אנסטסיה מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנסטסיה מיכאלי
Анастасия Михаэли
מיכאלי, 2009
מיכאלי, 2009
מיכאלי, 2009
לידה 12 ביולי 1975 (בת 48)
לנינגרד, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנסטסיה יהודית מיכאלי
שם לידה Анастасия Владимировна Михалевская עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אולפן עברית, אוניברסיטת בר-אילן
עיסוק פוליטיקאית, מנחת טלוויזיה, דוגמנית
מפלגה קדימה, ישראל ביתנו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
24 בפברואר 20095 בפברואר 2013
(4 שנים)
כנסות 18
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנסטסיה יהודית מיכאלירוסית: Анастасия Михаэли; נולדה ב-12 ביולי 1975 ד' באב ה'תשל"ה) היא פוליטיקאית, מנחת טלוויזיה ודוגמנית-עבר ישראלית. כיהנה כחברת כנסת בכנסת ה-18 מטעם "ישראל ביתנו". קודם לכן הייתה מנחת טלוויזיה בערוץ "ישראל פלוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אנסטסיה ולדימירובנה מיכאלבסקיה (Анастасия Владимировна Михалевская) בלנינגרד שבברית המועצותשנות האלפיים, סנקט פטרבורג, רוסיה) למשפחה נוצרית[1]. היא בתם של ולדימיר, ימאי שנעדר רבות מביתו ולידיה, מורה לספרות רוסית, ולה אח אחד. היא למדה בבית ספר שהתמקד בשפה האנגלית, דבר שאפשר לה כבר מגיל צעיר לסייע לפרנסת משפחתה, שמצבה הכלכלי לא היה טוב, על ידי מתן שיעורים פרטיים באנגלית לילדים[2][3]. באותה תקופה ניהלה בבית ספרה 'מועדון חברות בינלאומית', שמטרתו הייתה לארח משלחות מחו"ל, לייצג את העיר ולחזק את הקשרים עם הקהילה הבינלאומית. בנוסף עסקה בפעילויות ספורטיביות שונות, התמקדה בסקי למרחקים ארוכים (Cross Country Ski) והגיעה להישגים גבוהים ברמה הלאומית.

לאחר סיום התיכון למדה במשך שנה במכינה באוניברסיטה למדעי הרוח[3], ולאחר מכן החלה בלימודי הנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטה לטֶלֶקוֹמוּנִיקַצְיָה[4] על-שם בונצ'-ברויביץ' שבסנקט פטרבורג.

בגיל 19 השתתפה במספר תחרויות יופי אזוריות ובינלאומיות, זכתה בתארים וקיבלה חוזה דוגמנות בפריז. לשם כך, ב-1995 לקחה שנת הפסקה מהאקדמיה ועברה לצרפת. לאחר שובה השלימה תואר שני בהנדסת תקשורת חשמלית רב-ערוצית.

במהלך תערוכת Expo בסנקט פטרסבורג פגשה את יוסף סמואלסון[5], ישראלי יליד לטביה הסובייטית, מתאגרף תחרותי בעבר, מהנדס אלקטרוניקה ואיש עסקים. ב-1997 נישאו ועברו לגור בישראל. מיכאלי החלה בגיור אורתודוקסי ממושך בן שלוש שנים וחצי, שלאחריו שוב נישאו כהלכה. לימים הפכה מיכאלי לגיורת הראשונה בכנסת[6].

לאחר שהשלימה את לימודיה באולפן עברית, סיימה לימודי תעודה במנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. במקביל השתתפה בקורסים בתחומי הייטק, מדיה ויזמות.

קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 החלה בקריירת משחק ודוגמנות בישראל[1]. ב-2002 הצטרפה לערוץ 9 'ישראל פלוס' החדש, ערוץ ייעודי בשפה הרוסית, כמגישה[7] של תוכנית הטלוויזיה היומית "תענוגות החיים" לצדו של מיכאל טפליצקי. תוכניתם זכתה לפופולריות רבה, אך גם ספגה ביקורת על כך שהיא מציגה אורח חיים עשיר שרוב הישראלים בכלל והעולים החדשים בפרט אינם יכולים להרשות לעצמם. בהמשך נבחרה להגיש את תוכנית הבוקר היומית 'יום חדש' עם ולד זרניצקי.

היא גם השתתפה בעונה השנייה של סדרת הדרמה "מילואים" בערוץ 2 ובסרט קולנוע דובר רוסית[3].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שקיבלה פניות רבות להיכנס לפוליטיקה, מיכאלי החליטה להצטרף למפלגת "קדימה", שהייתה אז בימיה הראשונים. היא התמודדה לכנסת השבע עשרה ושובצה במקום ה-44 הלא-ריאלי[8].

לאחר פנייתו של אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת "ישראל ביתנו", הצטרפה בדצמבר 2008 למפלגתו, שובצה במקום התשיעי ונבחרה לכהן בכנסת השמונה העשרה. מיכאלי כיהנה כחברת כנסת בשנים 2009–2013 ושימשה במגוון תפקידים: יושבת ראש השדולה לקידום זכויות ומעמד המשפחה, חברת ועדת החינוך, התרבות והספורט, חברת הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חברה בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, חברה בוועדת המשנה לביקורת על מערכת החינוך ובוועדה המיוחדת לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[9]. בנוסף פעלה בזירה הבינלאומית כיושבת הראש של אגודות הידידות עם אוסטריה, אסטוניה ושווייץ ויצאה כנציגה של הכנסת במשלחות רשמיות אל האיחוד האירופי, צרפת, בריטניה וטאיוואן.

בכהונתה מיכאלי השתתפה בייזום של כשבעים הצעות חוק, מהן נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל ההצעות הבאות:

  • איסור מכירת ספרי לימוד במארז.
  • מניעת אלימות נגד מטפלים במוסדות רפואיים.
  • מאסר מינימום בשל הפקרת אדם שנפגע בתאונות פגע וברח ואיסור עריכת הסדר טיעון עם הנאשם בעבירה.
  • הפסקת תשלום שכר, גמלה ותשלומים אחרים לחבר הכנסת ולחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה.
  • ביטול התניית מזונות ביציאה לחו"ל.

ב-4 בדצמבר 2012, לקראת סיום הרכבת רשימת ישראל ביתנו לכנסת ה-19, הודיעה מיכאלי על פרישתה מהחיים הפוליטיים[10].

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים המרכזיים בהם טיפלה מיכאלי במסגרת פעילותה בכנסת היו: מערכת החינוך, מעמד האישה והמשפחה, טיפוח תחומי המדע והספורט וקידום יחסי החוץ של ישראל.

  • מערכת החינוך: מיכאלי פעלה להגברת השוויון בחינוך הן בפן הכלכלי והן בפן הפדגוגי. ב-2009 הגישה הצעת חוק חינוך ממלכתי האוסר על מכירת ספרי לימוד במארז, חוק שאושר ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בדצמבר 2011[11]. בראשית 2010 גיבשה והציגה תוכנית לאומית בנושא ספרי הלימוד בבתי הספר. התוכנית כוללת דרישה לתכנון רב-שנתי, אחידות ספרי לימוד בכל שנתון ברחבי המדינה, חובת פסילתו של ספר בטרם אישור מהדורה חדשה, וכן הטלת אחריות אישית על הנהלת בית הספר ליישום התקנות השונות הקובעות כי לא יוחלף ספר לימוד אלא אחת לחמש שנים. במסגרת פעילות להגברת הפיקוח על מוסדות חינוך וחינוך בלתי-פורמלי, הגישה הצעת חוק חובת פיקוח עד גיל 18 ופועלת לקידום רפורמה בתחום החינוך לגיל הרך. השדולה לקידום זכויות ומעמד המשפחה בראשות מיכאלי עקבה אחר יישום החלטת הממשלה בדבר עידוד תעסוקת אמהות לילדים עד גיל חמש[12].
  • מעמד האישה והמשפחה: מיכאלי הקימה בכנסת שדולה לקידום זכויות ומעמד המשפחה. כיושבת ראש השדולה היא פעלה להפחתת הוצאות המשפחה והתקציב הביתי, סבסוד מעונות יום לילדים בגיל הרך והרחבת האפשרויות של נשים לצאת לשוק העבודה. כחברה פעילה בוועדה לקידום מעמד האישה, מיכאלי יזמה דיונים בעניין שיעורי הפיטורין של נשים בהיריון[13], פערי שכר בין נשים וגברים והצורך בסיוע תקציבי לחולות דלקת מפרקים שגרונית.
  • טיפוח תחום המדע: מיכאלי הרבתה לעסוק בתחום הטכנולוגיה בדגש על התמודדות מול אתגרי עידן המידע. היא העלתה לסדר יומה של הכנסת את נושא סכנות עידן האינטרנט ואת אפיקי האלימות החדשים המתרחשים ברשתות החברתיות המקוונות. כמו כן, טיפחה את נושא החינוך למדעים, קידום ענפי טכנולוגיה נמוכה (Low Tech) וקידום נשים במדע.
  • טיפוח תחום הספורט: מיכאלי קיימה פעילות להבטחת תנאים מקצועיים נאותים למאמנים ולספורטאים, קידום ענפי הספורט ההישגי, מעקב אחר תחום מניעת אלימות בספורט, יצירת תשתית רב-שנתית לפיתוח ענפי ספורט נשים, וכן העצמת ספורט נכים. פעילות זו לוותה במפגשים ובהתייעצות עם איגודי ספורט, מאמנים וספורטאים.
  • יחסי חוץ ומעמדה של ישראל בעולם: מיכאלי קיימה פעילות הסברתית ענפה ועמדה בראש אגודות הידידות של הכנסת עם הפרלמנטים של אוסטריה, שווייץ ואסטוניה. מיכאלי יצאה בשליחות הכנסת לפרלמנט הבריטי, לבתי המחוקקים של צרפת, לדיונים משותפים עם נציגי האיחוד האירופי בבריסל והייתה יושבת ראש משלחת הכנסת לטייוואן[14]. כיהנה כחברת ההנהלה הישראלית של הקונגרס היהודי העולמי וחברה בשדולות הכנסת לקידום היחסים עם אירופה ולקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם[9].

מיכאלי התבטאה רבות כנגד חברי כנסת ערבים שלטענתה עושים שימוש בתפקידם לערעור יסודות המדינה[15]. ביוני 2010, בעת דיון בכנסת בעקבות המשט לעזה, ניסתה להוריד בכוח מדוכן הנואמים את ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט[16]. בעקבות זאת קיבלה נזיפה מוועדת האתיקה. בינואר 2012 התרחש עימות מילולי בוועדת החינוך, התרבות והספורט עם ראלב מג'אדלה שבסיומו שפכה כוס מים על חבר הכנסת[17]. מיכאלי פרסמה הודעת התנצלות על המעשה, אך ועדת הכנסת החליטה להרחיקה למשך חודש מפעילות שוטפת, למעט הצבעות במליאה.

במסגרת ניסיונותיה לפעול לסיווג שידורים בעלי תכנים מזיקים, אלימים ומיניים בטלוויזיה הגישה הצעת חוק בנושא והציגה תוכנית שעיקרה הגברת הרגולציה על רשויות השידור[18]. בנושא זה הביעה התנגדות לחשיפה תקשורתית של תכנים הומוסקסואליים בוטים ולא מאוזנים, לדבריה, בנימוק שחשיפה זאת משפיעה על נטייתם המינית של צעירים[19]. מיכאלי טענה אף כי רוב ההומוסקסואלים הופכים לכאלה לאחר שהם עוברים הטרדות מיניות בגיל צעיר, ובסופו של דבר הם אלו ש"מתאבדים בגיל 40"[20]. בהזדמנות נוספת אמרה כי נטייה מינית הומו-לסבית מתפתחת בשל חסרון הסברה לערכי משפחה נורמטיביים. לדבריה אחד הגורמים להפיכת צעירות ללסביות הוא הפלה הפוגעת בסיכוייהן ללדת ילדים[21].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי הייתה נשואה ליוסף סאמואלסון עד לפטירתו ביולי 2022[22]. לשנים שמונה ילדים, אותם מיכאלי מגדלת באורח חיים דתי. ילדה השמיני נולד בעת היותה חברת כנסת, מאורע שלא התרחש מאז ילדה אסתר וילנסקה במהלך הכנסת השנייה[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שרי מקובר-בליקוב, אני אנסטסיה, באתר nrg‏, 29 באפריל 2005
  2. ^ רינת גור, מיס ישראל+, באתר ynet, 14 בינואר 2004
  3. ^ 1 2 3 שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011, עמ' 273-272.
  4. ^ אתר האוניברסיטה
  5. ^ בעלה של ח"כ אנסטסיה מיכאלי מסביר מי יטפל בשבעת ילדיהם: על הבוקר אישתי כבר עשתה שתי כביסות, רדיו ללא הפסקה
  6. ^ אריק בנדר, הכנסת מציגה: נאום הגיורת הראשונה, באתר nrg‏, 23 במרץ 2009
  7. ^ amtv9 (2008-07-29), The best moments of TV Career 2002-2008 of Anastassia Michaeli', נבדק ב-2018-12-03
  8. ^ אלי ברדנשטיין, אנסטסיה לא בכיס של קדימה, באתר nrg‏, 30 בינואר 2006
  9. ^ 1 2 פרופיל באתר הכנסת
  10. ^ יובל קרני וצביקה ברוט, כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", מקדימה תרופה להדחה: אנסטסיה מיכאלי פורשת, באתר ynet, 4 בדצמבר 2012
  11. ^ אישור הצעת חוק תיקון לחוק חינוך ממלכתי
  12. ^ ראיון בנושא לערוץ הכנסת
  13. ^ הוועדה לקידום מעמד האישה: פיטורי נשים בהריון הם עוולה חברתית
  14. ^ בן קמינסקי, משלחת של חברי כנסת יצאה לביקור בטייוואן, אפוק טיימס, 12.5.2010
  15. ^ עמרי נחמיאס, דיון סוער על דוח טירקל: "זועבי בוגדת, צריכה לשבת בכלא", נענע10, 26.1.2011
  16. ^ מורן אזולאי, נזיפה למיכאלי: ניסתה להוריד את זועבי מהדוכן, באתר ynet, 2 באוגוסט 2011
  17. ^ החלטת ועדת האתיקה‏; יהונתן ליס, עונש חמור לאנסטסיה מיכאלי על שפיכת המים על מג'אדלה: חודש הרחקה מהכנסת, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  18. ^ אנסטסיה מיכאלי, כנס אילת 5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית, יוני 2010
  19. ^ דנה ויס, ‏פגוש את העיתונות - התכנית המלאה, באתר ‏מאקו‏, 16 ביוני 2012
  20. ^ אנסטסיה מיכאלי: "ההומואים מסכנים, בסוף הם מתאבדים בגיל 40", אתר נענע10, 14 ביוני 2012
  21. ^ אתר, ‏ח"כ אנסטסיה מיכאלי: "לסביות? הן נשים שעברו הפלה", באתר גלובס, 20 ביוני 2012
  22. ^ בעלה של ח"כ לשעבר אנסטסיה מיכאלי הלך לעולמו, באתר אייס, 25 ביולי 2022
  23. ^ יובל אזולאי, הילד הבכור בכנסת לא של מיכאלי, הוא נולד ב-1951, באתר הארץ, 14 ביולי 2009