אנסמבל אנטרקונטמפורן
 | |
| אנסמבל אנטרקונטמפורן לאחר הופעה במרכז האמנויות ברביקן שבלונדון, 2015 | |
| תאריך ייסוד |
1976  |
|---|---|
| מייסד |
פייר בולז |
| מדינה |
 צרפת |
| מיקום | פריז, צרפת |
| אולם קונצרטים | אולם הפילהרמונית של פריז |
| מנצח | מתיאס פינצ'ר |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון |
| פרסים |
פרס פולר למוזיקה |
|
www | |
  | |
אנסמבל אַנְטֵרְקוֹנְטַמְפּוֹרַן (בצרפתית: Ensemble InterContemporain (EIC) היא תזמורת קאמרית צרפתית, השוכנת בעיר המוזיקה והמכון למחקר ולתיאום אקוסטי מוזיקלי (אירקאם) ומתמחה במוזיקה מודרנית. לתזמורת רשימה גדולה יחסית של נגנים במשכורת קבועה, 31 בשנת 2012, שכולם נחשבים ל"סולנים", בהם שלושה פסנתרנים במשרה מלאה ושלושה נגני כלי הקשה. קבוצות קטנות יותר, ללא מנצח, מחברי האנסמבל מופיעים בשם "סולני האנסמבל אנטרקונטמפורן". זכות מיוחדת שה-EIC נהנה ממנה הודות לקשריו עם אירקאם היא הזמנה שנתית פתוחה לפרטיטורות ממלחינים בכל גיל או לאום.
המלחין והמנצח הצרפתי פייר בולז ייסד את האנסמבל בשנת 1976, יחד עם שר התרבות הצרפתי מישל גי וניקולאס סנואומן, ממייסדי הסינפונייטה של לונדון. חזונם של השלושה היה קבוצת סולנים שיוכלו לנגן ספרות תזמורתית או ספרות לכל הרכב כלי שהוא. הרעיון היה, שהאנסמבל יהיה גמיש יותר מתזמורת סימפונית מסורתית ויאפשר למלחינים לכתוב לקבוצת כלים לפי בחירתם האישית. יצירות רבות, שהיו נכתבות אולי לתזמורת, נכתבות עכשיו מתוך מחשבה על ההרכב הכלי הזה. לדוגמה, "התפרקויות" (Désintégrations) של טריסטאן מיראי (Murail), "שני רגשות: מוזיקה עם לאונרדו" (Zwei Gefühle: Musik mit Leonardo) של הלמוט לכנמאן ו"רספונסוריות" (Répons) של פייר בולז, כולן יצירות שמתקיימות בתחום שבין מוזיקה תזמורתית לקאמרית.
האנסמבל מצטיין בעיקר בביצועי מוזיקה מאת מלחינים מן המסורת המודרנית האירופית. רפרטואר הליבה שלהם מקיף יצירות "קלאסיות" מן המאה ה-20 כגון אלה של מלחיני האסכולה הווינאית השנייה, קרלהיינץ שטוקהאוזן, פייר בולז וג'רג' ליגטי, אבל הוא משתף פעולה גם עם מוזיקאים מתחומים אחרים, כגון פרנק זאפה[1]. האנסמבל מתמחה גם במוזיקה ספקטרלית ומרבה לבצע יצירות משל ז'ראר גריזה, טריסטאן מוריי, היג דופור ואחרים. יש גם דגש חזק על הזמנת יצירות חדשות; חלק גדול מכל עונה מוקדש לבכורות עולמיות.
אנסמבל אנטרקונטמפורן נועד תחילה להיות אנסמבל הבית של אירקאם, אבל הצורך במרחב גדול יותר להופעות דחף למעבר ל"עיר המוזיקה", אולם קונצרטים ברובע התשעה-עשר של פריז. עם זאת, האנסמבל ממשיך להופיע ולהקליט באירקאם. לאנסמבל יש גם לוח סיורים נרחב, שווה-ערך לזה של תזמורת סימפונית.
בולז נושא בתואר נשיא האנסמבל אנטרקונטמפורן. ב-1979 מינה בולז את פטר אטווש למנצח הראשון בתואר של מנהל מוזיקלי של האנסמבל. אחריו כיהנו בתפקיד דייוויד רוברטסון, ג'ונתן נוט וסוזנה מלקי. כיום משמש בתפקיד המנהל המוזיקלי מתיאס פינצ'ר. [2] קנט נאגנו היה מנצח אורח ראשי בשנים 1986 - 1989 וג'ונתן נוט כיהן גם כמנצח אורח ראשי של האנסמבל מ-2003 עד 2005.
האנסמבל הקליט לחברות רבות, בהן דויטשה גרמופון (מוזיקה מאת ליגטי, שנברג, בולז[3], קאירוס, אלברטו פוסאדאס, מתיאס פינצ'ר, לוקא פרנצ'סקוני, פיליפ מנורי ומייקל ג'ארל). הקלטות האנסמבל קיבלו פרסים רבים, בהם "גרמופון" ו"קולן הזהב" (דיאפזון ד'אור).
מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פטר אטווש (1979 - 1991)
- דייוויד רוברטסון (1992 - 2000)
- ג'ונתן נוט (2000 - 2003)
- סוזנה מלקי (2006 - 2013)
- מתיאס פינצ'ר (2013 - ממשיך)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
אתר האינטרנט הרשמי של אנסמבל אנטרקונטמפורן
אנסמבל אנטרקונטמפורן, ברשת החברתית פייסבוק
אנסמבל אנטרקונטמפורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנסמבל אנטרקונטמפורן, ברשת החברתית אינסטגרם
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר ספוטיפיי
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר AllMusic (באנגלית)
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר Discogs (באנגלית)
אנסמבל אנטרקונטמפורן, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקס פדיסון, "פרנק זאפה" מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ "מתיאס פינצ'ר מונה למנהל המוזיקלי של אנסמבל אנטרקונטמפורן", הודעה לעיתונות מטעם האנסמבל, 22 ביוני
- ^ גרדיאן, מוזיקה, 4 במרץ 2005