אנלי יטנמקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנלי יטנמקי
Anneli Jäätteenmäki
Jäätteenmäki Anneli 2014-02-06 1.jpg
לידה 11 בפברואר 1955 (בת 65)
לפואה, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הלסינקי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, משפטנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת המרכז
www.annelijaatteenmaki.net
ראשת ממשלת פינלנד ה־39
17 באפריל 200324 ביוני 2003
(9 שבועות ו־6 ימים)
סגן אנטי קליומקי
תחת הנשיא טריה הלונן
שרת המשפטים של פינלנד
1 במאי 199413 באפריל 1995
(49 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה אסקו אהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנלי יטנמקי מציגה את עצמה (באנגלית)

אנלי טוליקי יטנמקיפינית: Anneli Tuulikki Jäätteenmäki נולדה ב-11 בפברואר 1955, לאפואה) היא פוליטיקאית ומדינאית פינית. הייתה האשה הראשונה שכיהנה כראשת ממשלת פינלנד לתקופה קצרה בין 17 באפריל 2003 - 24 ביוני 2003. היא משפטנית בהכשרתה.

אנלי יטנמקי עבדה כעורכת דין בשנים 1981-1987 עד שבשנת 1987 נבחרה לפרלמנט מטעם מפלגת המרכז (Suomen Keskusta). כיהנה כשרת המשפטים בשנים 1995-1994 ובין השנים 2000-2003 הייתה יושב ראש מפלגת המרכז.

בזמן הקצר של כהונתה כראש ממשלה הייתה פינלנד המדינה היחידה בעולם שבה גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה היו נשים, בנוסף לכך שמחצית השרים בממשלה היו נשים.

ב-18 ביוני 2003 היא התפטרה מראשות הממשלה עקב לחצים שהופעלו עליה בעקבות פרשת "עיראק-גייט", שהסעירה את החיים הפוליטיים בפינלנד. היא הואשמה ששיקרה לפרלמנט ולציבור בקשר לדרך שבה השיגה מסמכים סודיים של משרד החוץ שלאחר מכן שימשו אותה לצרכים פוליטיים במערכת הבחירות. המסמכים כללו מידע דיפלומטי ממפגש בין נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש וראש ממשלת פינלנד, פאבו ליפונן בנוגע לעמדת פינלנד כלפי מלחמת עיראק.

אנלי יטנמקי השתמשה במסמכים כדי לרמוז כי יריבה, הלידר הסוציאל-דמוקרטי פאבו ליפונן, הציע בחשאי את תמיכת פינלנד בקואליציה שבהנהגת ארצות הברית, מה שיכולה להתפרש כהפרת המדיניות הרשמית של נייטרליות של פינלנד בענייני חוץ, ובאופן זה, חיבר את פינלנד עם מה שפינים רבים ראו כמלחמה תוקפנית בלתי חוקית.

יטנמקי הפרה את המסורת של אחדות ושתיקה בנושאי מדיניות ביטחון. היות שהבחירות התקרבו, הסוציאל-דמוקרטים המובסים מצאו סיבות לחשוד כי מערכת הבחירות הלא קונבנציונלית שניהלה יטנמקי הכריעה את הכף בתוצאות הבחירות. המהלך העכיר את היחסים בין שתי מפלגות שהיו שותפות אז בקואליציה.

אחרי התפטרותה מראשות המפלגה ומראשות הממשלה, נבחר במקומה מאטי ואנהנן. מאוחר יותר היא נבחרה כחברה בפרלמנט האירופי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנלי יטנמקי בוויקישיתוף