אנליזה גרוסקורט
 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1904 אסן  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1996 (בגיל 91) שרלוטנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הירשטראסה |
| מדינה |
גרמניה |
| מקצוע |
לוחמת מחתרת, רופאה |
| בן או בת זוג |
גאורג גרוסקורט |
| מספר צאצאים |
2 |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אנליזה גרוסקורט |
  | |
ד"ר אנליזה גרוסקורט (בגרמנית: Anneliese Groscurth; 1910 – 1996), הייתה מתנגדת המשטר הנאצי וחסידת אומות העולם מגרמניה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרוסקורט נולדה בשם אנליזה פלומפה (Plumpe). בעלה היה גאורג גרוסקורט. היא הייתה רופאה במקצועה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מלחמת העולם השנייה השתייכה גרוסקורט לקבוצה מתנגדי המשטר הנאצי, עליה נמנו בעלה, רוברט האבמן, פאול רנץ', אשתו של רנץ' והרברט ריכטר. קבוצת מחתרת זו, בשם "האיחוד האירופי", פעלה להצלת יהודים. בשיא פעילותה מנתה הקבוצה כחמישים חברים גרמניים.
חברי הקבוצה יצרו קשר עם שבויי מלחמה ועם עובדי כפייה באזור ברלין, וסיפקו מזון ליהודים וכן מסמכים מזויפים כדי לאפשר להם לחיות בזהות שאולה של בני הגזע הארי. בין יתר פעולותיה, הסתירה גרוסקורט עם בעלה את היהודיה אליזבת פון שבן (לבית ויידנריך) בביתה למשך שלושה שבועות וכן נתנה לה מסמכים מזויפים.
הגסטפו גילה את פעולות הקבוצה, ובתחילת ספטמבר 1943 עצר את חבריה, בהם בני הזוג גרוסקורט ורנץ', רוברט האבמן והרברט ריכטר. אנליזה גרוסקורט ומרגרט רנץ' שוחררו לאחר חודשיים. גאורג גרוסקורט, רוברט האבמן, פאול רנץ' והרברט ריכטר נדונו למוות על ידי בית הדין העממי בברלין ב-16 בדצמבר 1943. האשמה הייתה - בגידה במדינה וסיוע ליהודים. גאורג גרוסקורט, פאול רנץ' והרברט ריכטר הוצאו להורג בכלא ברנדנבורג (אנ') ב-8 במאי 1944. כל היהודים שאותם ניסו גרוסקורט וחבריה להציל נספו בשואה חוץ מאליזבת פון שבן, ששרדה באושוויץ.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה לא קיבלה גרוסקורט פיצויים למרות חוקי ההשבה הגרמניים (אנ') שקיבלה מערב גרמניה בשנות החמישים ושנועדו לפצות את קורבנות הנאצים. כמו כן, כיתר חברי "האיחוד האירופי", לא קיבלה גרוסקורט פיצויים על רצח בעלה ועל החרמת רכושה. היא יצאה נגד חימושה מחדש של גרמניה (אנ') והוקעה בתור קומוניסטית - האשמה חמורה בימי המלחמה הקרה.
גרוסקורט הייתה תומכת השמאל והסוציאליזם, אם כי לא השתייכה למפלגה פוליטית. היא עבדה במחלקת הבריאות העירונית בשכונת שרלוטנבורג (אנ') שברובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף בברלין. כמו כן הייתה בעלת קליניקה פרטית אך נאצים לשעבר הטרידו אותה וקראו להחרמת הקליניקה שלה. היא לא קיבלה דרכון עד שנות השישים, והשלטונות הקשו עליה לקבל את תשלומי הפנסיה להם הייתה זכאית.
_Georg_Anneliese_Groscurth.jpg)
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 הכיר יד ושם באנליזה גרוסקורט בתור חסיד אומות העולם. גם עמיתיה לניסיונות ההצלה, גאורג גרוסקורט, פאול רנץ' והרברט ריכטר הוכרו בתואר זה באותה שנה.
סיפורם של בני הזוג גרוסקורט הונצח בספר "השנה שלי בתור רוצח" (Mein Jahr als Mörder) שכתב הסופר הגרמני פרידריך כריסטיאן דליוס (אנ') בשנת 2004, ספר המשלב מוטיבים ביוגרפיים ברומן פשע.
על שמם של בני הזוג גרוסקורט נקראה כיכר ברובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף בברלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותה של אנליזה גרוסקורט, באתר יד ושם (באנגלית)
- אנליזה גרוסקורט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)