לדלג לתוכן

אנמרי סלינקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנמרי סלינקו
Annemarie Selinko
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בספטמבר 1914
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביולי 1986 (בגיל 71)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת דנמרק, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Hellerup Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות דזירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנמרי סלינקוגרמנית: Annemarie Selinko‏; 1 בספטמבר 1914 - 28 ביולי 1986) הייתה סופרת אוסטרית שהתפרסה בעיקר בשל ספרה "דזירה" העוסק בחייה של דזירה קלארי.

סלינקו נולדה בווינה. אביה, פליקס, היה אחד משלושת הבעלים של חברת האופנה "האחים סלינקו". אמה הייתה גרטה וולף. משפחתה הייתה משפחה יהודית אולם בהמשך המירה את דתה לנצרות הפרוטסטנטית. אנמרי למדה בבית ספר יסודי בווינה, ולאחר מכן למדה שפות והיסטוריה באוניברסיטת וינה. לאחר כמה סמסטרים היא החלה לעבוד כעיתונאית, והייתה לכתבת לענייני אוסטריה של המגזין הצרפתי "L’Intransigeant". ב-1937 היא פרסמה בווינה את הרומן הראשון שלה "Ich war ein häßliches Mädchen" ("הייתי ילדה מכוערת"). הספר הפך מהר מאוד לרב מכר, תורגם ל-12 שפות, וגרם למבקרי הספרות להזכיר אותה בנשימה אחת עם ויקי באום. באותה שנה היא פגשה את הדיפלומט הדני ארלינג קריסטיאנסן בכנס סטודנטים בינלאומי, וב-1938 נישאה לו, קיבלה אזרחות דנית ועברה לקופנהגן.

ב-1938 היא פרסמה את הרומן השני שלה "Morgen ist alles besser" ("מחר יהיה טוב יותר"), אשר ב-1941 עובד בהולנד לסרט באותו השם. ב-1940 היא פרסמה את "Heut heiratet mein Mann" ("היום בעלי מתחתן") אשר ב-1956 עובד בגרמניה המערבית לסרט באותו השם. כאשר ב-1940 נכבשה דנמרק בידי גרמניה הנאצית, הצטרפה סלינקו לתנועת ההתנגדות הדנית. ב-1943 היא נכלאה בידי הגסטאפו, ויחד עם בעלה נמלטה לשוודיה בסירת דייגים. עד סוף המלחמה היא עבדה בסוכנות הידיעות בסטוקהולם, ובהמשך כמתורגמנית עבור הצלב האדום.

ב-1948 נולד בנה היחיד מיכאל, אשר נהרג בתאונה קטלנית בגיל צעיר. ב-1951 היא פרסמה את ספרה האחרון "דזירה" העוסק בחייה של דזירה קלארי, מי שהייתה ארוסתו של נפוליאון בונפרטה ובהמשך נישאה למצביא ז'אן בפטיסט ברנדוט, שהיה מאוחר יותר לקרל הארבעה עשר, מלך שוודיה. את הספר היא הקדישה לאחותה ליזלוטה שנרצחה בימי הנאצים. הספר היה לרב מכר ולספר המפורסם ביותר של סלינקו. הוא תורגם ל-24 שפות (ביניהן עברית), וב-1954 עובד בהוליווד לסרט באותו שם בכיכובם של מרלון ברנדו (כנפוליאון) וג'ין סימונס (כדזירה). היא המשיכה לגור בקופנהגן עד מותה ב-28 ביולי 1986 בגיל 72 ונקברה בפרבר הלרופ בקופנהגן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]