אנלפריל
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (2S)-1-[(2S)-2-{[(2S)-1-ethoxy-1-oxo-4-phenylbutan-2-yl]amino}propanoyl]pyrrolidine-2-carboxylic acid | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| אנלדקס, אנלפרי | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C20H28N2O5 |
| מסה מולרית | 376.447 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 60% |
| מטבוליזם | כבדי |
| זמן מחצית חיים | 11 hours |
| הפרשה | כליה |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם. בישראל כלולה בסל הבריאות |
| דרכי מתן | אורלי, ורידי |
| מזהים | |
| קוד ATC |
C09AA02  |
| מספר CAS | 75847-73-3 |
| PubChem | 5388962 |
| ChemSpider | 4534998 |
  | |
אנלפריל (בלועזית enalapril) היא תרופה מקבוצת מעכבי ACE (ACE inhibitor), נקראת גם אנלדקס (Enaladex) או אנלפרי (Enalapri). משמשת להורדת לחץ דם, לטיפול בנפרופתיה סוכרתית וסוגים מסוימים של אי ספיקת לב. אנפריל הוכחה כמורידה את שיעור המוות מהסובלים מאי ספיקת לב סיסטולית.
מנגנון התרופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרופה פועלת על ידי עיכוב ACE. אנזים זה הופך את ההורמון אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2 - הורמון שגורם לכיווץ כלי הדם וכן להפרשת אלדוסטרון מהאדרנל. פעולות אלו גורמות להעלאת לחץ הדם. חסימת האנזים מונעת את הפיכת אנגיוטנסין 1 ל-2, מה שגורם להורדת לחץ הדם, הפרשת הפחתת אלדוסטרון, העלאת מתונה של אשלגן בדם וכן איבוד נתרן ונוזלים בשתן (-מוריד את נפח הדם). בנוסף, התרופה מעלה ייצור של פרוסטגלנדינים, דבר שייתכן שעוזר להורדת לחץ הדם. התרופה משפרת אי ספיקת לב על ידי הורדת התנגודת הפריפרית, וכן הי מפחיתה את ה-Afterload וה-Preload.
שימוש רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן דרך הפה לטיפול יחידי ביתר לחץ דם או בשילוב עם תרופות נוספות להורדת לחץ דם, כמו משתנים מסוג תיאזידים. משמש לטיפול באי ספיקת לב אקוטית או כרונית, חוסר תפקוד אסימפטומטי של חדר שמאל (LVD). ניתן בצורה פרה אנטרלית כאשר אין אפשרות לתת דרך הפה. התרופה הוכחה במגנה על תפקוד הכליות במקרים של לחץ דם, אי ספיקת לב וסוכרת.
יתר לחץ דם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל מותווית לטיפול ביתר לחץ דם, משמשת להורדת לחץ הדם במבוגרים ובילדים מגיל חודש ומעלה. הורדת לחץ דם מפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים (לב וכלי דם) קטלניים ושאינם קטלניים, בעיקר שבץ ואוטם שריר הלב. יתרונות אלו נצפו במחקרים מבוקרים של תרופות להורדת לחץ דם ממגוון רחב של קבוצות פרמקולוגיות, ובכללן אנלפריל.[1]
תרופות רבות נגד יתר לחץ דם, ממגוון קבוצות פרמקולוגיות ובעלות מנגנוני פעולה שונים, הוכחו במחקרים אקראיים מבוקרים כמפחיתות תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם). ניתן להסיק כי הורדת לחץ הדם, ולא תכונה פרמקולוגית אחרת כלשהי של התרופות, אחראית ליתרונות אלו. התועלת הגדולה והעקבית ביותר בתוצאים הקרדיווסקולריים הייתה הפחתה בסיכון לשבץ, אך גם הפחתות בשיעורי אוטם שריר הלב ותמותה קרדיווסקולרית נצפו באופן קבוע.[1]
אנלפריל יעילה לבדה או בשילוב עם תרופות אחרות נגד יתר לחץ דם, השילוב שלה עם תרופות מסוג תיאזיד טוב ביוחד, השפעות המשולבות של אנלפלריל ותיאזידים להורדת לחץ דם הן מצטברות בקירוב.[1]
אי ספיקת לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל מותווית לטיפול באי-ספיקת לב סימפטומטית, לרוב בשילוב עם תרופות משתנות (משתן) ודיגיטליס (Cardiac glycoside). במטופלים אלו אנלפריל מפחיתה את תדירות האשפוזים ומאריכה את תוחלת החיים.[2]
תפקוד לקוי אסימפטומטי של חדר שמאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במטופלים הסובלים מתפקוד לקוי של חדר שמאל שהם יציבים קלינית וללא תסמיניים, אנלפריל מפחיתה את שיעור ההתפתחות של אי-ספיקת לב גלויה, ומפחיתה את תדירות האשפוזים על רקע אי-ספיקת לב.[3]
שימוש רפואי באוכלוסיות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך היריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתן אנלפריל בזמן היריון עלול להזיק לעובר. שימוש בתרופות הפועלות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין במהלך השליש השני והשלישי של היריון פוגע בתפקוד הכלייתי של העובר ומגביר את שיעורי התחלואה והתמותה של עוברים ויילודים. רוב המחקרים האפידמיולוגיים שבחנו מומים בעובר לאחר חשיפה לתרופות נגד יתר לחץ דם בשליש הראשון של ההיריון, לא הבחינו בין תרופות המשפיעות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין לבין תרופות אחרות נגד יתר לחץ דם. יש המלצה להפסיק את הטיפול באנפריל עם האיבחון של ההיריון. אין מספיק רקע להערכת הסיכון המשוער למומים מולדים חמורים ולהפלה טבעית.[4]
יתר לחץ דם בהיריון מגביר את הסיכון של האם לרעלת היריון (pre-eclampsia), לסוכרת היריון, ללידה מוקדמת ולסיבוכים במהלך הלידה (כמו צורך בניתוח קיסרי ודמם לאחר לידה (Postpartum bleeding). יתר לחץ דם במהלך ההיריון מגביר את הסיכון לעובר לעיכוב בגדילה תוך-רחמית ולמוות תוך-רחמי.[4]
שימוש בתרופות הפועלות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין במהלך הטרימסטירים האחרונים של ההיריון עלול לגרום:[4]
- ירידה בתפקוד הכלייתי של העובר המובילה לאנוריה (היעדר שתן) ולאי-ספיקת כליות
- מיעוט מי שפיר (אוליגוהידראמניוס)
- תת-התפתחות (היפופלזיה) של ריאות העובר (Pulmonary hypoplasia)
- עיוותים בשלד, לרבות תת-התפתחות של הגולגולת, תת-לחץ דם ומוות
במקרה החריג שבו אין חלופה מתאימה לטיפול בתרופות המשפיעות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין עבור מטופלת מומלץ על ניטור באמצעות אולטרה סאונד כדי להעריך את הסביבה התוך-שפירית. מיעוט מי שפיר עלול שלא להופיע רק אחרי שלעובר נגרם נזק בלתי הפיך.[4]
במהלך הנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל ואנלפרילאט (Enalaprilat) זוהו בחלב אם. קיים סיכון לתופעות לוואי חמורות בתינוק הנחשף לתרופה ובכלל זה: תת-לחץ דם, היפרקלמיה ופגיעה כלייתית. מומלץ לנשים שלא להיניק במהלך הטיפול באנלפריל.[5]
ילודים שנחשפו לאנלפריל ברחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש לעקוב אחרי הופעת אוליגוריה או תת-לחץ דם. יש לדאוג ללחץ דם תקין ופרפוזיה כלייתית. ייתכן שיידרשו עירוי חליפין או דיאליזה כאמצעי לתיקון תת-לחץ דם או חלופה לתפקוד כלייתי. האנפריל חוצה את השיליה ולכן יש לסלק אותה ממחזור הדם של היילוד באמצעות דיאליזה פריטונאלית (Peritoneal dialysis) עם תועלת קלינית מסוימת. אין ניסיון לגבי סילוק האנפריל באמצעות עירוי חליפין.[6]
ילדים עם לחץ דם גבוה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל אינה מומלצת לשימוש ביילודים (תינוקות בני חודש ומטה), בפגים שטרם הגיעו לגיל פוסט-קונספטואלי (הגיל מאז ההתעברות בתוספת הזמן מאז הלידה) מתוקן של 44 שבועות. השימוש באנלפרל בילדים בגילאי 6 עד 16 שנים נתמך על ידי ראיות ממחקרים מבוקרים של אנלפריל, וכן על ידי ספרות רפואית שפורסמה בנושא טיפול בילדים.[6]
ילדים עם בעיית לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבטיחות והיעילות של אנלפריל טרם הוכחו לגבי טיפול בילדים עם אי-ספיקת לב או תפקוד לקוי לא סימפטומטי של חדר שמאל.[6]
קשישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשת האנלפריל היא בעיקרה דרך הכליות שכיחות הפגיעה בתפקוד הכליתי גבוהה יותר אצל קשישים הסיכון לתופעות לוואי עשוי להיות גבוה יותר. מומלץ להיזהר במינון ולעקוב אחרי תפקוד הכליות.[7]
ההשפעות ארוכות הטווח של אנלפריל להורדת לחץ דם נבדקו לטווח ארוך נבדק במחקר שכלל 44 מטופלים קשישים שסבלו מיתר לחץ דם קל עד בינוני. מטופלים שהפיקו תועלת מהטיפול באנלפריל היו במעקב שנמשך עד שנה.[8]
כלבים וחתולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעכבי אנגיוטנסין כמו: בנזפריל (Benazepril), אנלפריל, אימידפריל (Imidapril) ורמיפריל (Ramipril) - אושרו לטיפול בכלבים עם אי ספיקת לב כרונית. היעילות הוכחה במיוחד באלו הסובלים ממחלת מסתמים כרונית. הטיפול מביא לשיפור בהמודינמיקה (Hemodynamics) ובסימנים הקליניים, ומאריך את תוחלת החיים. לגבי חתולים עם מחלות לב וכלי דם קיים מידע מועט פרט. יש דיווחים על תועלת מסוימת בחתולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית בשני מחקרים לא-מבוקרים.[9]
אזהרות ואמצעי זהירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנגיואדמה של ראש וצוואר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנגיואדמה של הפנים, הגפיים, השפתיים, הלשון, הגלוטיס והלרינקס קורית למטופלים במעכבי ACE ובכללם אנלפריל. האנגיואדמה יכולה להופיע בכל שלב של הטיפול ולהביא לתגובות לרבות תגובות קטלניות. מטופלים עם מעורבות של הלשון, הגלוטיס או הלרינקס נמצאים בסכנה לחסימה של דרכי הנשימה, במיוחד כאלה שיש להם היסטוריה של ניתוחים בדרכי הנשימה. יש להפסיק לאלתר את הטיפול באנלפריל ולספק טיפול וניטור מתאימים.[10]
אנגיואדמה של המעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים שטופלו במעכבי ACE יכולים לפתח אנגיואדמה של המעי. המטופלים סובלים מכאבי בטן (עם או ללא בחילות או הקאות). לא תמיד יש היסטוריה קודמת של אנגיואדמה של ראש צוואר. האבחנה בחלק מהמקרים נשית באמצעות CT בטן, אולטרסאונד, או במהלך ניתוח. התסמינים חולפים עם הפסקת הטיפול במעכב ה-ACE.[10]
תגובה אנפילקטואידית במהלך דיאליזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות אנפילקטואידיות פתאומיות אירעו למטופלים במהלך דיאליזה עם ממברנות בעלות שטף גבוה (high-flux) וטופלו במקביל במעכב ACE. תגובות אלו עלולות לסכן חיים, מומלץ להפסיק את הדיאליזה מיידית ולהתחיל בטיפול אגרסיבי לתגובות האנפילקטואידיות. במצבים אלה, אין הקלה בתסמינים אחרי מתן אנטיהיסטמינים. מומלץ במטופלים אלה לשקול שימוש בסוג אחר של ממברנת דיאליזה או בקבוצה אחרת של תרופות להורדת לחץ דם.[10]
לחץ דם נמוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירידה בלחץ דם סימפטומטית יכולה להיגרם על ידי אנלפריל. היא יכולה להסתבך עם: אוליגוריה (Oliguria) (מיעוט שתן), אזוטמיה (Azotemia) מתקדמת (עליה בתוצרים מכילי חנקן בדם), אי-ספיקת כליות חריפה או מוות. מטופלים הנמצאים בסיכון ללחץ דם נמוך קיצוני הם אלו הסובלים מהדברים הבאים: אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, מחלה צרברווסקולרית, היפונתרמיה, טיפול בתרופות משתנות במינון גבוה, טיפולי דיאליזה, או חסר חמור בנפח נוזלים או מלחים מכל סיבה שהיא.[11]
אי ספיקת הכבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]צהבת כולסטטית מוגדרת כהצטברות של חומרי מרה בתוך הכבד – חומרים שבאופן תקין מופרשים אל המרה ומיועדים לסילוק אל תוך חלל המעי.[12] הופעה של צהבת כולסטטית אצל מטופלים במעכבי ACE היא נדירה. התסמונת מתחילה בצהבת כולסטטית ומתקדמת לנמק כבדי פולמיננטי (סוער), ולעיתים למוות. המנגנון של הופעת התסמונת במקרה זה אינו מובן. מטופלים המקבלים מעכבי ACE המפתחים צהבת או עליות ניכרות באנזימי הכבד מומלץ להפסיק את הטיפול במעכב ה-ACE ולקבל מעקב רפואי מתאים.[13]
תפקוד הכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקוד הכליות יכול להיפגע על ידי תרופות המעכבות ACE, עד כדי אי ספיקת כליות חריפה. יש לעקוב אחרי תפקוד הכליות במטופלים המקבלים אנלפריל. יש מטופלים שתפקוד הכליות שלהם תלוי בחלקו בפעילות מערכת הרנין-אנגיוטנסין כמו: מטופלים עם היצרות של עורק הכליה, מחלת כליה כרונית, אי-ספיקת לב גודשית חמורה (severe congestive heart failure), לאחר אוטם שריר הלב או חסר בנפח נוזלים - אללו נמצאים בסיכן גבוה יותר לפתח אי ספיקת כליות חריפה בעת הטיפול באנלפריל. כשיש ירידה משמעותית קלינית בתפקוד הכליות בעת הטיפול באנלפריל יש יש לשקול את המשך הטיפול.[14]
מנת יתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המידע לגבי מינון יתר בבני אדם מוגבל. מתן אנלפריל לעכברים וחולדות במינונים תואמים של מעל 1,000 מ"ג/ק"ג ו-≥1,775 מ"ג/ק"ג נקשרו לתמותה בעכברים ובחולדות. הביטוי הצפוי של מינון יתר הוא לחץ דם נמוך, שעבורו הטיפול המקובל יהיה עירוי של תמיסת סליין רגילה (Normal saline). ניתן לפנות אנלפרילאט ממחזור הדם הכללי באמצעות המודיאליזה, והוא מפונה ממחזור הדם של יילודים באמצעות דיאליזה פריטונאלית.[15]
קונטרה אינדיקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרופה אסורה לנשים בהריון. השימוש בתרופה אסור במקרה של אלרגיה לאנלפריל וכן במקרים של היסטוריה של אנגיואדמה תורשתית או אידיופתית. במקרה של תפקודי כליה לא תקינים, ירידה בנפח הדם והנקה, יש להשתמש בזהירות.[10]
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של התרופה היא העלאת רמת הקריאטינין בסרום (20%). תופעות לוואי נפוצות אחרות הן סחרחורות (2-8%), תת-לחץ דם (1-7%), התעלפות (2%) ושיעול יבש (1-2%). תופעת הלוואי הרצינית ביותר של התרופה היא אנגיואדמה (0.68%) באזור הפנים והשפתיים, שעלולה לסכן את דרכי הנשימה של החולה. אף על פי שהיא יכולה להופיע בכל שלב, היא נפוצה יותר בתחילת השימוש בתרופה.
פרמקודינמיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל עובר הידרוליזה למטבוליט אנלפרילט. האנפרילט מעכב את האנזים (ACE) הממיר את האנגיוטנסין I לחומר המכווץ כלי דם - אנגיוטנסין II. אנגיוטנסין II גם ממריץ הפרשת אלדוסטרון על ידי קליפת יותרת הכליה. פעילות האנפריל בהורדת לחץ דם ובאי ספיקת לב כנראה מתווכת דרך האנלפרילט המעכבת את ההמרה של האנגיוטנסין I לאנגיוטנסין II.[16]
פרמקודינמיקה - לחץ דם במבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל ניתנת כתרופה ליתר לחץ דם בדרגת חומרה הנעה בין קל לחמור, היא גורמת לירידה בלחץ הדם בשכיבה ובעמידה, לרוב ללא רכיב אורתוסטטי. לכן תת-לחץ דם תנוחתי אינו שכיח, אך אפשרי במטופלים הסובלים מירידה בנפח הנוזלים.[17]
ברוב המטופלים לאחר מתן מנה יחידה של אנלפריל התחלת הפעולה להורדת לחץ דם נצפתה כעבור שעה, ושיא הירידה בלחץ הדם הושג כעבור ארבע עד שש שעות. במינונים מומלצים ההשפעות של הורדת לחץ הדם נשמרו למשך 24 שעות לפחות. אצל חלק מהמטופלים, השפעות אלו עשויות להיחלש לקראת סוף מרווח הזמן בין המנות. ההשפעות של אנלפריל להורדת לחץ דם נמשכו במהלך טיפול ארוך טווח. הפסקה פתאומית של הטיפול לא נמצאה קשורה לעלייה מהירה בלחץ הדם.[17]
במחקרים המודינמיים במטופלים עם יתר לחץ דם ראשוני, ירידה בלחץ הדם לוותה בירידה בתנגודת העורקית ההיקפית יחד עם עלייה בתפוקת הלב. לא היה שינוי, או שהיה שינוי מועט, בקצב הלב. לאחר מתן אנלפריל, יש עלייה בזרימת הדם הכלייתית, קצב הסינון הגלומרולרי לרוב אינו משתנה. נראה כי ההשפעות דומות במטופלים עם יתר לחץ דם רנווסקולרי.[17]
במתן משולב של אנפריל עם משתנים מסוג תיאזיד יש הצטברות בקירוב של ההשפעות על ירידת לחץ הדם.[17]
פרמקודינמיקה - לחץ דם בילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר שכלל 110 ילדים בגילאים שבין 6 עד 16 שנים הסובלים מלחץ דם גבוה. מהמחקר עלה שמתן אנלפריל פעם ביום הוריד את לחץ הדם במידה תלוית מינון ואנלפריל נסבל לקבוצת גילאים זו. קיים מידע מוגבל לגבי ההשפעות הטיפוליות להורדת לחץ דם בילדים מתחת לגיל 6 שנים.[17]
פרמקודינמיקה - אי ספיקת לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניסויים במטופלים שטופלו בדיגיטליס ומשתנים, הטיפול באנלפריל הביא לשיפור במדדים שונים כמו:[17]
- ירידה בתנגודת כלי הדם המערכתית
- ירידה בלחץ הדם
- בלחץ היתד הנימי-ריאתי
- בגודל הלב
- עלייה בתפוקת הלב
- עלייה בסבילות למאמץ
- חומרת אי ספיקת הלב
- תסמינים של קוצר נשימה ועייפות
- קצב הלב נותר ללא שינוי או פחת מעט
- מקטע הפליטה (ejection fraction) הממוצע נותר ללא שינוי או עלה
ההשפעות ההמודינמיות נצפו לאחר המנה הראשונה, ולפי מחקרים שנמשכו עד לארבעה חודשים נראה כי נשמרו. ההשפעות על סבילות למאמץ, גודל הלב, וחומרת התסמינים של אי-ספיקת לב, נצפו במחקרים מבוקרי-פלצבו שנמשכו משמונה שבועות ועד למעלה משנה.[17]
פרמקוקינטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מתן אנלפריל מושגים תוך כשעה ערכי השיא בסרום. בהתבסס על ההפרשה בשתן שיעור הספיגה של אנלפריל הוא כ-60%. ספיגת אנלפריל אינה מושפעת מנוכחות מזון במערכת העיכול. לאחר הספיגה, אנלפריל עובר הידרוליזה לאנלפרילט, שהוא מעכב חזק יותר של האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE) מאשר אנלפריל. אנלפרילט נספג בצורה גרועה כאשר הוא ניתן באופן ישיר. ריכוזי השיא של אנלפרילט בסרום מופיעים שלוש עד ארבע שעות לאחר מתן מנת אנלפריל. הפרשת אנלפריל היא בעיקרה כלייתית.[18]
כ-94% מהמנה מופרשת בשתן ובצואה כאנלפרילט או כאנלפריל. אין עדות למטבוליטים אחרים של אנלפריל, מלבד אנלפרילט. פרופיל הריכוז בסרום של אנלפרילט מציג שלב סופי ממושך. הכמות הנקשרת ל-ACE אינה עולה עם המינון, דבר המעיד על אתר קישור בר-רוויה. זמן מחצית החיים האפקטיבי להצטברות של אנלפרילט לאחר מתן מנות מרובות של אנלפריל הוא 11 שעות.[18]
הפיזור של אנלפריל ואנלפרילט במטופלים עם אי-ספיקת כליות תקין עד שקצב הסינון הגלומרולרי יורד ל-30 מ"ל/דקה או פחות. במצב זה תהליך רמות השיא והשפל של אנלפרילט עולות, הזמן להגעה לריכוז שיא מתארך, והזמן להגעה למצב יציב (steady state) עשוי להתעכב. זמן מחצית החיים האפקטיבי של אנלפרילט לאחר מתן מנות מרובות של אנלפריל מתארך ברמה זו של אי-ספיקת כליות. ניתן לסלק אנלפרילט באמצעות דיאליזה.[18]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלפריל פותחה על ידי MSD והוכנסה לשימוש ב-1981.
אושר לשימור על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לראשונה ב-1985.[19]
תוקף הפטנט של MSD פג ב-2000, ומאז נפתח פתח ליצרנים גנריים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנלפרי Enalapri, באתר שירותי בריאות כללית
- אנלדקס Enaladex, באתר שירותי בריאות כללית
- אנלדקס 5 מ"ג - Enaladex 5 mg, באתר ויקיתרופות
- אנלפריל (אנלדקס), באתר אינפומד
- Enalapril (0ral route), Mayo Clinic
- Enalapril, NHS
- Enalapril Tablets, Cleveland Clinic
- Enalapril Patient Tips, drugs.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 1.1, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 1.2, DAIOLYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 1.3, DAILYMED, 2025
- 1 2 3 4 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 8.1, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 8.2, DAILYMED, 2025
- 1 2 3 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 8.4, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 8.5, DAILYMED, 2025
- ↑ B. K. Mondal, T. M. Strouthidis, A. Cameron, K. W. Ranasinha, D. Mannering, C. Long, Enalapril in the long-term treatment of elderly hypertensives, Nephron 55 Suppl 1, 1990, עמ' 96–97 doi: 10.1159/000186045
- ↑ H. P. Lefebvre, S. A. Brown, V. Chetboul, J. N. King, J.-L. Pouchelon, P. L. Toutain, Angiotensin-converting enzyme inhibitors in veterinary medicine, Current Pharmaceutical Design 13, 2007, עמ' 1347–1361 doi: 10.2174/138161207780618830
- 1 2 3 4 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 5.2, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 5.3, DAILYMED, 2025
- ↑ Rima Fawaz, et al, https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1097/MPG.0000000000001334 BACKGROUND, JPGN volume 64, 2017, עמ' 154-168
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 5.4, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 5.5, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, ENALAPRIL MALEATE 10, DAILYMED, 2025
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL 12.1, DAILYMED, 2025
- 1 2 3 4 5 6 7 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 12.2, DAILYMED, 2025
- 1 2 3 FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE 12.3, DAILYMED
- ↑ FDA, Label: ENALAPRIL MALEATE HIGHLIGHTS OF PRESCRIBING INFORMATION, DAILYMED, 2025
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.