אנפה אפורה

אנפה אפורה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	שקנאים
משפחה:	אנפתיים
סוג:	אנפה
מין:	אנפה אפורה
שם מדעי
	Ardea cinerea; ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
	תפוצתה של האנפה האפורה, האזור המסומן בכחול הוא אזור בו האנפות נמצאות בחורף, האזור המסומן בירוק בהיר הוא האזור בו הן נמצאות בקיץ והאזור שבירוק כהה הוא האזור בו הן נמצאות במשך כל השנה

אֲנָפָה אֲפוֹרָה (שם מדעי: Ardea cinerea) היא עוף מים ממשפחת האנפתיים. עוף חברותי החי בלהקות גדולות ליד מקורות מים מתוקים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנפה האפורה היא עוף בעל אזור תפוצה נרחב מאוד. היא חיה בבריטניה ובסקנדינביה ובכל רחבי אירופה דרך ארצות המזרח ועד דרום-מזרח אסיה.

היא חיה במקומות שונים בזכות התכונה שלה להתקיים בתנאי אקלים מגוונים, מהקוטב הצפוני (בריטניה וסקנדינביה) ועד ליערות גשם טרופיים (אינדונזיה ודרום-מזרח אסיה).

להקות האנפה האפורה אשר חיות במערב אירופה, הן להקות יציבות. אך הלהקות בשאר חלקי אירופה נודדות דרומה בחורף. האנפה האפורה חורפת בחלקים הטרופיים של אפריקה ובארצות הים התיכון.

בישראל האנפה האפורה היא חולפת וחורפת. בסתיו חולפות הלהקות מעל מישור החוף והחופים הצפוניים של חצי האי סיני. באביב, כשהן חוזרות צפונה, הן חולפות דרך הערבה.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנפה האפורה היא עוף גדול: גובהה כמאה ס"מ, משקלה כ-2 ק"ג, רגליה וצווארה ארוכים מאוד, ואורך מקורה כעשרה ס"מ. כנפיה של האנפה מעוגלות ורחבות ומגיעות לאורך של 185 ס"מ. גבה, כנפיה, עורפה ושולי צווארה אפורים ומכאן שמה. צבע ציצית הראש שלה וקדמת צווארה שחורות. ראשה, בטנה והחלקים התחתונים בגופה, לבנים. עיניה צהובות והאישון שלה עגול.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנפה האפורה ניזונה בעיקר מדגים, רכיכות, צפרדעים, סרטנים, תולעים, וזוחלים קטנים. האנפה האפורה אוכלת בכל יום דגים בכמות המגיעה ל- 20% מכלל משקלה.

על מנת ללכוד דגים, קופאת האנפה על עומדה מבלי לזוז במשך זמן רב, כאשר הדגים חושבים שה"פסל" לא יכול לפגוע בהם לרעה, הם מתקרבים, והאנפה טורפת אותם במקורה הארוך והחד.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנפה האפורה מקננת ודוגרת בדרך כלל באירופה, על עצים. הנקבה מטילה שתיים עד חמש ביצים בצבע טורקיז. שני בני הזוג דוגרים במשך 25 ימים. בגיל 10 ימים יכולים הגוזלים לצאת מהקן, ובגיל 7 שבועות הם עוזבים את הקן וחוזרים אליו רק מדי ערב. בהגיעם לגיל חודשיים נהיים הגוזלים עצמאיים ועוזבים את הוריהם.

האנפה והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין היה מצוי תמיד בסיכון. בעבר היה זה משום שהאצילים באירופה צדו את האנפות האפורות בתור תחביב. לשם כך הם הסתייעו בבזים ובדורסי יום אחרים. גם הדייגים נהגו לצוד אנפות אלה כיוון שהן ניזונות מדגים ומסכנות את פרנסתם.

כיום מאיימים על קיומן של האנפות גורמים סביבתיים כמו ייבוש הביצות, שהן בתי הגידול שלהן, וכריתת עצי הקינון. בכל זאת מצב השימור של המין מוגדר ללא חשש. ישנן גם חברות המגינות על האנפה האפורה, ונעשים מאמצים רבים בעולם כדי לשמור על אוכלוסייתה.