אני, טוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אני, טוניה
I, Tonya
אני, טוניה
בימוי קרייג גילספי עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה מרגו רובי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סטיבן רוג'רס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טטיאנה אס. רייגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מרגו רובי (טוניה הארדינג)
סבסטיאן סטן
ג'וליאן ניקולסון
בובי קנאבלי
אליסון ג'ני
בוז'אנה נובקוביק
קייטלין קארבר (ננסי קריגן) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ף רוסו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 119 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה שחורה, סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו itonya
פרסים פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אליסון ג'ני) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.itonyamovie.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אני, טוניהאנגלית: I, Tonya) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 2017. הסרט, בבימויו של קרייג גילספי, נכתב על ידי סטיבן רוג'רס. הסרט עוקב אחר חייה של המחליקה האמנותית על הקרח טוניה הארדינג ואת הקשר שלה לתקיפת יריבתה, ננסי קריגן, בשנת 1994. הסרט כולל ראיונות שונים עם דמויות מרכזיות בחייה של טוניה הארדינג בסגנון תיעודי-בדיוני (מוקומנטריה), כמו גם שבירת הקיר הרביעי. מרגו רובי (שגם הייתה שותפה בהפקת הסרט), מגלמת את דמותה של הארדינג, סבסטיאן סטן משחק את בעלה של הארדינג (ג'ף גילולי), ואליסון ג'ני משחקת את אימה של הארדינג (לבונה גולדן). שחקנים נוספים בסרט: ג'וליאן ניקולסון, קייטלין קארבר, פול, וולטר האוזר ובובי קנאבלי.

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ב-8 בספטמבר 2017, ויצא לאקרנים בארצות הברית ב-8 בדצמבר 2017. הסרט, שנעשה בתקציב של 11 מיליון דולר בלבד, גרף הכנסות בסכום של כ-46 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט זכה לשבחי הביקורות עם שבחים רבים למשחקן של השחקניות מרגו רובי ואליסון ג'ני.

בטקס פרסי האקדמיה ה-90, זכתה אליסון ג'ני בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. הסרט היה גם מועמד לזכייה בקטגוריות נוספות: מועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר עבור משחקה של מרגו רובי, ומועמדות לפרס האוסקר לעריכה הטובה ביותר. הסרט גם קיבל שלוש מועמדויות לטקס פרסי גלובוס הזהב ה-75, וזיכה את אליסון ג'ני בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. גם בטקס פרסי גילדת השחקנים ה-24, זכתה אליסון ג'ני בפרס השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה. בטקס זה הייתה גם מרגו רובי מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי.[1] בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-71 הסרט קיבל חמש מועמדויות, וגם במסגרתו זכתה אליסון ג'ני בפרס פרס באפט"א לשחקנית בתפקיד משנה.[2]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 1970 בפורטלנד שבאורגון. טוניה הארדינג בת השלוש נדחפת על ידי אימה המתעללת לבונה, להצטרף לחוג החלקה אמנותית על הקרח. כאשר טוניה גדלה, אימה לבונה אף מוציאה אותה ממסגרת הלימודים בבית הספר על מנת שתוכל להתמקד בקריירת ההחלקה שלה. טוניה מתאמנת באופן אינטנסיבי תחת הדרכתה הצמודה של המאמנת דיאן רולינסון. במהרה טוניה הופכת לאחת מהמחליקות האמנותיות הטובות ביותר בארצות הברית, אבל היא לא מסוגלת להתעלות מעבר לשם שהיא קיבלה כ"זבל לבן", התלבושות תוצרת הבית והבחירה הלא-שגרתית שלה בביצועי המוזיקה לליווי הופעותיה.

בהיותה טוניה בת 15 בלבד, היא נכנסת למערכת יחסים עם ג'ף גילולי, שהיה אז בן 18, למרות התנגדותה של אמה. טוניה מתחתנת עם ג'ף על מנת לצאת מבית אמה, שנהגה להתעלל בה, אבל במהרה מתחיל גם ג'ף להתעלל פיזית בטוניה. לבונה בזה לביתה טוניה על כך שהיא משלימה עם המצב ונשארת עם בעל מתעלל, אך טוניה מאשימה את אימה על כך שהיא עצמה גידלה אותה בסביבה מתעללת ואלימה.

בינתיים, טוניה לוקחת מאמן חדש במקום רולינסון לאחר מריבה ביניהן, והופכת להיות האישה הראשונה בתחום ההחלקה האמנותית על הקרח שהצליחה להשלים קפיצה משולשת כפולה בתחרות אחת. למרות זאת היא מגיעה למקום הרביעי בלבד במשחקים האולימפיים. מובסת, היא חוזרת לעיר הולדתה פורטלנד, ומוצאת עבודה בתור מלצרית. אז מגיעה אליה המאמנת הראשונה שלה, דיאן רולינסון, אשר משכנעת אותה לחזור להתאמן לקראת אולימפיאדת החורף של שנת 1994. טוניה מבקרת את אימה המנוכרת, ואימה טוענת בתוקף שהיא זו שעשתה אותה אלופה.

אחרי שהביטחון של טוניה מתערער בעקבות איומי רצח שהיא מקבלת, ג'ף בעלה מבין שהוא יכול לעשות את אותו הדבר ליריבתה העיקרית של טוניה, ננסי קריגן. שון אקרט, חברו ההזוי של ג'ף, הרודף אחר מוניטין ויוקרה, שוכר שני נוכלים לא מנוסים לתקוף את קריגן לאחר אימון בדטרויט. שיין סטנט, אחד משני נוכלים אלו, פוצע את קריגן קשה בברך, ואחרי זמן לא ארוך הוא נתפס יחד עם חברו ושניהם מובאים למעצר. שון אקרט, חברו של ג'ף גילולי, מתרברב על חלקו בתקיפה של קריגן ברחבי העיר, מה שמוביל אליו במהירות את ה-FBI. הוא מצביע מיד על ג'ף כאיש ששכר אותו לבצע את התקיפה, אך גילולי מזועזע לגלות כי אקרט נתן הוראות לביצוע תקיפה ולא רק שלח מכתבי-איומים כמו שלכאורה הוא ביקש ממנו. טוניה מעפילה לנחברת האולימפית ותוך כדי כך נשמעות טענות כי היא הייתה מעורבת בתקיפה של קריגן. כאשר טוניה מבינה שככל הנראה היא תימצא אשמה על ידי האיגוד, היא הולכת לאף-בי-איי ומספרת להם מה עשו ג'ף ושון. ג'ף מגיע לביתה של טוניה כדי לתקוף אותה. טוניה עוזבת סופית את ג'ף והוא מסגיר אותה לרשויות, בטענה כי היא ידעה על התקיפה מלכתחילה.

בפורטלנד, טוניה מוצאת את עצמה בעיצומו של קרקס תקשורתי. אימה לבונה מגיעה לבקר אותה, וסוף סוף אומרת לה שהיא גאה בה וכי היא בצד שלה. עם זאת, כאשר היא שואלת את טוניה האם ידעה משהו על ההתקפה, טוניה מבינה שהיא נושאת עימה בבגדיה מכשיר הקלטה, ולאחר שהיא אכן מוצאת אותו אצלה היא מעיפה אותה מביתה. ג'ף, אקרט וסטנט מובאים למשפט בעוד שמשפטה של טוניה נדחה עד לאחר האולימפיאדה. לאחר ניסיון כושל בתרגיל המשולש, למרות הזמן שניתן לה לתקן את השרוך הקרוע במחליקים שלה, טוניה מגיעה למקום השמיני בלבד בעוד קריגן מגיעה למקום השני ומקבלת מדליית הכסף. טוניה בסופו של דבר לא נשלחת למאסר אך היא מקבלת עונש של שלוש שנים על תנאי, 500 שעות של עבודות שירות וקנס של 100,000 דולר. בנוסף, היא נאלצת לפרוש מאליפות העולם של שנת 1994 להחלקה אומנותית ומורחקת מתחרויות החלקה אמנותית לכל החיים. שבורת לב, היא מתחננת בפני השופטים לתת לה עונש מאסר ובתנאי שלא ייקחו ממנה את האפשרות להחליק, לטענתה - הדבר היחיד שהיא יודעת לעשות; השופט מסרב. ג'ף מאשר כי הוא זה האחראי להרס הקריירה של טוניה, משנה את שמו ונישא מחדש. טוניה הופכת למתאגרפת, נישאת שוב והופכת לאם.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן / שחקנית דמות הערות
מרגו רובי טוניה הארדינג
מקאנה גרייס טוניה הארדינג בצעירותה
מייזי סמית טוניה הארדינג בילדותה (גיל 4)
סבסטיאן סטן ג'ף גילולי בן זוגה של טוניה הארדינג
אליסון ג'ני לבונה גולדן אימה של טוניה הארדינג
ג'וליאן ניקולסון דיאן רולינסון מאמנת ההחלקה של טוניה הארדינג
קייטלין קארבר ננסי קריגן יריבתה של הארדינג וקורבן התקיפה
בוז'אנה נובקוביק דודי טיצ'מן מאמנת החלקה (מאוחרת) של הארדינג
פול וולטר האוזר שון אקרט חברו של ג'ף גילולי שהיה מעורב בתקיפה
בובי קנאבלי מרטין מדוקס מפיק טלוויזיה
דן טריאנדיפו בוב רולינסון בן זוגה של דיאן רולינסון
ריקי רוסט שיין סטנט נשכר לתקוף בפועל את ננסי קריגן

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריטאי סטיבן רוג'רס קיבל את ההשראה לכתיבת הסרט הזה לאחר שצפה בסרט דוקומנטרי על החלקה אמנותית על הקרח, אשר הזכיר את טוניה הארדינג.[3] רוג 'רס אירגן ראיונות עם הרדינג ואת בעלה לשעבר ג'ף גילולי. כל אחד מהם זכר את אירועי ההתקפה על ננסי קריגן בשנת 1994 בצורה שונה מאוד. רוג'רס החליט: "ובכן, זו הדרך שלי: להראות את נקודת המבט של כולם, ואז לתת לקהל להחליט."

מרגו רובי, ששיחקה את הרדינג וגם הייתה שותפה בהפקת הסרט, לא ידעה בעצם שהתסריט מבוסס על אירוע אמיתי עד לאחר שסיימה לקרוא אותו.[4] מייד לפני הצילומים, רובי טסה מלוס אנג'לס לפורטלנד, אורגון כדי להכיר את הארדינג. רובי התאמנה במשך ארבעה חודשים על מנת להיות מוכנה לסצינות ההחלקה על הקרח. היידי מונגר ואנה מלקובה שימשו ככפילות בסצינות ההחלקה ובנוסף נלקחה שרה קווארה על מנת לשמש כמאמנת וכוריאוגרפית.[5][6]

רוג'רס כתב את התפקיד של לבונה, אימה של טוניה, עבור אליסון ג'ני; ג'ני היא חברה ותיקה של רוג' רס, אבל "הכוכבים היו [לא] מיושרים" לעבודתם המשותפת עד לאחר השלמת התסריט. ג'ני אמרה כי זה היה אחד מהחלקים המאתגרים ביותר בקריירה שלה.

הצילומים החלו בסוף ינואר 2017 במייקון, ג'ורג'יה, כאשר "מייקון קוליסאום" משמש כסט.[7][8][9] לאורך כל הצילומים, רובי סבלה מפריצת דיסק בצוואר ועברה בדיקות Mri כדי לוודא שזה בטוח עבורה להמשיך לשחק ולצלם את סצנות ההחלקה. הצילומים לסרט הסתיימו בסוף פברואר של אותה שנה, עם צילומי השלמה שנערכו באטלנטה ב-16 במאי[10][11][12]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהשירים בפסקול הסרט היו בשימוש על ידי הארדינג בתרגילים שביצעה, כגון השיר של להקת זי זי טופ: "שק שינה". שירים אחרים נבחרו על ידי המנהלת המוזיקלית סוזן ג'ייקובס: שירים משנות השבעים כמו למשל השיר "שרשרת" של להקת הפליטווד מק, "שרשרת" או השיר של להקת סופרטראמפ: "להתראות זר". השירים האלו באו מעידן בו המוזיקה הוגדרה ב"עוצמה מלאה" ו"חמה". ג'ייקובס חשה כי "שירי הרוק הקלאסיים מילאו את התמונה בלי להפריע לסיפור".המבקרת אמילי מאנינג מצאה כי שירים אחרים, כמו למשל השיר של En "ווג", ",Free your mind" והשיר "ברקודה", יצרו "הקבלה מעניינת בין דבקותה ושאיפתה של טוניה".[13] הסרט מסתיים בקאבר לשיר של להקת סוזי והבנשיז: "The Passenger";[14] מאנינג כתבה: "היה משהו מאוד נכון בלראות את טוניה מחליקה לצלילי סוזי והבנשיז." ג'ייקובס אמרה כי בשיר הסיום היה "משהו ברור (...) והמילים בו הידהדו". מילות השיר של להקת הדייר סטרייטס - רומיאו ויוליה היו חשובות כי "הן הרגישו כמו הסיפור עצמו".

הפסקול יצא ב-8 בדצמבר 2017, על ידי Milano Records, והוא כולל שירים מקוריים מהסרט שבוצעו על ידי אמנים שונים וקטעים מהביצועים המקוריים.[15]

יציאת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגו רובי בבכורה של "אני, טוניה" ב סידני, אוסטרליה, ינואר 2018

"אני, טוניה" יצא להקרנת בכורה ב פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו ב 8 בספטמבר 2017.[16] זמן קצר לאחר מכן, רכשה חברת ניאון ארצות הברית את זכויות ההפצה של הסרט.[17][18][19]

הסרט יצא להקרנות מסחריות ב 8 בדצמבר 2017.[20] בינואר 2018 נשאלה ננסי קריגן האם היא ראתה את הסרט, והשיבה בשלילה וציינה כי "אני הייתי הקורבן" ושהיא פשוט הייתה "עסוקה בלחיות את החיים."[21]

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא ב-DVD ו-Blu-ray ב 13 במרץ 2018.[22]

תגובות הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אני, טוניה" גרף כ-30 מיליון דולר בארצות הברית וקנדה ו-16.3 מיליון דולר במדינות אחרות, ובסך הכל הרווחים של הסרט ברחבי העולם הגיעו לסך של $46.3 מיליון דולר.

לאחר רווחים של $11.6 מיליון בקצת מעל חודש בו הוצג הסרט בצורה מוגבלת, הסרט הרוויח כ-$2.9 מיליון ב-799 תיאטראות, בסוף שבוע אחד.[23] 

לאחר ההודעה שהסרט קיבל שלוש מועמדויות לאוסקר, נוספו לרשימה בשבוע שלאחר מכן עוד כ-161 בתי הקולנוע שהקרינו אותו והכנסות של $3 מיליון.[24]

תגובת הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Photo of Allison Janney.
משחקה של אליסון ג'ני בתפקיד לבונה זכה לשבחים וזיכה אותה בפרס האוסקר על שחקנית המשנה הטובה ביותר

באתר Rotten Tomatoes הסרט מחזיק בדירוג ממוצע של 90% על סמך 304 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.7 מתוך 10. באתר "critical consensus" נכתב: "בזכות עבודת המשחק המוקפדת של מרגו רובי ואליסון ג'ני, "אני, טוניה" מוצא את ההומור בסיפור האמיתי הזה, מבלי לאבד את הזווית הטראגית והאלמנטים המהדהדים שבסיפור הזה."[25] באתר Metacritic, לסרט יש ציון ממוצע משוקלל של 77 מתוך 100, מבוסס על 46 מבקרים, ברובן "ביקורות אוהדות".[26]

אליסון ג'ני זכתה לשבחים רבים מהמבקרים על הופעתה כלבונה גולדן. כריסטי למיר מאתר rogerebert.com כתבה: "ג'ני בהחלט קורעת אותה כמו החול, מעשנת בשרשרת כמו לבונה הרדינג, מעליבה את טוניה כל הזמן ומתערבת כל הזמן, במה שלבסוף הופך אותה ללוחמת. זה תפקיד ראוותני ותופס את העיניים אך לא חד גוני; מייקל או'סליבן מהוושינגטון פוסט כתב כי: ג'ני גונבת את ההצגה בכל סצנה שבה היא משחקת את לבונה. הלן אוה'רה מאמפייר הגדירה את הופעתה של ג'ני כ"מבוצעת ללא רבב, ראוותנית, בלתי נשכחת".

שבחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אני, טוניה" הרוויח מועמדויות ופרסים רבים. בטקס AACTA לפרסים בינלאומיים השביעי, זכתה רובי בפרס השחקנית הטובה ביותר, וג'ני זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר.[27] הסרט קיבל חמש מועמדויות בטקס פרסי האקדמיה ה-71, כולל מועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר בתפקיד מוביל למרגו רובי, התסריט המקורי הטוב ביותר לרוג'רס, והפרס בו זכתה ג'ני: שחקנית המשנה הטובה ביותר.[28] בטקס פרסי גלובוס הזהב, קיבלה ג'ני את פרס גלובוס הזהב עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר – סרט קולנוע, בעוד הסרט היה גם מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר – קומדיה או מוזיקלי ורובי הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר – סרט קומדיה או מוזיקלי.[29] הסרט גם היה מועמד לפרסים עצמאיים שונים[30] וכן לפרס גילדת המפיקים של אמריקה.[31] רובי וג'ני היו מועמדות ל-24 פרסים נוספים. רוג'רס גם היה מועמד לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר מן התסריטאים של אמריקה.[32]

בטקס פרסי האקדמיה ה-90, ג'ני זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. מרגו רובי הרוויחה את המועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר וריגל קיבל מועמדות לפרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר.[33][34]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אני, טוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "SAG Award Nominations: The Complete List". The Hollywood Reporter. 13 בדצמבר 2017. 
  2. ^ "The Shape of Water leads Bafta nominations". BBC News. 9 בינואר 2018. 
  3. ^ Robbie, Margot; Rogers, Steven; Gillespie, Craig; Janney, Allison, et al. (5 בדצמבר 2017). Conversations with I, Tonya [Cast and Crew]. SAG-AFTRA Foundation. (ראיון) (YouTube). .
  4. ^ Robbie, Margot (12 בינואר 2018). Conversations with Margot Robbie. SAG-AFTRA Foundation. ראיון עם Jenelle Riley (YouTube). 
  5. ^ Elfman, Lois (14 בדצמבר 2017). "Kawahara crafts skating magic for 'I, Tonya'". IceNetwork.com. 
  6. ^ Marotta, Jenna (13 בדצמבר 2017). "Training Margot Robbie to Be ‘I, Tonya’: Skating Choreographer Sarah Kawahara Tells All". IndieWire. 
  7. ^ "Georgia: I, Tonya". Directors Guild of America. 
  8. ^ "The Tonya Harding movie starring Margot Robbie is filming in Macon, GA next week". On Location Vacations. 25 בינואר 2017. 
  9. ^ Corley, Laura (1 בפברואר 2017). ""I, Tonya" films in Macon, bringing ’90s vibe to Macon Coliseum". Macon (באנגלית). 
  10. ^ "Sebastian Stan updates his Instagram – I, Tonya finishes filming! – SebastianStanZone.com – Fansite for Sebastian Stan". Sebastianstanzone.com. 
  11. ^ "Margot Robbie's 'I, Tonya' Reshoots Casting Call in Atlanta". Projectcasting.com. 10 במאי 2017. 
  12. ^ ""I, Tonya" Casting for Reshoots in Atlanta -". 2018auditions.com. 11 במאי 2017. 
  13. ^ Manning, Emily (17 בינואר 2018). "‘i, tonya’ sets figure skating to siouxsie & the banshees (and it works)". i-d.vice.com. 
  14. ^ Rosen, Christopher (11 בדצמבר 2017). "Best of 2017 (Behind the Scenes): The stories behind the best songs on the I, Tonya soundtrack". Entertainment Weekly. 
  15. ^ "I, Tonya (Original Motion Picture Soundtrack)". iTunes. Apple. 
  16. ^ "Toronto Film Festival 2017 Unveils Strong Slate". Deadline. 
  17. ^ Lang, Brent (11 בספטמבר 2017). "Toronto: Neon, 30WEST Land ‘I, Tonya’ With Margot Robbie". Variety. 
  18. ^ Fleming Jr, Mike (11 בספטמבר 2017). "Neon & 30WEST Land ‘I, Tonya’ For $5 Million – Toronto". Deadline.com. 
  19. ^ Kohn, Eric (11 בספטמבר 2017). "‘I, Tonya’ Sells to Neon: Why Tonya Harding’s Story Is Taking Margot Robbie and Allison Janney Into Oscar Season". Indiewire. 
  20. ^ Feinberg, Scott (22 בספטמבר 2017). "'I, Tonya' Sets 2017 Awards-Qualifying Release Date (Exclusive)". The Hollywood Reporter. 
  21. ^ Shaughnessy, Dan (11 בינואר 2018). "Nancy Kerrigan Has Very Little to Say About I, Tonya". Boston Globe. 
  22. ^ "Academy Award Nominee I, TONYA Available on Blu-Ray and DVD March 13". Broadway World. 2 במרץ 2018. 
  23. ^ D'Alessandro, Anthony (21 בינואר 2018). "January Slows As ‘Jumanji’ Takes No. 1 For 3rd Weekend With $19M To $20M; Older Guy Pics ’12 Strong’ & ‘Den Of Thieves’ In Mid-Teens". Deadline.com. 
  24. ^ D'Alessandro, Anthony (28 בינואר 2018). "Fox Controls Close To 40% Of Weekend B.O. Led By ‘Maze Runner’ & Oscar Holdovers; ‘Hostiles’ Gallops Past $10M". Deadline.com. 
  25. ^ "I, Tonya (2017)". Rotten Tomatoes. 
  26. ^ "I, Tonya Reviews". Metacritic. 
  27. ^ Kilday, Gregg (5 בינואר 2018). "'Three Billboards' Named Best Film at Australian Academy's International Awards". The Hollywood Reporter. 
  28. ^ Ritman, Alex (8 בינואר 2018). "BAFTA Awards: 'Shape of Water,' 'Three Billboards,' 'Darkest Hour' Lead Pack of Nominations". The Hollywood Reporter. 
  29. ^ Rubin, Rebecca (11 בדצמבר 2017). "Golden Globe Nominations: Complete List". Variety. 
  30. ^ Lewis, Hilary (21 בנובמבר 2017). "2018 Independent Spirit Award Nominations Revealed". The Hollywood Reporter. 
  31. ^ Lewis, Hilary (5 בינואר 2018). "PGA Awards: 'Wonder Woman,' 'The Post,' 'Three Billboards' Up for Top Film Prize". The Hollywood Reporter. 
  32. ^ McNary, Dave (4 בינואר 2018). "Writers Guild Awards: 'Get Out,' 'Call Me by Your Name,' 'Lady Bird' Nab Nominations". Variety. 
  33. ^ "Oscar nominations 2018: The complete list of nominees for the 90th Academy Awards". Los Angeles Times. 23 בינואר 2018. 
  34. ^ Smith, Patrick; Hawkes, Rebecca; Robey, Tim (5 במרץ 2018). "Live Oscars 2018: The nominees, winners and speeches - Best Supporting Actor goes to Sam Rockwell - live". The Daily Telegraph.