אני יריתי באנדי וורהול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני יריתי באנדי וורהול
I Shot Andy Warhol
I SHOT ANDY WARHOL.jpeg
בימוי מרי הארון
הופק בידי Tom Kalin, כריסטין וצון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מארי הארון, Daniel Minahan עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לילי טיילור
Isabel Gillies
ג'ון ונטימיליה
גבריאל מאן
אריק מביוס
דונובן ליץ'
ג'סטין ת'רו
פיטר פרידמן
Edoardo Ballerini
מרים סיר
לין כהן
רג' רוג'רס
ג'יימס ליונס
אנה תומסון
מארק מרגוליס
מרתה פלימפטון
לותייר בלוטו
סטיבן דורף
ג'ארד האריס
אן דונג
טהני וולך
מייקל אימפריולי
קרייג צ'סטר
דונובן
ג'יל הנסי
ביל סייג'
Michelle Hurst עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ון קייל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אלן קוראס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה BBC, Killer Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה חברת סמואל גולדווין, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 בינואר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 103 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט פשע, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו ishotandywarhol
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אני יריתי באנדי וורהול (באנגלית: I Shot Andy Warhol) הוא סרט אמריקאי-בריטי עצמאי משנת 1996, המספר על חייה של ואלרי סולאנס ועל מערכת היחסים שלה עם האמן אנדי וורהול. זהו סרט הביכורים של הבמאית הקנדית מרי הארון. בסרט מככבת לילי טיילור בתפקיד ואלרי סולאנס, ג'ארד האריס משחק את תפקיד אנדי וורהול, ומרתה פלימפטון מגלמת את חברתה של סולאנס, סטיבי. סטיבן דורף משחק את קנדי דרלינג, אחת ה"סופרסטארז" של וורהול. את פסקול הסרט כתב ג'ון קייל מהוולווט אנדרגראונד,[1] למרות מחאותיו של חבר הלהקה לשעבר לו רידיו לה טנגו מגלמים להקה אנונימית המזכירה את הוולווט אנדרגראונד. 

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה במדור Un Certain Regard בפסטיבל קאן ב-1996.[2] כדי לחגוג את יום השנה ה-30 של פרס טדי, נבחר הסרט להקרנה כחלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין ה-66 בפברואר 2016.[3]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח רגעים לאחר הירי, כאשר ואלרי סולאנס (לילי טיילור) במעצר בגין הירי של אנדי וורהול (ג'ארד האריס). הסרט אז חוזר לעבר בסדרה של פלאשבקים המציירים את ילדותה הקשה, והצלחתה בלימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה. כאן, ואלרי מגלה שהיא לסבית, שהיא יודעת לכתוב, וכן שיש לה נקודת מבט ייחודית לגבי העולם. היא נוסעת לניו יורק כדי להצליח בתור סופרת ומחזאית, אך עד מהרה מבינה כמה ההצלחה חמקמקה. ואלרי מעורה בחיי הפרינג' של ניו יורק. דרך חברתה סטיבי (מרתה פלימפטון), היא פוגשת את קנדי דרלינג (סטיבן דורף), אישה טרנסג'נדרית שנמנית בין ה"סופרסטארז" של אנדי וורהול, ודרכה היא פוגשת גם את וורהול.

ואלרי רוצה שוורהול יפיק מחזה שהיא כתבה, Up Your Ass, אך וורהול וחבריו רואים בסולאנס קוריוז משעשע. וורהול מתעלם מבקשותיה, וחברו מוריס ג'ירודיאס (לותייר בלוטו), המו"ל של הוצאת ספרים אולימפיה, רוצה שהיא תכתוב עבורו רומן פורנוגרפי. אחרי שהיא חותמת איתו על חוזה, היא מתחרטת ומרגישה מנוצלת כשהיא מבינה שתקבל רק פרוטות מהכנסות הספר. היא הולכת ומבקשת מוורהול שיחזיר לה את כתב היד שמסרה לו, והוא טוען שהוא אבד. ואלרי, שמרגישה בשלב זה מושפלת ורדופה, ונשלטת על ידי וורהול וג'ירודיאס, פורצת בזעם והופכת את שולחן הכתיבה של וורהול. 

עכשיו שאבד חינה, גם באירועים ציבוריים קהל המזדנבים של וורהול וחבריו מפנים לסולאנס כתף קרה. ייאושה של סולאנס גובר וגובר, וגם מצבה הכלכלי נואש. היא עומדת יומיום בפינות רחובות ניו יורק ומנסה למכור את המניפסט שלה, אך אף אחד לא לוקח אותה ברצינות. בלית ברירה, היא פונה לעבודת מין לכלכלתה, ולפעמים גם גונבת מלקוחותיה. מצבה הנפשי מתדרדר, ובאקט נואש אחרון, היא מחליטה להרוג את וורהול, ויורה בו. הסרט קופץ קדימה, ומראה שאת שארית חייו וורהול חי בפחד כתוצאה מהירי, וכן שהספר ה"פורנוגרפי" שכתבה סולאנס היה בעצם מניפסט החלאה, אשר היה לקלסיקה פמיניסטית.

הקאסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לילי טיילור בתפקיד ואלרי סולאנס
  • ג'ארד האריס בתפקיד אנדי וורהול
  • סטיבן דורף בתפקיד קנדי דרלינג
  • מרתה פלימפטון בתפקיד סטיבי
  • לותייר בלוטו בתפקיד מוריס ג'ירודיאס
  • אנה לווין בתפקיד אייריס
  • פיטר פרידמן בתפקיד אלן ברק
  • טאני וולש בתפקיד ויוה
  • ג'יימי הרולד בתפקיד ג'קי קרטיס
  • דונובן ליץ' בתפקיד ג'רארד מלנגה
  • ג'ים ליונס בתפקיד בילי ניים
  • מייקל אימפריולי בתפקיד אונדין
  • רג' רוג'רס בתפקיד פול מוריסי
  • ביל סייג' בתפקיד טום בייקר
  • ג'סטין ת'רו בתפקיד מארק
  • ג'יל הנסי בתפקיד לורה
  • קוקו מקפירסון בתפקיד בריג'יד ברלין
  • לוריין פאריס בתפקיד סוזן
  • קרייג צ'סטר בתפקיד פרד יוז
  • ויקטור בראון בתפקיד דני
  • בילי ארב בתפקיד רוטן ריטה
  • אן דונג בתפקיד הרוזנת דה-קורסי
  • מרים סיר בתפקיד אולטרה סגול

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes הסרט זכה לציון של 77% ביקורות חיוביות.[4] באתר Metacritic יש לו ציון משוקלל של 75/100, המבוסס על 20 מבקרים, ציון אשר נחשב ל"ביקורות חיוביות באופן כללי".[5]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיחון – פרס ניהול אמנותי: תרז דפרז
  • פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סיאטל – פרס "מחט החלל המוזהב" לשחקנית הטובה ביותר: לילי טיילור
  • פסטיבל הסרטים של סטוקהולם – פרס השחקנית הטובה ביותר: לילי טיילור
  • פסטיבל הסרטים סאנדנס – הכרה מיוחדת להופעה יוצאת דופן: לילי טיילור

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אינדפנדנט ספיריט לסרט ביכורים – מרי הארון, טום קאלין וכריסטין ואקון
  • פרס "סוס הברונזה" מטעם פסטיבל הסרטים של סטוקהולם
  • פסטיבל הסרטים סאנדנס – פרס חבר השופטים לסרט דרמה

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Burned" - Wilco
  • "Walk On By" - Dionne Warwick
  • "One Note Samba" - Antonio Carlos Jobim
  • "The More I See You" - Chris Montez
  • "Itchycoo Park" - Ben Lee
  • "Sunshine Superman" - Jewel
  • "Caro Nome Aria" - Daniela Lojarro
  • "Mas Que Nada" - Sérgio Mendes and Brasil '65
  • "Love Is All Around" - R.E.M.
  • "Season of the Witch" - Luna
  • "Grazing in the Grass" - Hugh Masekela
  • "Do You Believe in Magic" - The Lovin' Spoonful
  • "The Red Telephone" - Love
  • "Gimi a Little Break" - Love
  • "Sensitive Euroman" - Pavement
  • "Summertime Blues" - Blue Cheer
  • "Kick Out the Jams" - MC5
  • "Ain't Gonna Bump No More with No Big Fat Woman" - Joe Tex
  • "I'll Keep It with Mine" - Bettie Serveert
  • "Demons" - Yo La Tengo

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Heller, Dana (2008). "Shooting Solanas: Radical Feminist History and the Technology of Failure". in Hesford, Victoria; Diedrich, Lisa. Feminist Time Against Nation Time: Gender, Politics, and the Nation-State in an Age of Permanent War. Lanham, MD: Lexington Books. ISBN 978-0-7391-1123-9. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]