אנפת לילה לבנת-אוזן
 אנפת לילה לבנת-אוזן
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| משפחה: | אנפתיים |
| סוג: | אנפת לילה אפרו-אסייתית |
| מין: | אנפת לילה לבנת-אוזן |
| שם מדעי | |
 Gorsachius magnificusאוגולוי-גרנט, 1899 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אנפת לילה לבנת-אוזן (שם מדעי: Gorsachius magnificus) היא מין של אנפה החיה בטבע בדרום סין, צפון וייטנאם ובכמה אזורים בצפון הודו כמו הפארק הלאומי ולמיקי (אנ') שבביהר. האנפה מצויה בסכנת הכחדה בטבע. היא תוארה ב-1899 בידי החוקר הסקוטי ויליאם רוברט אוגולוי-גרנט (אנ'), כשמשמעות שמה המדעי: "magnificus" פירושו מרהיב. בעבר השתייכה לסוג אנפת לילה, אך כיום משויכת לסוג אנפת לילה אפרו-אסייתית.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנפה זו היא קרובתה של אנפת לילה מלאית ואנפת לילה יפנית והיא מגיעה לאורך 54 עד 56 סנטימטרים בממוצע. האנפה בעלת דו-צורתיות זוויגית קטנה כשהזכר בעל נוצות חומות בהירות עם כתמים לבנים רבים לאורך צידי הגוף והבטן. הצוואר כתום והראש לבן עם כיפה שחורה וציצה שחורה ארוכה מאחוריה. העיניים של האנפה גדולות ושחורות ומקורה אפור וארוך. מצידי העיניים בולטים 2 פסים לבנים העוברים לאורך הפנים. הנקבה מזכירה את הזכר במראה, אך בעלת ראש וצוואר בהירים יותר עם פחות פסים מהצידיים. לנקבה יש גם מספר פסים לבנים על הגב והכנפיים.
האנפה שוכנת ביערות, נהרות איטיים, ולעיתים גם בקרבה למגורים אנושיים בדרום סין ווייטנאם. היא פעילה בלילה וניזונה מדגים, חסילונים ותולעים שהיא לוכדת במקורה. האנפה מקננת על עצים ומטילה 3 עד 5 ביצים בקן עשוי מזלזלים וצמחייה.
האנפה נמצאת בסכנת הכחדה עקב אוכלוסייתה הקטנה והמפוצלת אחת מהשנייה. הסכנות העיקריות שלה הם כריתת יערות, ציד, דיג יתר של מזונה וזיהום מים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנפת לילה לבנת-אוזן, באתר ITIS (באנגלית)
- אנפת לילה לבנת-אוזן, באתר NCBI (באנגלית)
- אנפת לילה לבנת-אוזן, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנפת לילה לבנת-אוזן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנפת לילה לבנת-אוזן, באתר GBIF (באנגלית)