אניטה מורג'אני
 | |
| לידה |
16 במרץ 1959 (בת 65) סינגפור  |
|---|---|
| שם לידה |
Anita Shamdasani |
| מדינה |
סינגפור |
| שפות היצירה |
אנגלית |
|
anitamoorjani | |
  | |
אניטה מורג'אני (באנגלית: Anita Moorjani; נולדה ב-16 במרץ 1959)[1] היא סופרת, מחברת רב המכר "מתה להיות אני",[2] דוברת,[3] ויועצת בין-תרבותית לתאגידים בינלאומיים. בשנת 2006, לאחר שסבלה מסרטן סופני במשך כארבע שנים, תפקוד איבריה של אניטה קרס והיא נכנסה לתרדמת. היא הייתה בתרדמת במשך 30 שעות. היא הובהלה לבית החולים, כאשר הרופאים העריכו כי נותרו לה מספר שעות לחיות, שם היא טוענת שנכנסה לעולם הבא במהלך חוויית סף מוות (NDE) שחוותה.[4] לאחר חוויית ה-NDE, החלימה בתוך ימים ספורים וסיפרה כי במהלך החוויה הבינה כי הסיבה לסרטן הייתה שלא הייתה לה אהבה לעצמה ולכן ידעה שכשתחזור ההחלמה תהייה מהירה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם אניטה שאמדסאני להורים הודים, הארגוֹבִּינד (אבא) ונילוּ (אמא) שאמדסאני בסינגפור. זמן קצר לאחר לידתה עברה משפחתה לסרי לנקה, וכשהייתה בת שנתיים עברו להונג קונג, שם גדלו היא ואחיה הבכור אנוּפּ. אניטה ואחיה למדו בבתי ספר בריטיים. מורג'אני סיפרה שכבת מיעוטים, הייתה לעיתים קרובות קורבן לבריונות בבית הספר.[5] עקב הרקע המולטי-תרבותי, גדלה מורג'אני כילדה רב-לשונית, הדוברת סינדית (שפה הודית), קנטונזית (ניב של סינית) ואנגלית.[6]
חוויית סף מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2002, בעודה חיה ועובדת בהונג קונג, מורג'אני אובחנה בלימפומה ממארת לאחר מציאת גוש בצווארה. בתחילה, דחתה מורג'אני טיפולי רפואה קונבנציונלית. היא הייתה עדה למספר אנשים קרובים לה שנפטרו מסרטן, כולל אחיה, גיסה, והחברה הטובה ביותר שלה, למרות טיפולים קונבנציונליים נרחבים. במהלך החודשים הבאים, התנסתה מורג'אני במגוון שיטות ריפוי אלטרנטיבית, אך ללא הועיל. לאחר מכן היא עברה כמה טיפולי סרטן קונבנציונליים. אך, למרות כל הטיפולים, הרופאים הודיעו לה ולמשפחתה את זה, כי "מאוחר מדי" ואין אפשרות להציל את חייה. הלימפומה התפשט בכל גופה וכבר שלחה גרורות בכל גופה. למורג'אני כבר היו גידולים רבים בגודל של כלימון בכל פלג הגוף העליון, מצווארה עד הבטן. הגוף שלה כבר לא היה יכול לספוג מזון, הריאות שלה היו תמיד מלאות בנוזל ונוקזו בקביעות, והיא הייתה מחובר ברציפות לצינור חמצן. ב-2 בפברואר 2006, היא נכנסה לתרדמת עמוקה. הרופאים הודיעו למשפחתה שגופה היה בכשל מערכתי כולל ואלו השעות האחרונות של חייה.[7]
מורג'אני התעוררה מהתרדמת כשלושים שעות מאוחר יותר, וסיפרה על חוויה חוץ גופית בה קיבל את פניה אביה המנוח וחברתה הטובה שנפטרה מסרטן, הם אמרו לה שלא הגיע הזמן שלה למות. במהלך אותן 30 שעות, חוותה מורג'אני חוויה עם מאפיינים רבים של חוויית סף מוות, ובנוסף פרטים הייחודיים לה. מורג'אני סיפרה כי במהלך חווייתה התנגדה באופן נחרץ לחזור לגופה החולה ולסבל של הגוף הפיזי, אבל אביה וחברתה עודדוה, ואמרו לה שהיא צריכה לחזור, כדי "לחיות את חייה ללא מורא". היא תיארה שבמהלך החוויה התברר לה כי הסיבה לכך שהיא חולת סרטן נעוצה בחוסר אהבה שלה כלפי עצמה וממילא כשתחזור עם ההבנה הזו לגופה, תחלים מהרה.
לאחר היציאה מהתרדמת, מורג'אני חוותה ריפוי ספונטני (Spontaneous remission). בתוך 4 ימים בלבד הגידולים שלה התכווצו ללא כל טיפול (שכן על פי הרופאים לא היה גופה מסוגל לעמוד בטיפול כלשהו) בכ-70%, בתוך חמישה שבועות, כבר הייתה ללא כל זכר לסרטן, ולאחר בדיקות מקיפות שוחררה מבית החולים, אף על פי שנדרשה לכמה חודשי פיזיותרפיה כדי להחזיר לה את הכוח ויכולת השימוש בשריריה שהתנוונו.
קריירה כמנחה ויועצת[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר אותה החלמה פלאית, החלה מורג'אני לשתף את הסיפור שלה, ואת התובנות שעלו מחוויית ה-NDE באינטרנט. היא הגישה את תיאור החוויה המפורט של ה-NDE למכון המחקר של חוויות סף-מוות (NDERF), אתר המכון מנוהל על ידי האונקולוג ד"ר ג'פרי לונג. NDERF הוא אתר המוקדש למחקר NDE ובתוך כמה שעות מהגשת הסיפור, יצר לונג עמה קשר ותחקר אותה כדי לאמת את התיק, ולאחר שהשתכנע פורסם הסיפור שלה בדף הבית של אתר האינטרנט שלו, משום שהרגיש שהחווייה שלה הייתה "exceptional NDE". אף על פי שב-NDERF יש אלפי סיפורי NDE, סיפורה של מורג'אני הפך ויראלי, ויצר עניין גדול בקנה מידה בינלאומי.[8]
זמן קצר לאחר החלמתה, הציג האונקולוג שלה את מקרה ההחלמה הפלאי באוניברסיטת הונג קונג, ולאחר מכן הפגיש אותה עם ראש המחלקה למדעי ההתנהגות. היא הוזמנה כמרצה קבועה לסגל ולסטודנטים, כדי לדבר על נושאים כמו עמידה מול המוות, מול אבחנה של מחלה סופנית, התמודדות עם סרטן, איך לתמוך במישהו עם מחלה סופנית, פחד, מתח ממחלה, וכן הלאה.
ככל שעבר הזמן צבר הסיפור שלה עוד עניין ופרסום, ואנשים מכל רחבי העולם החלו ליצור איתה קשר דרך NDERF באתר ושאלו שאלות על ה-NDE, וחיפשו ייעוץ והדרכה. כדי לענות על הדרישה היא הקימה אתר אינטרנט משלה, ומהרה הגיעה למצב של מאות מיילים בשבוע מאנשים שרוצים לדעת יותר על החוויה שלה או איך להתמודד עם המחלה ועל נושאים אחרים שלה ניסיון רלוונטי בהם.
הסיפור שלה הגיע לתשומת לבם של הסופר ד"ר וויין דייר, אשר קישרה עם בית ההוצאה לאור "היי האוס" שהציע לה לכתוב יחד ספר.[9]
הספר "מתה להיות אני" פורסם במרץ 2012, ושבועיים לאחר השקתו כבר נרשם כרב-מכר של הניו יורק טיימס. מורג'אני הוזמנה להיות ב-PBD מיוחד על ידי וויין דייר שכותרתו "הרצונות", והתראיינה בערוצי תקשורת רבים בעולם. "מתה להיות אני" מכר לאחר מכן מעל מיליון עותקים ברחבי העולם, ותורגם למעל 40 שפות.
כמחברת של Hay House, אניטה מרצה ברחבי העולם המו"ל שלה והרצאות וכנסים כגון אני יכול לעשות את זה ומעבירה סמינרים לקהלים גדולים בכנסים כגון UPLIFT ו-TEDx.
ב-15 באפריל 2015, דווח כי רב המכר "מתה להיות אני" כבר עבר הסכם הפקה פוטנציאלי לסרט[10] עם המפיק עטור הפרסים רידלי סקוט.
בינואר 2016, משך המקרה של מורג'אני את תשומת הלב של Dr. Oz שבחן את פרטי התיק הרפואי שלה, ולאחר מכן הזמין אותה לתוכנית שלו.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן עדן כאן ועכשיו הוצאת אופוס
- מתה להיות אני הוצאת אופוס
- רגישות היא העוצמה החדשה (2022) תרגום חמוטל לוין. הוצאת אופוס
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אניטה מורג'אני
אניטה מורג'אני, ברשת החברתית פייסבוק
אניטה מורג'אני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אניטה מורג'אני, ברשת החברתית אינסטגרם
אניטה מורג'אני, סרטונים בערוץ היוטיוב- האתר הרשמי של אניטה
- אניטה מורג'אני, House Hay דף ביוגרפיה
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ #81-100 on the Spiritual 100 List in 2014
- ^ "2012 New York TImes Best Seller List". נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dying to be me! Anita Moorjani at TEDxBayArea". TEDx Talks. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Anita Moorjani's amazing NDE and miraculous healing". International Association for Near-Death Studies. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kaye, Randi (29 בנובמבר 2013). "Stories of life, death and faith: 'To Heaven and Back'". CNN. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Proud to Be Me Growing up in a cultural mélange". Hay House. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Moorjani, Anita (1 במרץ 2012). My Journey from Cancer, to Near Death, to True Healing (1st ed.). USA: Hay House; Unabridged Version edition (1 March 2012). p. 98. ISBN 978-1401937515. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Anita M's NDE". Near Death Experience Research Foundation (NDERF). אורכב מ-המקור ב-2014-08-26. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dyer, Wayne. "Dr. Wayne Dyer: Wishes Fulfilled". PBS. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mike Fleming Jr, Mike Fleming Jr, Ridley Scott, Giannina Facio Tap Miracle Tale ‘Dying To Be Me’, Deadline, 2015-04-15 (באנגלית)