia (באנגלית)
- ↑ EHF Champions League Women – All-time statistics, European Handball Federation (באנגלית)
- ↑ FCK Handbold A/S, European Handball Federation (באנגלית)
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|