אנימציית צינור גומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנימציית צינור גומיאנגלית: Rubber hose) היא אחת מהטכניקות החלוציות בתעשיית הקולנוע, אשר הייתה נפוצה בעיקר בארצות הברית בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. שמה של הטכניקה ניתן לה בשל מאפייני הדמויות שנוצרו בטכניקה זו, שהיו חסרי מפרקים ונעו בצורה חופשית וגמישה.[1]

בטי בופ, אחת מהדמיות המפורסמת שנוצרו בשיטת טכניקת האנימציה "צינור גומי".

השימוש בטכניקה זו הלך ודעך עם התפתחות שיטות חדשות והמצאת טכנולוגיות חדשות. עם זאת בשנים האחרונות טכניקה זו זוכה לעדנה הן בטלוויזיה והן בשימושים שונים במשחקי המחשב.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה של האנימציה כזרם חדש באמנות החזותית בתחילת המאה ה-20, החלה בעיקר עם קטעי קומיקס אשר פורסמו על גבי העיתונים. עם עלייתו של המדיום הקולנועי, החלו יוצרי הקומיקס לחשוב על דרכים חדשניות להמיר את הסגנון שיצרו ולהטמיע אותו בשיטה של תמונות זזות אל תוך הקולנוע.[1][3]

התפתחותה של האנימציה בהיותה צורה אמנותית חדשה ובלתי מוכרת הייתה ברובה מבוססת על ניסוי וטעיה ולמידה תוך כדי תנועה. ההמרה של האנימציה המצוירת אל מרחב שבו הדמויות נעות, יצרה את הצורך לחשיבה מחודשת בנוגע לאופן יצירת הדמויות מתוך ניסיון למצוא דרכי ייצור המוניים וקלים לצד שמירה על רמת הדיוק ביצירת הדמויות.[1][3]

אחרי תקופת זמן של יצירה על ידי ניסוי וטעיה נוצר בקהילת האנימטורים סט חוקים והגדרות באשר לאופני יצירת אנימציה.  התפתחותו של המדיום הביא בהמשך להקמת אולפני אנימציה. האולפנים הללו היו צריכים להתאים את עצמם בקלות לשוק ולצרכיו ובכך סללו את הדרך עבור ממשיכיהם והתוו את המסלול עבור אולפנים נוספים שחיקו אותם. אחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא "פליקס החתול" (Felix the Cat), אשר גרם להרבה אולפנים לייצר דמויות בעלות מאפיינים דומים. שיטת חיקוי זו יחד עם הפיתוחים הרגילים של האנימציה הביאו בסופו של דבר ליצירה של טכניקת האנימציה "צינור גומי".[3]

תור הזהב: שנות ה-20 וה-30[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר יצירת הטכניקה "צינור גומי" ועלייתו של "פליקס החתול" לראש רשימת דמויות האנימציה הפופולריות, נכנסו לשוק האנימציה חברות חדשות אשר החלו לחקות ולהמציא דמויות חדשות המבוססת על הטכניקה ועל דמותו של "פליקס". בין החברות שעשו זאת היו: לאף-או-גראם סטודיוס (Laugh-O-Gram Studios או ידוע היום כThe Walt Disney company), פליישר סטודיוס (Fliechser Studios).[1][3]

ריבוי החברות הביא לתנופה ושגשוג של אנימציית הגומי. כל חברה החלה לייצר דמויות, סדרות וסרטים המבוססות על הדמויות שנוצרו כמה שיותר מהר ורכבו על גל הפופולריות של אנימציה. דמויות שנוצרו בנוסף לפליקס: בטי בופ (Betty Boop), פופאיי (Pop-Eye), קוקו הליצן (Koko the Clown), אוסוולד הארנב (Oswald the Lucky Rabbit), מיקי מאוס (Mickey Mouse), מיני מאוס (Mini Mouse), קרייזי קאט (Krazy Kat), בימבו הכלב (Bimbo the Dog) ודמויות נוספות.[3]

חברות ותחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף תור הזהב של סגנון האנימציה "צינור גומי" בתחילת שנות ה-40, נותרו שתי חברות ראשיות שהתחרו בשוק. החברות הגדולות האלו היו לאף-או-גראם סטודיוס, שנודע לאחר מכן כ-The Walt Disney Company, הממוקמת  בחוף המערבי של ארצות הברית בהוליווד ופליישר סטודיוס הממוקמת בחוף המזרחי בניו יורק. לצידן פעלו עוד חברות קטנות שניסו אף הן את כוחן בשוק כמו The Warner Brothers.[1][3]

התחרות בין דיסני לאחים פליישר נמשכה כ־20 שנה ובמסגרתה ניסו החברות לפנות לקהלי יעד שונים. דיסני יצרה סרטים יותר מופשטים המיועדים לקהל יותר צעיר ואילו האחים פליישר יצרו סרטים עם טון יותר מבוגר. התחרות הגדולה ביניהן גרמה להם לפתח טכנולוגיות שונות על מנת לשפר את סרטיהם, מה שגרם לאחים פליישר ליצור את הסרט הראשון שמסונכרן עם מוזיקה, סדרת אנימציה בשם Ko-Ko Song Car-Tunes, אשר יצא כארבע שנים לפני Steam Boat Willy של דיסני, המוגדר לרוב כסרט הראשון המסונכרן עם מוזיקה.[1][3]

על אף התחרות שהביאה לפריחת השוק, קרסו האחים פליישר בסופו של דבר באמצע שנות 40. קריסת האחים פליישר אפשרה לדיסני להשתלט על שוק האנימציה ולבסס את מעמדה כמובילה בתחום. עם זאת על אף שעבודתם של יוצרים כמו האחים פליישר ויוצרים אחרים פחות מוכרת  כיום בקרב הציבור הרחב, ניתן עדיין להבחין בהשפעות שלהם גם כיום על שוק הבידור כולו.[1]

מבנה ויצירת האנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה טכניקת האנימציה "צינור גומי" מבוסס על יצירת דמויות נטולות מפרקים, ברוב האנימציות בסגנון זה מצויר קו פשוט על האזור ללא מפרק כגון הגפיים כדי שיהיה פשוט לציור וגמיש. סגנון הציור גם נעשה בדרך הנקראת "Squash And Stretch" (בתרגום "מחץ ומשוך") שגורמת לאנימציה עם כמות פריימים נמוכה להראות חלקה יותר כך שנוצרת האשליה כאילו קיימים יותר פריימים.[4][5]

נושא: השימוש בטכניקה במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום עם השימוש העצום באנימציה בין אם במשחקי המחשב או בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע ניסו מספר גורמים בעולם האנימציה להחיות מחדש את סגנון "צינור הגומי". לאחרונה, זוכה הטכניקה להערכה מחודשת בקרב לאנשים שמנסים לפתח ולייצור מדיה המבוססת על הסגנון הזה.[3][2]

משחקי מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה21, אנימציות "צינור גומי" באה לידי ביטוי בכל מיני מובנים, ואחד מהם הוא משחקי מחשב (לדוגמה: Epic Mickey, Bendy and the Ink Machine ,Cuphead. Kingdom Hearts). המשחקים מיוצגים ללא מפרקים כמו סוג האנימציה "צינור גומי" אך נגוון מדו מימד לתלת מימד.

המשחק -Cuphead מהווה דוגמה לשימוש מודרני באנימציית "צינור גומי", והמוזיקה שלו וסגנונו מזכירים ומושפעים מסגנון האנימציה של שנות השלושים.[2]

טלוויזיה וסרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומה הבולט של הטלוויזיה בשוק הבידור ובעולם האנימציה לא פסח גם על שוחרי טכניקת צינור הגומי. בשנים האחרונות אנו רואים שימוש, אף על פי שמועט בה. דוגמה בולטות לכך היא סדרת הטלוויזיה של דיסני "Mickey Mouse". הסדרה מבוססת על מספר קטעים אשר משלבים את סגנון האנימציה והקומדיה של הסדרה המקורית עם מודרניזציה על ידי שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Gordon B. Arnold, Animation and the American Imagination: A Brief History, ABC-CLIO, 2016-11-28. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 "1930s cartoon-inspired Cuphead targeting late 2014 on PC". Engadget (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2018. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Spaghetti Limbs, Bouncy Movements: The Age of Rubber Hose, the-animatorium.blogspot.co.il
  4. ^ Rubber Hose Limbs - TV Tropes, tvtropes.org
  5. ^ The Twelve Principles of Animation - TV Tropes, tvtropes.org
  6. ^ Mickey Mouse to Star in All-New Cartoon Shorts With Classic Comedy, Contemporary Flair, TV By The Numbers, ‏2013-03-12 (באנגלית)