אנפית סוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאנפית סוף
Squacco Heron (19355824299).jpg
אנפית סוף בהונגריה
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: אנפתיים
סוג: Ardeola
מין: אנפית סוף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ardeola ralloides
סקופולי, 1769
תחום תפוצה
Ardeola ralloides map.svg

טווח תפוצתה של אנפית סוף: בצהוב טווח הרבייה, בירוק טווח התפוצה בכל ימות השנה ובכחול טווח אזורי החריפה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנפית הסוף (שם מדעיArdeola ralloides) היא אנפה קטנה, אורכה 44–47 ס"מ, כאשר גופה מהווה 20–23 ס"מ מאורכה, מוטת כנפיה היא 80–92 ס"מ ומשקלה 230–370 גרם.[2][3] מקור השם המדעי של הסוג מגיע מלטינית, ardeola, ופירושו "אנפה קטנה". שם המין, ralloides, מורכב מהמילה הלטינית rallus, שפירושה "ממשפחת הרליתיים" והסיומת oides- שמגיעה מיוונית ופירושה "דומה ל-".[4]

בישראל היא חולפת מצויה, היא לא מקננת שכיחה אך מספר הפריטים המקננים בארץ עולים לאט, בעיקר בעמקי הצפון.[5]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת תעופה ביוון

אנפית הסוף היא עוף נודד באזור הפליארקטי וחורפת באפריקה. היא נדירה צפונית מטווח הרבייה שלה. זה הוא מין חסון בעל צוואר קצר, מקור עבה וקצר וגב בצבע חום-זהוב. בקיץ, לבוגרים יש נוצות צוואר ארוכות. המראה שלה משתנה בעת תעופה, כאשר היא נראית לבנה מאוד בשל צבע כנפיה.

בתי הגידול בעונת הרבייה של אנפית הסוף הן ביצות במדינות חמות. הציפורים מקננות במושבות קטנות, לעיתים קרובות עם עופות מים אחרים, בדרך כלל על פלטפורמות של מקלות, עצים או שיחים. שלוש עד ארבע ביצים מוטלות בכל פעם. הן ניזונות מדגים, צפרדעים וחרקים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך הכל מספר הפריטים המוערך הוא בין 370,000–780,000. מספר הפריטים המוערך באירופה הוא בין 30,000–51,700 עופות בוגרים.[6]

ביצים של אנפית הסוף

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה נמצא במצב שימור LC (ללא חשש), אם זאת עדיין יש לו מספר סכנות לצמצום מספר הפריטים בטבע. הסכנה העיקרית למין היא התדלדלות ומחסור במקורות מים מתוקים. בנוסף, המין גם ניצוד ונסחר בשוקי תרופות מסורתיים בניגריה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנפית סוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנפית סוף באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Museum national d'Histoire naturelle, Ardeola ralloides (Scopoli, 1769) - Héron crabier, Crabier chevelu, Inventaire National du Patrimoine Naturel (בfr-FR)
  3. ^ Snow, David (David William), The birds of the western Palearctic, Oxford:Oxford University Press, Concise ed, 1998
  4. ^ Jobling, James A., The Helm dictionary of scientific bird names : from aalge to zusii, London:Christopher Helm, 2010
  5. ^ נדב פבזנר, מגדיר הציפורים של ישראל - אנפית סוף, פורטל צפרות
  6. ^ Squacco Heron (Ardeola ralloides) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  7. ^ אנפית סוף באתר הרשימה האדומה של IUCN