אניולה אלוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אניולה אלוקו
Eniola Aluko
מידע אישי
לידה 21 בפברואר 1987 (בת 37)
לאגוס, ניגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.59 מטרים
עמדה חלוצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקנית
2001–2004ברמינגהאם סיטי
2001–2003ברמינגהאם סיטי
2003–2007צ'רלטון את'לטיק
2004–2007צ'רלטון את'לטיק
2007–2009צ'לסי
2007–2009צ'לסי (כדורגל נשים)
2009–2010סנט לואיס אתלטיקה25 (10)
2010אטלנטה ביט14 (5)
2011מועדון הכדורגל גות'אם15 (4)
2012ברמינגהאם סיטי13 (4)
2012צ'לסי (כדורגל נשים)
עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקנית
2004אנגליה
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אניולה "אני" אלוקו (אנגלית: Eniola Aluko;‏ נולדה ב-21 בפברואר 1987) היא כדורגלנית אנגליה ממוצא ניגרי ששיחקה כחלוצה. למרות שנולדה בניגריה, החליטה אלוקו לייצג את אנגליה, ומאז שנת 2004 היא חברה קבועה בסגל הנבחרת.[1] היא פרשה מכדורגל מקצועי ב-2020, ומשמשת כשדרית ופרשנית ספורט בעיקר בשידורי פוקס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אניולה אלוקו נולדה בפברואר 1987 בלאגוס שבניגריה, וכבר בגיל שנה עברה עם משפחתה לברמינגהאם. את קריירת הכדורגל שלה היא החלה במועדון הנערות של "ליפילד אתלטיק", ומשם עברה לקבוצת הנוער של ברמינגהאם ליידיס. בברמינגהאם אומנה אלוקו על ידי הכדורגלן לשעבר, מרכוס ביגנוט, ושיחקה ביחד עם חברתה בעתיד לסגל הנבחרת, קארן קארני. כשהייתה בת 14 בלבד, ערכה אלוקו את הופעת הבכורה שלה בקבוצה הבוגרת, במשחק נגד לידס יונייטד. באפריל 2002, היא שיחקה יחד עם ברמינגהאם בגמר גביע הליגה, אך קבוצתה הובסה 7-1 בידי פולהאם. בעונה שלאחר מכן, נבחרה אלוקו לשחקנית הצעירה של השנה בפרמייר ליג[1], וגרמה למאמנה, ביגנוט, לכנות אותה כ"ווין רוני של כדורגל הנשים".[2]

בינואר 2004, עזבה אלוקו את ברמינגהאם סיטי והצטרפה לצ'רלטון את'לטיק. אלוקו הייתה שותפה לזכיות של צ'רלטון בגביע האנגלי ב-2005 ובגביע הליגה ב-2006, ואף כבשה את שערי הניצחון בשני משחקי הגמר. ביולי 2007, בעקבות הירידה של קבוצת הגברים של צ'רלטון לליגת המשנה, איבדה קבוצת הנשים את התמיכה הכלכלית שלה וכמעט הגיעה לידי פירוק. אלוקו החליטה לעזוב את הקבוצה, ובאותו חודש חתמה בצ'לסי.

בשנת 2009, עם הקמת ה-WPS האמריקאית, החליטה אלוקו לעזוב את הליגה האנגלית ולהצטרף לשלל כוכבות העולם שהגיעו לארצות הברית. היא חתמה בקבוצת סנט לואיס אתלטיקה, ובעונתה הראשונה במועדון היא סיימה כמלכת השערים (6) והבישולים של הקבוצה (4). בעקבות התחייבויותיה הקודמות לנבחרת אנגליה, החמיצה אלוקו את משחקי הפלייאוף והאול-סטאר של הליגה, שבהם סנט לואיס הודחה בחצי הגמר.

עונה לאחר מכן התפרקה סנט לואיס, ואלוקו, ביחד עם חברתה לקבוצה הופ סולו, חתמה בקבוצת אטלנטה ביט. היא שיחקה באטלנטה עונה אחת בלבד, במהלכה היא כבשה חמישה שערים ונבחרה פעמיים לשחקנית השבוע של הליגה. בעונת 2011, שיחקה אלוקו בקבוצת סקיי בלו, אך לא הצליחה לעזור לקבוצה להעפיל לפלייאוף. עם התפרקות הליגה ב-2012, החליטה אלוקו לשוב לקבוצת הבית שלה - ברמינגהאם סיטי.

אחרי עונה אחת בבבירמינגהאם חזרה לשחק בצ'לסי עד 2018. בעונת 2014/5 הייתה אחת משש המועמדות לתואר שחקנית העונה של הליגה, אבל ביוני 2018 היא שוחררה מצ'לסי ועברה לשחק ביובנטוס. אחרי 18 חודשים בקבוצה זו, בינואר 2020, הודיעה כאמור על פרישתה מכדורגל מקצועי.

נבחרות אנגליה ובריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות האזרחות הכפולה שלה, יכלה אלוקו לבחור בעצמה היכן לשחק - אנגליה או ניגריה. בגיל 14 היא כבר קיבלה זימון לנבחרות הצעירות של אנגליה, והחליטה לשחק לטובתה. למרות הבחירה באנגליה, טענה אלוקו שהיא "יותר ניגרית מאנגלייה ושתמיד היא תתמוך בניגריה, אך היא נשארת נאמנה למאמנים האנגלים שנתנו לה צ'אנס לשחק כדורגל בינלאומי".[1]

כשהייתה בת 16 בלבד, היא כבר שיחקה באליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 19 עם אנגליה, והגיעה איתה עד לחצי הגמר של הטורניר. את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת ערכה אלוקו בספטמבר 2004, במשחק נגד נבחרת הולנד.[3] שער הבכורה שלה הגיע במאי 2005, במשחק ידידות נגד נבחרת צ'כיה.

אלוקו השתתפה עם אנגליה באליפות אירופה שנערכה ב-2005, למרות שזו התנגשה עם לימודיה האקדמיים.[4] בבוקר משחק הנבחרת נגד דנמרק, עשתה אלוקו מבחן מסכם בהיסטוריה, אך למרות זאת הופיעה למשחק - שבסופו של דבר הסתיים בהפסד 2-1. במשחק האחרון של שלב הבתים, נגד שוודיה, היא כמעט כבשה את שער השוויון שהיה מעלה את אנגליה לשלב הבא, אך החטיאה ואנגליה הודחה מהטורניר. שנתיים לאחר מכן, בגביע העולם שנערך בסין, היא הגיעה עם אנגליה עד לרבע הגמר, אך שם הודחה הנבחרת על ידי ארצות הברית.

באליפות אירופה שנערכה ב-2009 בפינלנד, כבשה אלוקו שלושה שערים (כולל צמד ברבע הגמר), ועזרה לאנגליה להעפיל עד לגמר הטורניר, שם פגשה את הפייבוריטית לזכייה - גרמניה. בגמר עצמו, אלוקו פתחה בהרכב הפותח אך אנגליה לא היוותה יריב לגרמניות, שהביסו אותן 6-2. שנתיים אחר כך, אל גביע העולם שנערך בגרמניה, הגיעה אלוקו עם ציפיות גבוהות מצד התקשורת, אך לא הצליחה לממש את הפוטנציאל הגלום בה. במשחק הראשון, נגד מקסיקו, היא החמיצה ללא סוף וספגה על כך ביקורת קשה.[5] במשחק השני היא כבר הוחלפה במחצית, ואת המשחק האחרון של שלב הבתים היא פתחה על הספסל. במשחק רבע הגמר, נגד צרפת, אלוקו לא שיחקה בכלל, ואנגליה הודחה לאחר הפסד בדו-קרב פנדלים.

ביוני 2012, אלוקו הייתה אחת מ-18 הכדורגלניות שנבחרו לייצג את בריטניה בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון. נבחרת בריטניה הוקמה במיוחד לצורך המשחקים האולימפיים, והיא כללה 16 שחקניות מאנגליה ושתיים מסקוטלנד. בשלב הבתים של הטורניר, ניצחה הנבחרת בכל משחקיה והעפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית. ברבע הגמר היא הפסידה 2-0 לקנדה והודחה מהטורניר.

ב- 2015 שיחקה בנבחרת אנגליה למונדיאל הנשים וסיימה איתה במקום השלישי. היא לא נקראה לנבחרת אחרי 2016, ולכן הייתה זו הההופעה האחרונה של אלקו בטורניר גדול.

קריירת ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרישתה ממשחק בינואר 2020 החלה אלוקו לנהל את קבוצת הנשים של אסטון וילה. במאי 2021 החלה נהל את "מועדון מלאכיות העיר" (Angel City FC) מלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Eniola will not fly, באתר BBC‏, 14 במאי 2005
  2. ^ Emma Stoney,‏ Football: Birmingham find their own 'Roonaldo' WOMEN'S FOOTBALL, באתר ברמינגהאם פוסט‏, 24 בפברואר 2003
  3. ^ Tony Leighton,‏ Holland 1-2 England, באתר הגארדיאן‏, 20 בספטמבר 2004
  4. ^ Pete Oliver,‏ Educated Aluko holds Euro dream, באתר BBC‏, 4 ביוני 2005
  5. ^ Nigel Adderley,‏ England striker Eniola Aluko affected by Twitter abuse, באתר BBC‏, 30 ביוני 2011


נבחרת אנגליהגביע העולם בכדורגל נשים 2007

1 בראון • 2 א. סקוט • 3 סטוני • 4 צ'פמן • 5 וייט • 6 פיליפ • 7 קארני • 8 ויליאמס • 9 אלוקו • 10 ק. סמית' • 11 יאנקי • 12 אסנטה • 13 צ'מברלין • 14 יוניט • 15 ס. סמית' • 16 ג'. סקוט • 17 הנדלי • 18 סנדרסון • 19 אקסלי • 20 ג'ונסון • 21 טלפורד • מאמן: פאוול

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהגביע העולם בכדורגל נשים 2011

1 בארדסלי • 2 א. סקוט • 3 יוניט • 4 ג'. סקוט • 5 פ. וייט • 6 סטוני • 7 קלארק • 8 ויליאמס • 9 א. וייט • 10 סמית' • 11 יאנקי • 12 קארני • 13 בראון • 14 אלוקו • 15 ברדלי • 16 האטון • 17 באסט • 18 אסנטה • 19 סוסי • 20 ראפרטי • 21 צ'מברלין • מאמן: פאוול

אנגליהאנגליה