אנפוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אִנְפּוּףלועזית: נָזָלִיזָצִיָה) הוא מונח בפונטיקה, המתאר את מידת הזרימה של האוויר דרך האף בעת הגיית הגה בשפה כלשהי. אנפוף נוצר בדיבור כאשר בעת הוצאת אוויר, הווילון, ובמיוחד הענבל, יורד ובכך פותח במידה מסוימת את מעבר האוויר אל חלל האף.

יש אנשים שנוטים לְאַנְפֵּף מעט יותר כחלק מאופי ההגייה הרגילה שלהם. יש גם שפות, ניבים או סוציולקטים שבהם קיימת נטייה של כל דובריהם לאנפף תמיד או לעיתים.[דרוש מקור]

אַפִּיוּת לעומת אנפוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַפִּיוּת: הגאים שבעת הגייתם האוויר עובר דרך האף הם עיצורים אפיים, לדוגמה העיצור המכתשי האפי [n], העיצור הדו-שפתי האפי [m], העיצור הווילוני האפי [ŋ], ועוד. בעת הגיית הגה אַפִּי, הווילון יורד וסוגר לחלוטין את מעבר האוויר דרך הפה, כך שהאוויר יכול לצאת אך ורק דרך האף. התוצאה היא עיצור אפי.

אִנְפּוּף: הגאים (תנועות או עיצורים) המבוצעים דרך הפה, אך בו-זמנית חלק מהאוויר עובר דרך האף - הם עיצורים מאונפפים. בעת הגיית הגה מְאוּנְפָּף, הווילון יורד מעט ובכך מאפשר מעבר אוויר בו-זמנית גם דרך הפה וגם דרך האף. התוצאה היא עיצור מאונפף או תנועה מאונפפת. תנועות, בהגדרתן, מחייבות הוצאת אוויר דרך הפה לפחות חלקית; על כן, לעיתים תנועות מאונפפות מכונות בטעות "תנועות אפיות".

תנועות מאונפפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות מְאוּנְפָּפוֹת הן תנועות אשר בעת הגייתן, האוויר זורם גם דרך הפה וגם דרך האף. בכך מוענק לתנועה "גוון" (תכונית) מאונפף.

תנועות מאונפפות בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל השפות יש תנועות פּוּמִיוֹת (אוראליות), אך ב-20% משפות העולם יש גם תנועות מאונפפות. בשפות אלה, התנועות המאונפפות הללו עומדות בניגוד למקבילותיהן הפּוּמיות, למשל בצרפתית הצמד [a] הפומית ו-[ɑ̃] המאונפפת.

דוגמאות לשפות שבהן אנפוף הוא תכונית מבחינה בתנועות: צרפתית, פולנית, פורטוגזית, הינדי-אורדו, נפאלית, בנגלית, יורובה, צ'רוקי (שפה), פשטו, ברטונית, השפות הסיניות הְמוֹנְג והוקיין, אורייה והניב האלבני גֵג (Gheg).

בשפות – כמו עברית – שבהן אנפוף אינו תכונית מבחינה, כלומר אינו מבדל במשמעות, מקובל לומר שאין בהן אנפוף.

  • בצרפתית, אם הברה נסגרת בעיצור אפי – [n] או [m] (כלומר אין אחרי העיצור האפי אות-תנועה) – אזי העיצור האפי לא יבוטא, ובמקומו התנועה תהיה מאונפפת. לדוגמה, במילה non "לא", האות "n" הראשונה תבוטא כעיצור [n] משום שהיא פותחת את ההברה, ולעומתה האות "n" לא תבוטא כעיצור, אלא תהפוך את התנועה במרכז ההברה למאונפפת [ɔ̃]. לדוגמה, הצירוף "יין לבן" vin blanc [vɛ̃ blɑ̃] כולל שתי תנועות מאונפפות.
  • בפורטוגזית, התנועות המאונפפות õ, ã מיוצגות בכתב באמצעות טילדה.
  • בפולנית יש שתי תנועות מאונפפות: [ɛ̃] (נכתבת ę), [ɔ̃] (נכתבת ą).

עיצורים מאונפפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הגיית עיצורים מאונפפים, האוויר יוצא ברובו דרך הפה ומעט דרך האף, בו-זמנית (זאת בניגוד לעיצורים אפיים, שבזמן הגייתם כל האוויר זורם החוצה דרך האף).

עיצורים מאונפפים בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]