אני אגדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אני אגדה
I am legend teaser.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: I Am Legend
בימוי: פרנסיס לורנס
הפקה: עקיבא גולדסמן
דייוויד היימן
ג'יימס לסיטר
ניל ה. מוריץ
טרייסי טורם
תסריט: עקיבא גולדסמן ומארק פרוטוסביץ', על פי הרומן "אני אגדה" מאת ריצ'רד מת'סון
שחקנים ראשיים: ויל סמית'
אליס בראגה
דאש מיהוק
סאלי ריצ'רדסון
מוזיקה: ג'יימס ניוטון הווארד
צילום: אנדרו לזני
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 14 בדצמבר 2007
משך הקרנה: 100 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 150 מיליון דולר
פרסים: פרס סאטורן
דף הסרט ב-IMDb

אני אגדהאנגלית: I Am Legend) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2007 מסוגת מותחן מדע בדיוני ואימה, בבימויו של פרנסיס לורנס ובכיכובו של ויל סמית'. הסרט הנו העיבוד הקולנועי השלישי לרומן של ריצ'רד מתיסון "אני אגדה" משנת 1954, וקדמו לו האיש האחרון על פני כדור הארץ משנת 1964 בכיכובו של וינסנט פרייס, ואיש האומגה משנת 1971 בכיכובו של צ'רלטון הסטון. הקרנת הבכורה של "אני אגדה" בארצות הברית נערכה ב-11 בדצמבר 2007.

בסרט מגלם סמית' את רוברט נוויל, וירולוג החסין לנגיף מעשה ידי אדם שנועד לרפא סרטן, במנהטן הפוסט-אפוקליפטית של שנת 2012. נוויל מנסה למצוא תרופה לנגיף בעודו מתגונן מפני בני אדם אשר נפגעו ממנו גנטית. משחקו בסרט זיכה את סמית' בפרס סאטורן בקטגוריית השחקן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, נגיף חצבת שהונדס גנטית בידי ד"ר אליס קריפין (אמה תומפסון) במטרה לרפא סרטן, עבר מוטציה וגרם לפריצת מגפה קשה. בדצמבר 2009 הורה נשיא ארצות הברית על הטלת הסגר על האי מנהטן. במהלך המהומות שפרצו עקב כך ניסה הווירולוג הצבאי לויטננט קולונל רוברט נוויל (ויל סמית') לחלץ את אשתו זואי (סאלי ריצ'רדסון) ובתו מארלי (וילו סמית') מן האי, תוך שהוא מתעקש להישאר במקום כדי לנסות למצוא תרופה לנגיף. בסדרת פלאשבקים מתגלה כי נוויל הצליח להעביר את משפחתו למסוק, אך זה התנגש במסוק אחר אשר יצא מכלל שליטה בגלל המהומות.

כשלוש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2012, נוויל הוא בן האנוש האחרון בעיר ניו יורק ובין האחרונים בעולם. את שגרת יומו מעביר נוויל בשיטוט ברחבי מנהטן הנטושה עם כלבתו סאם ובציד של עדרי חיות קטנים השועטים ברחובותיה ההרוסים. בעזרת שדר חוזר ברדיו הוא קורא לכל ניצול נוסף אשר אולי יקלע למקום לבוא ולפגוש בו במזח, בו הוא מחכה בשעה קבועה מדי יום. נוויל מתקשה להתמודד עם הבדידות. הוא מדבר אל כלבתו ומתייחס אליה כאל ילדה, רואה סרטי וידאו לפי סדר מחנות השכרה, בה עמל וסידר בובות ראווה כדי ש"יארחו לו לחברה", אליהן הוא אף מדבר ונותן שמות. הוא עובר בית-בית ברחבי העיר, אוסף מצרכים וחושף את חלונות הבית לאור. על ביתו שלו מגן נוויל באדיקות באמצעות לוחות מתכת כבדים למראה אותם הוא מגיף מדי ערב, לקראת שקיעת השמש, בנוסף למנעולים רבים ונשק רב, אותו הוא גם נושא מחוץ למחסה. בעוד שנדמה בתחילה כי מטרת הנשק היא לציד בלבד, הרי שעם הזמן מתגלה שנוויל איננו כה לבד.

במהלך הסרט מתגלה כי הוירוס הקטלני הרג 90% מאוכלוסיית העולם, וכ-1% בלבד, לרבות נוויל עצמו, היה מחוסן. תשעת האחוזים הנותרים הפכו ליצורים אחרים, המזכירים ערפדים או זומבים. הם גדולים, חזקים ותוקפניים, חסרי שיער, חיוורים ותזזיתיים ובעלי עיניים אדומות. אותם יצורים, המכונים בסרט "ציידי החושך", רודפים אחר דם טרי ונפגעים בקלות מאור שמש ומאור אולטרה סגול. נוויל מאמין כי הם פראים שאיבדו כל צלם אנוש וכל אינסטינקט או אינטליגנציה, אך עם הזמן מתברר כי אפשרות זו אינה בהכרח נכונה.

נוויל ממשיך לחקור ולנסות למצוא תרופה לנגיף במעבדה מאובזרת בביתו. הוא תופס עכברים, מדביק אותם בוירוס ואז מנסה עליהם חיסונים שונים אותם הוא ממציא. כאשר אחד מהם מראה סימני החלמה הוא תופס אחת מ"ציידי החושך", לאחר שפיתה אותה בעזרת דם טרי למלכודת, אשר נכרכת על רגליה באמצעות מכונית המשמשת כמשקולת ועוטפת אותה בבד שחור כהגנה מפני השמש. כאשר הוא לוכד את "ציידת החושך" מופתע נוויל לראות "צייד החושך" זכר יוצא אל השמש ושואג לעברו. נוויל מפרש התנהגות זו כאובדן אינסטינקט ההישרדות, אבל המשך ההתרחשויות מעידות על אפשרות אחרת.

נוויל מנסה במעבדתו את אחד מחיסוניו על "ציידת החושך" שלכד אך ללא הועיל. אמנם ניכר שיפור בהתחלה אך נסיגה חלה במהירות והוא חושב שסביר יותר שהחיסון יהרוג אותה. הוא מנסה לקרר את גופהּ‏ לתקופה ארוכה בתקווה שבעזרת הורדת הטמפרטורה החיסון יפעל טוב יותר. למחרת הוא יוצא לסיורו הקבוע עם כלבתו אך מופתע לגלות את אחת מבובות הראווה מספר רחובות הרחק ממיקומה הרגיל. נוויל נתקף בהיסטריה ומאיים על הבובה בנשק, שואג שתגיד לו אם היא אמיתית וזזה בכוחות עצמה. בחמת זעם הוא יורה על הבובה, וכשזו נהרסת כליל הוא מאבד עשתונותיו, חושש שמישהו בוחן אותו ויורה לכל עבר. כאשר הוא דורך על השלולית במרכזה ניצבה הבובה רגלו נכרכת במלכודת דומה לזו שבעזרתה תפס את "ציידת החושך". נוויל נתלה מרגלו באוויר, חוטף מכה בראשו ומתעלף.

הוא מתעורר שעות לאחר מכן, כאשר השמש כבר קרובה לשקיעה ומבין את מצוקתו הרבה. הוא שולף סכין וחותך את החוט שנכרך סביב רגלו, אך כאשר הוא נופל לקרקע הסכין ננעצת ברגלו ופוצעת אותה. נוויל זוחל בחזרה לרכבו יחד עם סאם, אך עם השמש הגוועת מגלה כי אותו "צייד החושך" זכר אשר שאג אליו קודם לכן מחכה לו בבנין צמוד, צופה בו מתוך האפלה. "צייד החושך" משחרר שני כלבים הנגועים בנגיף הרודפים אחריו. האחד תוקף את נוויל והשני את סאם. נוויל מנסה להתגונן מפניהם, אך לבסוף זוהי סאם שמצליחה להכריע את הכלבים, במחיר פציעות קשות. נוויל מבין שעתה סאם נדבקה בנגיף וממהר למעבדתו, בעודו פצוע, כדי לנסות ולרפאה. החיסון לא מצליח, סאם במהרה הופכת לתוקפנית כלפיו ונוויל נאלץ להרגה.

אכול זעם וכאב קובר נוויל את כלבתו ויוצא למשימת התאבדות אל מול "ציידי החושך". הוא מציב בובה במזח בו הוא מחכה וממתין לשקיעה כדי שאלו יבואו בנסיון לתקפו. כשזה קורה מתחיל נוויל לדרוס אותם. אותו צייד החושך זכר מוביל את האחרים במתקפה ושולח אותם בקבוצות. כאשר הם לבסוף מצליחים לשתק את רכבו של נוויל זה ניגש אליו ועומד להרגו, אך אור אולטרה סגול מופיע לפתע ומבריח אותם.

נוויל, הוזה מפציעותיו, מתעורר לאחר מכן בדירתו ורואה לרגע את אשתו ובתו, רק כדי להבין שאלה אישה וילד זרים - אנה ואית'ן - אשר הצילו אותו אמש, וכי פציעתו טופלה. אנה, מספרת לו כי שמעה את השדר שלו. נוויל מתקשה להתמודד עם החזרה של בני אנוש לעולם. אנה מזמינה את נוויל שיבוא עמה ועם אית'ן למושבה של ניצולים בצפון הקר, אשר לפי טענתה הוירוס לא שרד בו, אך נוויל אינו מאמין לה ומראה לה את המטופלת שלו. בלילה תוקפים אותם הציידים בראשות מפקדם לאחר שעקבו אחר אנה בחסות החשיכה. נוויל מפעיל הגנות על הבית כמו פנסי אולטרה סגול ומתקני נפץ במכוניות אך הם ממשיכים להגיע ובסוף חודרים לבית. המפקד של הרודפים תוקף את נוויל אבל זה מצליח לברוח ממנו עם אנה ואית'ן למעבדה, בה הם מבחינים כי "ציידת החושך" מחלימה וכי העור שלה מבריא. כאשר מפרידה ביניהם רק זכוכית משוריינת, בעוד "ציידי החושך" מטיחים עצמם בעוצמה כנגד הזכוכית במטרה לשבור אותה, מנסה נוויל לשכנעם שהוא יכול לרפא אותם. המנהיג שלהם מגיע וסודק בנגיחות חוזרות ונשנות את הזכוכית. נוויל שולח את אנה ואית'ן להסתתר בכספת המצויה במעבדה, לוקח דגימת דם מ"ציידת החושך" ונותן אותה לאנה. הוא לוקח רימון יד מאחת המגירות, וכשהזכוכית עומדת על סף שבירה מלאה, הוא ומנהיג "ציידי החושך" רצים אחד כנגד השני, הזכוכית מתנפצת והרימון מתפוצץ והורג את הנוכחים בחדר. בסיום הסרט נראים אנה ואית'ן כשהם מגיעים למושבת הניצולים בה אנה מוסרת את דגימת הדם המכילה את התרופה לווירוס.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]