אנרגיית סריג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיית סריג (lattice energy) של סריג יוני היא מידת החוזק של הקשרים היוצרים אותו. אנרגיית הסריג זהה גם לאנרגיה הדרושה כדי לפרק את המוצק למרכיביו, יוני גז. באותו אופן ניתן להגדיר את אנרגיית הסריג כאנרגיה הנפלטת כאשר יוני הגז נקשרים ליצור את המוצק היוני.

אנרגיית הסריג תלויה במטענים וברדיוס של היונים: ככל שהמטען של היונים גדול יותר אנרגיית הסריג עולה (בסימון המקובל הופכת לשלילית יותר), וככל שהרדיוס קטן (היונים במוצק מתקרבים זה לזה) אנרגיית הסריג עולה.

המושג נמצא בשימוש בעיקר בהקשר של גבישים אנאורגניים. עבור חומר נתון, לא ניתן לקבוע את אנרגיית הסריג ישירות, אך ניתן לחשבה בעזרת נתונים ניסיוניים.

חישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרגיית הסריג ניתנת בדרך כלל ביחידות של קילו-ג'אול למול. לדוגמה, כאשר נתרן כלורי מוצק מפורק לרכיביו היוניים:

\text{NaCl (s)}  \to  \text{Na}^+ \text{(g)} + \text{Cl}^- \text{(g)}, אנרגיית הסריג היא 768 kj/mol

ניתן לחשב את אנרגיית הסריג באמצעות וריאציה של חוק קולון:

E = k\cdot \frac{q_1q_2}{r}

כאשר:

k=8.99 \cdot 10^9 \text{J-m}/\text{C}^2

{r} הוא המרחק בין היונים

q_1,q_2 הם המטענים על היונים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.