אנסל בריגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנסל בריגס
Ansel Briggs
אנסל בריגס
אנסל בריגס
לידה 3 בפברואר 1806
שורהאם, ורמונט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1881 (בגיל 75)
אומהה, נברסקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה אנדרו, איווה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת נורוויץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל איווה ה־1
28 בדצמבר 18464 בדצמבר 1850
(4 שנים)
→ ג'יימס קלארק
(כמושל טריטוריית איווה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנסל בריגסאנגלית: Ansel Briggs;‏ ‏3 בפברואר 18065 במאי 1881) היה חלוץ אמריקאי, אשר בתחילת דרכו היה נהג כרכרה והגיע להיות חבר בית הנבחרים של טריטוריית איווה בשנים 18421846, ולאחר מכן ועד 1850 כיהן כמושל איווה הראשון.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנסל בריגס נולד בשורהאם, ורמונט לחוואי בנג'מין אינגלי בריגס ואלקטה טריפמן בריגס. חינוכו של בריגס החל בבתי ספר ציבוריים בוורמונט והמשיך באקדמיית נוריץ' שבקונטיקט.[1]

בעודו בגיל צעיר, עבר בריגס עם הוריו למחוז גרנזי שבאוהיו, שם עסק אביו בחוואות בשנים 18211825. לאחר מות אביו בתאונה, עברה אמו לקיימברידג', אוהיו, ובריגס חי שם במשך שש השנים הבאות, ונכנס לעסקי הכרכרות. ב-1830 הוא נשא לאישה את ננסי מ. דאנלופ. הוא שימש כשוטר העיירה, כסגן השריף, וכסוהר של מחוז גרנזי. הוא התמודד ללא הצלחה כמועמד המפלגה הוויגית על משרת המבקר של המחוז.[1]

המעבר לאיווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששמע על ההזדמנויות שנפתחו שם, יצא בריגס ב-1839 למחוז ג'קסון שבטריטוריית איווה. בהגיעו לשם הוא חידש את עסקי הכרכרות שלו, והחל במשך רוב הזמן לנהוג את הכרכרות בעצמו. אפשרויות הצמיחה בטריטוריה החדשה היו עצומות. עד מהרה הוא הבטיח לעצמו חוזים עם מחלקת הדואר של ארצות הברית, והעביר משלוחי דואר בין דביוק לבין הערים דבנפורט ואיווה סיטי. בהמשך התרחבו עסקיו והוא הפעיל קווים נוספים.[1] ב-1841 עבר בריגס לעיירה אנדרו, שקרקעותיה מופו זמן קצר קודם לכן, ורכש חלקות אדמה ריקות רבות ומכר אותם. הוא נחשב לאזרח טוב שדאג לשיפורים רבים בעיירה, סלל רחובות ובנה מבנים מסחריים. בית האבן שבנה באנדרו קיים עד היום. למשפחתו היו בית וטחנה ליד בראש קריק שמצפון לאנדרו שנקרא בלאף מילס.

תחילת הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיע בריגס לאיווה, גמלה בליבו ההחלטה להיות מזוהה עם הדמוקרטים. בשל עסקיו שהיו כרוכים בנסיעות לחלקים רבים של הטריטוריה, שמו החל להיות מוכר לרבים. עובדה זו, בנוסף למוכנותו להיות מעורב בעניינים ציבוריים, הקלו עליו להיבחר ב-1842 לאספת הטריטוריה מטעם מחוז ג'קסון. הוא היה חבר בוועדה לרישום הצעות חוק ויושב ראש הוועדה לענייני הטריטוריה.[2][3] בריגס כיהן בבית הנבחרים עד 1846.[1] הוא גם שימש כסגן הגזבר של מחוזו בשנים 18431844 ולאחר מכן נבחר כשריף של המחוז וכיהן בתפקיד במשך שנתיים.

מושל איווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תהליך הקמתה של איווה כמדינה בארצות הברית, הציג בריגס את מועמדותו לתפקיד מושל המדינה מטעם המפלגה הדמוקרטית. בבחירות המקדימות הוא התמודד מול שני יריבים נודעים - השופט ג'סי ויליאמס ממחוז ג'פרסון, שכיהן כמזכיר הטריטוריה, וויליאם תומפסון ממחוז הנרי, ששימש כמזכיר הוועידה החוקתית של המדינה ב-1846.[2] מסע הבחירות של בריגס התמקד בהבטחה שלשום עסק מחוץ למדינה, כולל בנקים, לא תהייה השפעה על ממשלו. באחד הנשפים הפוליטיים הוא הרים כוסית ובירך, "אין בנקים אלא אדמה, והיא מעובדת היטב".[4] משפט זה הפך לסיסמת מסע הבחירות שלו. ועידת המפלגה התקיימה באיווה סיטי ב-24 בספטמבר 1846. בריגס זכה ב-62 קולות, ג'סי ויליאמס קיבל 32 קולות, וויליאם תומפסון קיבל 31 קולות. ויליאמס ותומפסון הסירו את מועמדותם ובריגס נבחר כמועמד המפלגה. הבחירות הכלליות הראשונות של המדינה נערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה, ובריגס זכה ב-7,626 קולות, מול 7,379 הקולות שקיבל יריבו תומאס מקנייט, עורך דין מהעיר דובק שהתמודד מטעם המפלגה הוויגית.[1] ב-28 בדצמבר הייתה איווה למדינה ה-29 של ארצות הברית כאשר הנשיא ג'יימס פולק חתם על החוק לכניסתה לאיחוד.

בנאום ההשבעה שלו אמר בריגס, "מחוסר הניסיון שלי בענייני הממשל האזרחי, אני חייב באופן טבעי לחוש מידה רבה של מבוכה במעמדי הנוכחי. אך תחושה זו תצטמצם באופן משמעותי מהתקווה והאמונה שאני נהנה ממנה, שבאופי שלכם בוחרי הנאורים, אתם תושיטו לי ברוב טובכם את עזרתכם ואת סובלנותכם".[5] נאמן להבטחתו למנוע כל השפעה חיצונית, הוא מכר את החוזים שלו עם מחלקת הדואר, וממשלו זכה לשבחים "ככזה שנקי מכל אינטרס מיוחד... שהפגין עקרונות עצמאיים, ובעל סגולה".[1] במהלך תקופת כהונתו של בריגס כמושל, התנהלו תהליכי יצירת ממשלת המדינה ואורגנה מערכת החינוך. ממשל בריגס הניח את היסודות לתשתיות התחבורה של המדינה, תוכננו ונסללו כבישים ומסילות ברזל ונבנו גשרים. סכסוך הגבול בין איווה למיזורי, שגרם למידה רבה של מחלוקת קשה וכמעט שהוביל לסכסוך אלים, נפתר ב-1848 באמצעות המיומנויות הדיפלומטיות של בריגס. עם סיום תקופת כהונתו כמושל, פרש בריגס מן החיים הפוליטיים.[1]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו כמושל שב בריגס למקום מגוריו ועסקיו במחוז ג'קסון. הוא היה מעורב בהתיישבות בחלקים רחוקים יותר של ארצות הברית. ב-1860 הוא ערך מסע לקולורדו במהלך הבהלה לכרייה שם, וב-1863 הוא יצא עם בנו, ג'ון שאנון בריגס, וקבוצת אנשים גדולה למונטנה, שם הוא המשיך להיות מעורב בעסקי הכריה עד 1865, כאשר הוא חזר לאיווה. ב-1870 הוא עבר לקנסיל בלפס שבאיווה, ובהמשך הוא היה לאחד ממייסדי העיירה פלורנס שבנברסקה.

אנסל בריגס נפטר ב-5 במאי 1881, לאחר מחלה קשה, בביתו של בנו ג'ון באומהה. מותו גרם לאבל בכל רחבי איווה. המושל ג'ון גיר הוציא הכרזה שבה צוינו שירותיו למדינה, והורה על ירי מטח כבוד ועל הורדת הדגל לחצי התורן בקפיטול המדינתי במהלך יום הלווייתו של בריגס.[1] ב-1909 הצביעה האספה הכללית של איווה על הקמת אנדרטה לזכרו באנדרו שנועדה להנציח את "נהג הכרכרה שהיה למושל".[3]

בתחילה נטמן בריגס באומהה, אך ב-1909 הוא נטמן מחדש באנדרו.

בריגס היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה, ננסי מ. דאנלופ, שאותה הוא נשא לאישה ב-1830, נפטרה ב-1847. מתוך חמשת הילדים שנולדו להם, רק אחד הגיע לבגרות. ב-1849 הוא נישא בשנית לאלמנה פרנסס קרפנטר, שנפטרה ב-1859. לשניים לא נולדו ילדים, אך בריגס קיבל את שלושת ילדיה של קרפרנטר מנישואיה הקודמים למשק ביתו.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]