אנמוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנמוקסאנגלית: ANaerobic AMMonium OXidation) הוא תגובה אנאירובית שבה הופכים אמוניום וניטריט בתגובת קומפרופרציונציה לחנקן אטמוספירי ומים תוך שחרור אנרגיה. בתנאים סטנדרטיים האנרגיה המשוחררת ( ∆G) היא 358kj. [דרוש מקור]

NH4+ + NO2 → N2 + 2H2O.

PentacycloanammoxicAcid - חומצת שומן המכילה 5 יחידות ציקלובוטאן בקצה השרשרת הפחמימנית.

התהליך היה מפתיע מפני שעד אז חשבו שניתן לצרוך אמוניום רק בנוכחות חמצן. בתגובה, אמוניום משמשת כמקור אנרגיה, ניטריט כקולט אלקטרונים ופחמן דו-חמצני כמקור פחמן. התהליך נחזה על ידי מרג'ורי סטפנסון (Stephenson 1930 "Bacterial metabolism") ולאחר מכן בצורתו הישרה על ידי ברודה (Broda 1976). החיידקים עצמם נמצאו לראשונה בתהליך טיהור שפכים, שם צורוני החנקן האלו נפוצים. בטבע נמצאו בים השחור ובקוסטה ריקה, שם מתקיימים התנאים של העדר חמצן ונוכחות אמוניום וניטריט. החיידק המדובר הוא בקטריה הגדל לאט ובעל ממברנה חיצונית ופנימית. הממברנה הפנימית בנויה מליפידים המכילים יחידות צמודות של ציקלובוטאן (מולקולה נדירה מאוד בטבע - בנויה משרשרת טבעות פחמן מרובעות שבסופה שרשרת חומצת שומן רגילה).

בממברנה זו מתקיימת כימיה מיוחדת - שימוש בהידרזין וב NO הנוצרים ונצרכים בממברנה הפנימית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]